בחודשיים האחרונים בלבד אירעו שבעה מקרי דריסה במחסומים משטרתיים, באחרון שבהם נהרג רס"ר ברק משולם ולפניו קיפח את חייו מתנדב המשטרה עמיחי כרמלי. בתחילת חודש מאי נפצע באורח קשה גם שוטר מג"ב אלברט חיים (41), שנדרס על-ידי גנב רכב במחסום באזור שוהם. מקרים אלו מצטרפים לעוד שורה ארוכה של אירועים שבמזל לא הסתיימו בפציעה, אך במבחן התוצאה, נכשלו בבלימת הרכב החשוד. למעשה, אחת המשימות המאתגרות ביותר בפני כוחות אבטחה ברחבי העולם ובכלל זה גם בישראל, הינה היכולת להגן על השוטרים מפני פגיעת כלי רכב פורצי מחסום, כמו גם היכולת לתעל ולחסום רכבים אשר נמצאים במנוסה מזירת אירוע. מהירות כלי הרכב, לצד משקלם, הופכים את המשימה למורכבת מאוד.
נכון להיום, האמצעי העיקרי בו עושה שימוש משטרת ישראל לצורך עצירת רכבים הוא במחסום דוקרנים. פתרון זה, רחוק מלספק מענה יעיל והבעייתיות שכרוכה בו ברורה: עליית כלי רכב עליו וניקוב צמיגיו, אינה מביאה לרוב לעצירתו, אלא רק להאטה שמאפשרת לגנב להמשיך ולנהוג בו, מה שמהווה גם סיכון לשוטרים ולאזרחים שנמצאים בסמוך בשל יכולת השליטה המוגבלת ברכב. יתרה על כך, באם מדובר במרדף, יש סיכוי שגם כלי הרכב הרודפים יעלו על הדוקרנים והצמיגים שלהם עצמם ינוקבו. על רקע בעיה זו, ציין לאחרונה בשיחה עם וואלה ראש אגף התנועה במשטרה לשעבר, ניצב בדימוס ירון בארי, כי: " המשטרה חייבת להסיק מסקנות ולהפיק את הלקחים וכנראה לשנות את צורת המחסום בכדי להגן יותר על השוטרים".
הביקורת שמתח בארי, אינה נובעת רק ממקרי הדריסה האחרונים. לפני כשנה, שוטרי תחנת ראש העין זיהו רכב גנוב בכביש 444 סמוך לראש העין. הם פרסו מחסום דוקרנים על הכביש אולם החשוד המשיך בנסיעה פרועה תוך שהוא עולה על הדוקרנים וממשיך בנסיעה כשגלגלי הרכב מנוקבים. במקרה אחר שארע לפני כמספר שנים, מתח בית המשפט ביקורת נוקבת על השימוש של המשטרה בדוקרנים שמהווים סיכון לחיי אדם: במסגרת דיון בכתב אישום שהוגש כנגד נהג שהסיע שוהים בלתי חוקיים. הוא הבחין במחסום מאולתר שהוקם על ידי המשטרה ואחד השוטרים סימן לו בפנס לעצור. הוא עלה על הדוקרנים בנסיעה מהירה תוך סטייה לשול הדרך, מה שכמעט הוביל להתהפכות. חוסר היעילות שכרוך בשימוש במחסום דוקרנים, ידוע היטב למשטרת ישראל, שכבר לפני כעשור, העלתה רעיון לפיתוח מערכת מבצעית חדשנית לעצירת כלי רכב חשודים: שוטרים יניחו בציר ההימלטות של כלי הרכב מעין שטיח, שנועד להיצמד לגלגליו הקדמיים ו"לנעול" אותם. כך תתאפשר עצירה מוחלטת של כלי הרכב החשוד, במרחק קצר יחסית ותוך גרימת נזק מועט ככל הניתן לנוסעים בו ולסביבה. לפי הידוע, הרעיון לא הבשיל לכדי מימוש.
כשנתיים לאחר מכן, בשנת 2013, הוציאה משטרת מכרז לרכישת דוקרנים לעצירת רכב, במסגרתו, בין היתר ובאופן אבסורדי, היא ציינה כי: "המחסום יפעל באופן יעיל. ריקון האויר מצמיגי הרכב בזמן הקצר ביותר האפשרי ובכל מקרה שלא יסכן את נוסע הרכב ומפעילי המחסום".{ סעיף 3.8.3}
ובינתיים, בעוד משטרת ישראל ממשיכה לעשות שימוש בפתרון הדוקרנים, לא מעט גופי שיטור זרים עושים שימוש בפתרונות יעילים הרבה יותר ובכללם, מחסום מודולרי בשם MVB 3X שפותח עוד בשנת 2002 ע"י חברת מפרם - המפתחת ומייצרת פתרונות לשוק אמצעי החסימה. מוצר הדגל של החברה, שעשרות אלפי יחידות ממנו נמכרו בשנים האחרונות, הוא מחסום נייד במשקל נמוך יחסית של 24 ק"ג בלבד לכל רכיב מחסום. למרות המשקל הנמוך, העובדה שהוא פריק, מודולרי, מהיר פריסה וניתן לאחסון בכל ניידת, בכושרו לעצור גם משאית שדוהרת לכיוונו.
עיקרון הפעולה של ה-MVB 3X הוא להעביר את המומנטום של המשאית הדוהרת לקרקע, מה שמוביל לבלימתה, תוך מטרים ספורים. המבנה המיוחד מאפשר עצירת רכב ע"י הפניית כל התנע האופקי כלפי מעלה ומטה. המחסום בנוי מסגסוגת פלדה, שבניגוד למתכות אחרות, סופגת את האנרגיה ועוצרת את הרכב. בנוסף, בניגוד למחסום דוקרנים, שמעבר כלי רכב עליו מוביל לניקור הגלגלים ולסכנה של התהפכות כלי הרכב, המחסום האמור, אינו גורם לאובדן אוויר אלא לעצירת הרכב בכל מצב.
המחסום הותקן בנקודות רבות בטוקיו במהלך האולימפיאדה האחרונה וכמו כן בשימוש כוחות משטרה רבים בנקודות בידוק ואירועים רבי משתתפים. החסרונות שלו הם שבניגוד לדוקרנים הפשוטים, הזולים והרב פעמיים, המחסום של מפרם דורש החלפה בתלוי באופן הפגיעה או לפחות חלקים ממנו וכן העלות הגבוהה של כל יחידה שעומדת על עשרות אלפי שקלים, בתלוי בגודל המבוקש.