בחטף, ללא שליטה, בידי אחר: הישראלים בפחד מוות בכבישים

הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021 חושף כי בכל הקשור לנעשה בכבישים, הישראלים פשוט חוששים לחייהם כנהגים, נוסעים והולכי רגל

05/07/2022
תאונת דרכים בכביש 90 סמוך לאילת, 26 באפריל 2022. מד"א
החשש להיפגע גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית(צילום: מד"א)

את 2021, אחת השנים המדממות והקטלניות ביותר בעשור האחרון בכבישים סיימנו עם 364 הרוגים בכבישים, כמעט הרוג לכל יום בשנה. היו בהם הולכי רגל, נהגים, נוסעים, מבוגרים, צעירים, רוכבי אופנועים, אופניים וקורקינטים, מצביעי ימין ושמאל, אקדמאים ותלמידי יסודי, תושבי תל אביב והפריפריה, ערבים, יהודים, נוצרים - היה בה מכל הפסיפס הישראלי.

והרולטה שמסתובבת בכבישים ונראה שיכולה להיעצר באופן די אקראי על כל אחד מאיתנו, היא אחת הדאגות הגדולות ביותר של הציבור בישראל. אלו הנתונים שהתפרסמו מתוך הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא בטיחות בדרכים בשנת 2021.

רק 15% מהולכי הרגל חשים בטוחים מאוד בדרך(צילום: שלומי גבאי)

הנתון המדאיג ביותר: ל-76% מהישראלים יש חשש כלשהו להיות מעורבים בתאונת דרכים, בין אם כהולכי רגל, נוסעים או נהגים. כאשר חולקו הקבוצות להולכי רגל, נוסעי מכוניות, נהגי מכוניות ורוכבי דו גלגלי התפלגות סיפרה הרבה מהסיפור של הנעשה בכבישים.

רק 15% אחוזים מהולכי הרגל חשים "בטוחים מאוד" בדרך, ו-46% חשים "בטוחים", 37% אחוזים חשים לא כל כך בטוחים או לא בטוחים בכלל. בחלוקה למגזרים, בקרב הנסקרים הערבים 42% חשים לא בטוחים, בקרב החברה היהודית 36%. תולדה של אחוז הנפגעים הגבוה בקרב האוכלוסייה הערבית ביחס לחלקה היחסי בכלל האוכלוסייה, תרבות נהיגה בעייתית ופער תשתיות בחלק מהישובים הערבים.

עוד בוואלה!

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
תחושת הביטחון בקרב הולכי הרגל, פחות ממחצית חשים בטוחים(צילום: צילום מסך, צילום מסך)

כנוסעים ברכב, 12% מרגישים "בטוחים מאוד", 48% מרגישים "בטוחים" ויותר משליש (37%) אינם חשים בטוחים. לעומת זאת כנהגים 21% מרגישים "בטוחים מאוד", ו-47% מרגישים "בטוחים" ו-32% אינם חשים בטוחים.

מה קורה כאשר אנחנו עולים על שני גלגלים? רק 4.5% חשים בטוחים מאוד, 13% חשים בטוחים. אבל הרוב המכריע - 82% לא חשים בטוחים - 26% לא כל כך בטוחים ו-56% בכלל לא חשים בטוחים. בקרב גברים 79% לא חשים בטוחים ובקרב נשים 88%. אצל רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 74% לא חשים בטוחים.

על דו גלגלי רק 4.5% חשים בטוחים מאוד(צילום: ShutterStock)

הפערים בין תחושת הביטחון כנהגים לעומת חוסר הביטחון כהולכי רגל או נוסעים כנראה קשורה לתשובות שנתנו הנסקרים לשאלה אחרת בסקר - מהן הסיבות בגללן הם חוששים להיות מעורבים בתאונת דרכים, בתשובות לסקר ניתן היה לבחור בשתי סיבות.

70% מהנסקרים חוששים מתאונה בשל התנהגותם של אחרים, 19% בשל צירוף מקרים, השגחה עליונה או מזל רע, 17% חושבים שזה יהיה בגלל מצב הכבישים ורק 4.4% בשל התנהגותם עצמם - מה שמכונה בפי מומחי נהיגה "סינדרום הנהג המצוין". כלומר, אלו תמיד ובסבירות גבוהה מאוד יהיו כל הגורמים האחרים ולא אני. הסיבה היחידה ממנה חששו משתתפי הסקר פחות בשיעור של 2.2% הוא מצב כלי הרכב.

על תפקוד המדינה והניסיונות שלה לצמצם את תאונות הדרכים וקידום הבטיחות בדרכים, היו תוצאות הסקר כמעט שקולות כאשר 47% חושבים שכן (במידה רבה ובמידה מסוימת) ו-48% סבורים שלא (לא כך כך ובכלל לא)

52% הודו כי הם נוהגים 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת מחוץ לעיר(צילום: ראובן קסטרו)
אלו נתונים שבהחלט מצריכים מחשבה מחודשת על חלוקת האכיפה של עבירת המהירות שנעשית בעיקר מחוץ לעיר ולא בתוך הערים

בשאלות על ההתנהגות שלהם בכביש, הודו 57% מהנהגים כי הם נוהגים במהירות של 10 קמ"ש או יותר מכך בדרכים עירוניות. בכבישים הבין עירוניים הודו 52% כי הם נוהגים במהירות של 20 קמ"ש או יותר מכך. בשני המקרים היו אלו הגברים שהודו כי הם נוהגים מהר יותר. בסקר עצמו לא ניתנה תשובה, אבל אלו נתונים שבהחלט מצריכים מחשבה מחודשת על חלוקת האכיפה של עבירת המהירות שנעשית בעיקר מחוץ לעיר ולא בתוך הערים, בהן כל חריגה מהמהירות מסוכנת הרבה יותר בשל הקרבה להולכי רגל פגיעים וסמיכות הצמתים.

זה תמיד יהיה הנהג האחר שלא בסדר(צילום: צילום מסך, צילום מסך)

מה בנוגע לשימוש בטלפון הנייד? ובכן קצת יותר מרבע מהמשיבים (26%) הודו כי הם קוראים הודעות טקסט בזמן נהיגה, כאשר כאן לא נמצא הבדל בין גברים לנשים. כתיבת הודעות? מזה אנשים קצת יותר חוששים - רק 16% הודו כי הם עושים זאת. גם פה, יחס זהה בין נשים וגברים.

לגבי דיבור בנייד ללא דיבורית, רק 2.7% הודו שהם עושים זאת לעיתים קרובות, 15% עושים זאת לפעמים או לעיתים רחוקות ו-81% אמרו שהם אף פעם לא מדברים ללא דיבורית. כאן יש משמעות לכך שרוב מוחלט של המכוניות החדשות בשנים האחרונות מגיעות עם דיבוריות מובנות.

שמירת מרחק, מסתבר שמהווה אתגר של ממש לנהגים כאשר שליש מהם אינם עושים זאת. 6% לא שומרים מרחק לעיתים קרובות ו-27% עושים זאת לפעמים או לעיתים רחוקות.

95% מאלו המסיעים ילדים מקפידים על חגירה בכל נסיעה(צילום: ShutterStock)

אבל אם יש נקודות אור בסקר הזה, אפשר למצוא אותן בכך ש-95% מהנהגים אמרו שאינם נוסעים באור אדום. אולם שימו לב שהשאלה מתייחסת למעבר במודע ולא נספרים כאן אלו שעושים זאת בלי לשים לב. בקרב הולכי הרגל 33% הודו כי הם חוצים באור אדום כאשר גברים עושים זאת יותר מנשים וצעירים יותר ממבוגרים (בני 65 ומעלה).

כמו כן אחוזים בודדים הודו כי הם נהגו לאחר נטילת תרופות שעשויות להשפיע על הנהיגה (3.6%), לאחר שתיית אלכוהול (4.5%) או נהיגה בפראות (4.9%).

בנושא חגורות הבטיחות נדמה שיש קונצנזוס מוחלט - 91% מבני ה-20 ומעלה חוגרים בכל נסיעה. 96% מכל הנהגים ללא הבדלי מין חוגרים בכל נסיעה ו-95% מאלו המסיעים ילדים מקפידים על חגירה שלהם בכל נסיעה.

שליש מהנהגים לא שומרים מרחק(צילום: יח"צ)

בתגובה לממצאי הסקר, אומר עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק לוואלה!רכב: "תוצאות הסקר ממחישות עד כמה מדינת ישראל כושלת במאבק בתאונות הדרכים. הנתון לפיו אחד מכל שנים חושב שהמדינה לא פועלת מספיק על מנת להילחם בתאונות הדרכים מהווה נקודת שפל וציון נכשל לכל הגופים שאחראים על החיים שלנו בכביש. זוהי תמונת מראה עגומה וכואבת שעולה גם בחיי אדם. רבים מעידים על עצמם שהם נוהגים במהירות מופרזת ועושים שימוש בטלפון הסלולארי בזמן נהיגה. זו התוצאה הישירה של מחסור חמור במאות ניידות ושוטרים -אנשים פשוט מצפצפים על החוק כי הם יודעים שהסיכוי שיתפסו קלוש. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובמשטרה חייבים להפנים כי נושא תאונות הדרכים תופס מקום מרכזי בחיי הציבור הישראלי וגורם לו לחשש רב גם בפעולות פשוטות ובסיסיות כמו הליכה ברגל. רק תוספת של תקציבים והעלאת נושא הצלת החיים לראש סדר העדיפויות יצילו חיי אדם ויגבירו את תחושת הבטיחות והביטחון של תושבי ישראל"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully