וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בחטף, ללא שליטה, בידי אחר: הישראלים בפחד מוות בכבישים

עודכן לאחרונה: 5.7.2022 / 9:28

הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021 חושף כי בכל הקשור לנעשה בכבישים, הישראלים פשוט חוששים לחייהם כנהגים, נוסעים והולכי רגל

תאונת דרכים בכביש 90 סמוך לאילת, 26 באפריל 2022. מד"א
החשש להיפגע גבוה יותר בקרב האוכלוסייה הערבית/מד"א

את 2021, אחת השנים המדממות והקטלניות ביותר בעשור האחרון בכבישים סיימנו עם 364 הרוגים בכבישים, כמעט הרוג לכל יום בשנה. היו בהם הולכי רגל, נהגים, נוסעים, מבוגרים, צעירים, רוכבי אופנועים, אופניים וקורקינטים, מצביעי ימין ושמאל, אקדמאים ותלמידי יסודי, תושבי תל אביב והפריפריה, ערבים, יהודים, נוצרים - היה בה מכל הפסיפס הישראלי.

והרולטה שמסתובבת בכבישים ונראה שיכולה להיעצר באופן די אקראי על כל אחד מאיתנו, היא אחת הדאגות הגדולות ביותר של הציבור בישראל. אלו הנתונים שהתפרסמו מתוך הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא בטיחות בדרכים בשנת 2021.

זירת תאונה בחדרה שבה נהרג עידו ווסה בן ה-9 בעת שחצה שלא במעבר חציה עם אמו. 1 בדצמבר 2011. שלומי גבאי
רק 15% מהולכי הרגל חשים בטוחים מאוד בדרך/שלומי גבאי

הנתון המדאיג ביותר: ל-76% מהישראלים יש חשש כלשהו להיות מעורבים בתאונת דרכים, בין אם כהולכי רגל, נוסעים או נהגים. כאשר חולקו הקבוצות להולכי רגל, נוסעי מכוניות, נהגי מכוניות ורוכבי דו גלגלי התפלגות סיפרה הרבה מהסיפור של הנעשה בכבישים.

רק 15% אחוזים מהולכי הרגל חשים "בטוחים מאוד" בדרך, ו-46% חשים "בטוחים", 37% אחוזים חשים לא כל כך בטוחים או לא בטוחים בכלל. בחלוקה למגזרים, בקרב הנסקרים הערבים 42% חשים לא בטוחים, בקרב החברה היהודית 36%. תולדה של אחוז הנפגעים הגבוה בקרב האוכלוסייה הערבית ביחס לחלקה היחסי בכלל האוכלוסייה, תרבות נהיגה בעייתית ופער תשתיות בחלק מהישובים הערבים.

sheen-shitof

שדרגו את הביצועים

הארכת משך האקט ושיפור ההנאה במיטה - במבצע מיוחד

בשיתוף "גברא"
סקר בטיחות 2021 הולכי רגל. צילום מסך, צילום מסך
תחושת הביטחון בקרב הולכי הרגל, פחות ממחצית חשים בטוחים/צילום מסך, צילום מסך

כנוסעים ברכב, 12% מרגישים "בטוחים מאוד", 48% מרגישים "בטוחים" ויותר משליש (37%) אינם חשים בטוחים. לעומת זאת כנהגים 21% מרגישים "בטוחים מאוד", ו-47% מרגישים "בטוחים" ו-32% אינם חשים בטוחים.

מה קורה כאשר אנחנו עולים על שני גלגלים? רק 4.5% חשים בטוחים מאוד, 13% חשים בטוחים. אבל הרוב המכריע - 82% לא חשים בטוחים - 26% לא כל כך בטוחים ו-56% בכלל לא חשים בטוחים. בקרב גברים 79% לא חשים בטוחים ובקרב נשים 88%. אצל רוכבי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 74% לא חשים בטוחים.

תאונת אופנוע. ShutterStock
על דו גלגלי רק 4.5% חשים בטוחים מאוד/ShutterStock

הפערים בין תחושת הביטחון כנהגים לעומת חוסר הביטחון כהולכי רגל או נוסעים כנראה קשורה לתשובות שנתנו הנסקרים לשאלה אחרת בסקר - מהן הסיבות בגללן הם חוששים להיות מעורבים בתאונת דרכים, בתשובות לסקר ניתן היה לבחור בשתי סיבות.

70% מהנסקרים חוששים מתאונה בשל התנהגותם של אחרים, 19% בשל צירוף מקרים, השגחה עליונה או מזל רע, 17% חושבים שזה יהיה בגלל מצב הכבישים ורק 4.4% בשל התנהגותם עצמם - מה שמכונה בפי מומחי נהיגה "סינדרום הנהג המצוין". כלומר, אלו תמיד ובסבירות גבוהה מאוד יהיו כל הגורמים האחרים ולא אני. הסיבה היחידה ממנה חששו משתתפי הסקר פחות בשיעור של 2.2% הוא מצב כלי הרכב.

על תפקוד המדינה והניסיונות שלה לצמצם את תאונות הדרכים וקידום הבטיחות בדרכים, היו תוצאות הסקר כמעט שקולות כאשר 47% חושבים שכן (במידה רבה ובמידה מסוימת) ו-48% סבורים שלא (לא כך כך ובכלל לא)

אכיפת מהירות בכביש 77 21 באוגוסט 2021. ראובן קסטרו
52% הודו כי הם נוהגים 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת מחוץ לעיר/ראובן קסטרו
אלו נתונים שבהחלט מצריכים מחשבה מחודשת על חלוקת האכיפה של עבירת המהירות שנעשית בעיקר מחוץ לעיר ולא בתוך הערים

בשאלות על ההתנהגות שלהם בכביש, הודו 57% מהנהגים כי הם נוהגים במהירות של 10 קמ"ש או יותר מכך בדרכים עירוניות. בכבישים הבין עירוניים הודו 52% כי הם נוהגים במהירות של 20 קמ"ש או יותר מכך. בשני המקרים היו אלו הגברים שהודו כי הם נוהגים מהר יותר. בסקר עצמו לא ניתנה תשובה, אבל אלו נתונים שבהחלט מצריכים מחשבה מחודשת על חלוקת האכיפה של עבירת המהירות שנעשית בעיקר מחוץ לעיר ולא בתוך הערים, בהן כל חריגה מהמהירות מסוכנת הרבה יותר בשל הקרבה להולכי רגל פגיעים וסמיכות הצמתים.

סקר בטיחות 2021 גורמי תאונות. צילום מסך, צילום מסך
זה תמיד יהיה הנהג האחר שלא בסדר/צילום מסך, צילום מסך

מה בנוגע לשימוש בטלפון הנייד? ובכן קצת יותר מרבע מהמשיבים (26%) הודו כי הם קוראים הודעות טקסט בזמן נהיגה, כאשר כאן לא נמצא הבדל בין גברים לנשים. כתיבת הודעות? מזה אנשים קצת יותר חוששים - רק 16% הודו כי הם עושים זאת. גם פה, יחס זהה בין נשים וגברים.

לגבי דיבור בנייד ללא דיבורית, רק 2.7% הודו שהם עושים זאת לעיתים קרובות, 15% עושים זאת לפעמים או לעיתים רחוקות ו-81% אמרו שהם אף פעם לא מדברים ללא דיבורית. כאן יש משמעות לכך שרוב מוחלט של המכוניות החדשות בשנים האחרונות מגיעות עם דיבוריות מובנות.

שמירת מרחק, מסתבר שמהווה אתגר של ממש לנהגים כאשר שליש מהם אינם עושים זאת. 6% לא שומרים מרחק לעיתים קרובות ו-27% עושים זאת לפעמים או לעיתים רחוקות.

מושבי בטיחות של ילדים ברכב. ShutterStock
95% מאלו המסיעים ילדים מקפידים על חגירה בכל נסיעה/ShutterStock

אבל אם יש נקודות אור בסקר הזה, אפשר למצוא אותן בכך ש-95% מהנהגים אמרו שאינם נוסעים באור אדום. אולם שימו לב שהשאלה מתייחסת למעבר במודע ולא נספרים כאן אלו שעושים זאת בלי לשים לב. בקרב הולכי הרגל 33% הודו כי הם חוצים באור אדום כאשר גברים עושים זאת יותר מנשים וצעירים יותר ממבוגרים (בני 65 ומעלה).

כמו כן אחוזים בודדים הודו כי הם נהגו לאחר נטילת תרופות שעשויות להשפיע על הנהיגה (3.6%), לאחר שתיית אלכוהול (4.5%) או נהיגה בפראות (4.9%).

בנושא חגורות הבטיחות נדמה שיש קונצנזוס מוחלט - 91% מבני ה-20 ומעלה חוגרים בכל נסיעה. 96% מכל הנהגים ללא הבדלי מין חוגרים בכל נסיעה ו-95% מאלו המסיעים ילדים מקפידים על חגירה שלהם בכל נסיעה.

שמירת מרחק. יח"צ,
שליש מהנהגים לא שומרים מרחק/יח"צ

בתגובה לממצאי הסקר, אומר עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק לוואלה!רכב: "תוצאות הסקר ממחישות עד כמה מדינת ישראל כושלת במאבק בתאונות הדרכים. הנתון לפיו אחד מכל שנים חושב שהמדינה לא פועלת מספיק על מנת להילחם בתאונות הדרכים מהווה נקודת שפל וציון נכשל לכל הגופים שאחראים על החיים שלנו בכביש. זוהי תמונת מראה עגומה וכואבת שעולה גם בחיי אדם. רבים מעידים על עצמם שהם נוהגים במהירות מופרזת ועושים שימוש בטלפון הסלולארי בזמן נהיגה. זו התוצאה הישירה של מחסור חמור במאות ניידות ושוטרים -אנשים פשוט מצפצפים על החוק כי הם יודעים שהסיכוי שיתפסו קלוש. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובמשטרה חייבים להפנים כי נושא תאונות הדרכים תופס מקום מרכזי בחיי הציבור הישראלי וגורם לו לחשש רב גם בפעולות פשוטות ובסיסיות כמו הליכה ברגל. רק תוספת של תקציבים והעלאת נושא הצלת החיים לראש סדר העדיפויות יצילו חיי אדם ויגבירו את תחושת הבטיחות והביטחון של תושבי ישראל"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully