עושים סקר או עושים צחוק?

דודי דרור, מנכ"ל חברת המחקר אסקריא חושף את הפערים, ההטיות והבעיות בסקר התחבורה הציבורית של משרד התחבורה. המשרד: "הצוותים המקצועיים ידעו להתמודד עם הסטות"

דודי דרור, אסקריא
20/06/2022
התחבורה היא ציבורית, אבל של איזה ציבור?(צילום: ראובן קסטרו)

בימים האחרונים של עריכת סקר התחבורה הציבורית הגדול של משרד התחבורה, הופצו בקבוצות וואטסאפ של המגזר הדתי הודעות הקוראות לציבור להזדהות כחילונים ומסורתיים, בסקר אשר בודק בין השאר את עמדות הציבור לגבי תחבורה ציבורית בשבת. המטרה: יצירת מצג לפיו הרבה יותר חילוניים ומסורתיים כלל אינם תומכים בתחבורה ציבורית בשבת.

אם משרד התחבורה היה רוצה לקיים סקר אשר ישקף באמת את עמדת כלל הציבור ובלי לתת לקבוצות אוכלוסייה מסוימות ליצור הטיה, עליו היה לבחור שיטת דגימה אחרת, שגם אם אינה מונעת הטיות לחלוטין היא לכל הפחות מפחיתה אותן במידה משמעותית.

סקרי דעת קהל הם מקור המידע הטוב ביותר שיש בידינו להערכת עמדות הציבור. מטרתם לאמוד את עמדותיו של כלל הציבור, השקפותיו, אמונותיו, הגישות והציפיות שלו כלפי סוגיות מסוימות בנקודת זמן נתונה. סקרים אלו נערכים במסגרת כללים מתודולוגיים ברורים, בחלק קטן ומייצג של האוכלוסייה הנבדקת, המכונה 'מדגם'.

עוד בוואלה!

ריחות רעים, צפיפות ורעש: מה ממרר את חיי הנוסעים בתחבורה הציבורית?

לכתבה המלאה
כאשר אלו המגזרים שהציע הסקר בראשית הפעילות שלו, הכיוון ברור(צילום: צילום מסך, צילום מסך)

מחקרי דעת קהל שמבוצעים כהלכה מבטאים את עמדות הציבור עם דיוק טוב וטעות דגימה קטנה (נהוג לא להגדיל את הטעות מעבר ל5%). ואילו מחקרים שאינם מקפידים על מתודולוגיה תקינה עלולים לשקף הטיות שונות - בין היתר הטיות לכיוון דעתם את נטיית החוקרים.

סקרי דעת קהל חובבניים המכונים גם 'סקרי קש', הם סקרים המופצים בדגימה לא הסתברותית (כלומר כזו שלא מאפשרת הסתברות שווה לכל אחד להשתתף במדגם), אין להם תוקף מדעי ופעמים רבות תוצאותיהם אינן מדד אמין לעמדות הציבור, שכן המשיבים בסקרים אלו אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה. במקרה של סקר משרד התחבורה, דגימה הסתברותית אמנם לא הייתה מונעת ממי שבמודע היה בוחר להזדהות כחילוני בזמן שאורח חייו חרדי במובהק לעשות זאת, אך הייתה לכל הפחות מונעת אפשרות של מענה מוטה של קבוצות אינטרסים במסות גדולות.

ואמנם, מכוני סקרים נתקלים מדי יום באתגר לבצע סקר המשקף במדויק את העמדות הרלוונטיות ולבטל הטיות אפשריות. הטיות כאלה יכולות לנבוע, במיוחד כשמדובר בהשפעה על נושאים אסטרטגיים כמו בחירות וחוקים, מאינטרסים של קבוצות אוכלוסייה המבקשת להשפיע כקבוצה על תוצאות הסקר או משלל סיבות אחרות. חברות המחקר מתמודדות עם הטיות בדרכים שונות בהתאם לסוג ההטיה, כגון בחירת שיטות דגימה רלוונטית לשאלה (טלפוני במקום אינטרנטי), חזרה על שאלות רגישות בדרכים שונות לאורך הסקר ועוד.

הניסוח "סופי שבוע" מטעה, שכן גם ימי שישי ומוצאי שבת כלולים בסופי השבוע אך בהם דתיים עושים שימוש בתחבורה הציבורית(צילום: יותם רונן)

אולם טעויות בסקר יכולות להיות גם בניסוח השאלות עצמן, אשר אינן מנוסחות כך שישקפו את שאלת המחקר באופן מדויק. כך למשל בשאלת הסקר התחבורה "האם תשתמש בתחבורה ציבורית בסוף השבוע", חילוני היה מפרש סוף שבוע כיום שבת בעוד דתי וחרדי היה מבין כי מדובר גם ביום שישי והתשובות - בהתאם. כמו כן, הניסוח "סוף שבוע" מטעה, שכן עבור הנוסע הדתי, שימוש בתחבורה ציבורית ביום שישי ובמוצאי שבת היא לא סוגיה במחלוקת, אך ימים אלו כלולים ב"סוף השבוע" כהגדרתו בסקר.

גם לניסוח באותה שאלה (בסקר התחבורה) "האם תשתמש בתחבורה ציבורית בסוף השבוע כדי לצרוך שירותים חיוניים כמו בית חולים" אפשר היה לפרש במספר אופנים, כיוון שבית חולים הוא דוגמת קצה לשירותים חיוניים ויכולת ההסקה מדוגמה זו לשירותים חיוניים מוגבלת. כמו כן ברור שבעת "צורך חיוני" לא תהייה מניעה גם של הציבור הדתי לעשות שימוש בתחבורה בשבת, וכך או כך, במקרה חיוני, בכל המגזרים לא ייעשה שימוש בתחבורה ציבורית כלל.

גם דתיים יגיעו בשבת לבית חולים ל"צורך חיוני", אך ניסוח השאלה מוטה ומטעה(צילום: ראובן קסטרו)

הסקר כפי שנערך, ולמרות שענו עליו כבר מעל ל-100 אלף משיבים באמצעות האינטרנט, אינו מספק תמונה אמינה ואמיתית בנוגע לעמדות כלל הציבור. חסימת האפשרות למלא את הסקר מאותה כתובת IP היא קלה מאד לעקיפה. ניתן היה לבטל הטיות כאלה באמצעות דגימה קטנה יותר אך הסתברותית וכזו שלא מאפשרת לכל אדם להשיב אלא מי שנבחר לכך.

לכן אם תרצה שרת התחבורה לערוך סקר עמדות אמיתי, אשר ישקף את עמדות הציבור כפי שהן בפועל וללא הטיות על מנת לבחון מהלך אסטרטגי רגיש כמו תחבורה ציבורית בשבת, כדאי היה שתתכנן את הסקר באופן חכם הרבה יותר, תוך הבנה אמיתית של קהל היעד ובעיקר בלי לטמון את הראש בחול ולחשוב כי הוא אכן ייצוגי. כי כרגע כפי שהוא, כל החלטת ממשלה שתתבסס עליו, לא תייצג באמת את כלל הציבור.

הכותב הוא מנכל אסקריא, חברת המחקר המתמחה במגזר החרדי

עוד בוואלה!

הנתונים מבהירים: התחבורה הציבורית בישראל דוהרת לאסון. ואיפה משרד התחבורה?

לכתבה המלאה

תגובת משרד התחבורה

ביקשנו את תגובת משרד התחבורה בנושאים הבאים: מספר המשתתפים בסקר וההתפלגות בין הנשאלים פרונטלית ובאתר הסקר, על הטיית התשובות האפשרית בקלות ועל ניסוח השאלות המטעה בנוגע לתחבורה ציבורית בשבת.

זו תגובת המשרד המובאת במלואה:
הסקר הושק לפני שלושה שבועות, והסתיים השבוע בהצלחה רבה ומעל המצופה, עם כ- 150 אלף משיבות ומשיבים. הסקר מבוצע בין היתר באמצעות עשרות סוקרים וסוקרות במגוון רחב של מוקדים מרכזיים ברחבי הארץ, תוך פריסה רחבי במגזרים השונים בישראל, וכן באופן מקוון באמצעות האינטרנט.

משרד התחבורה השיק את סקר התחבורה הגדול, במטרה להזמין את ציבור הנוסעים והנוסעות לסייע לתהליכי פיתוח התחבורה בישראל, תוך שיתוף ציבור בהליכי קבלת החלטות. הסקר נועד לבחון את עמדות הציבור בנוגע לתחבורה בישראל, ולסייע בקביעת מדיניות והסרת חסמים, לשיפור מערך התחבורה וטיוב פעילות המשרד.

ניסיון העבר בתהליכים דומים מלמד שחובת הרשמה לסקר מפחיתה משמעותית את מספר המשתמשים ולכן הומלץ על ידי הגורמים המקצועיים לבצע את הסקר באופן אנונימי, תוך הגבלת אפשרות המענה לפעם אחת מכל מכשיר. המשיבים יכולים להירשם בסיום התהליך כדי לקבל את ממצאי הסקר אחרי שינותחו.

יצוין כי גם מערכת הזדהות לא הייתה מונעת התחזות, ומניתוח המידע שנאסף עד כה נראה שהרוב המוחלט של המשיבים אינם מתחזים. ממצאי הסקר ינותחו על ידי הצוותים המקצועיים במשרד התחבורה, שידעו להתמודד עם הסטות לכאן או לכאן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully