משטרת ישראל נאלצה לאחרונה לחזור בה מכתב אישום חמור שהגישה כנגד בחור צעיר שנתפס בפעם השנייה נוהג כשהוא שיכור לחלוטין. הסיבה? השוטר המתין רק 14 דקות ו-56 שניות מרגע עצירת הנהג ועד שביצע לו בדיקת ינשוף, ולא 15 דקות, כפי שקובע הנוהל המשטרתי. מחלקת התביעות טענה כי מדובר על קו הגנה קטנוני של עורך הדין, אולם בסופו של יום, היא נאלצה להתקפל. במקום שעל הנהג תוטל פסילת רישיון ארוכה ועבודות שירות, בשל טעות טכנית מינורית - הוא ממשיך לנהוג.
אוגוסט 2021: נהג, שנתפס והורשע בעבר בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נעצר שוב במחסום משטרתי בשעה 02:24 בלילה ונתבקש לבצע בדיקת ינשוף. על פי נוהל הפעלת המכשיר, תהליך בדיקת החשוד והפעלתו יבוצעו בהתאם למדריך הפעלה. על פיו, על המפעיל מוטלת החובה לוודא כי הנהג לא אכל, לא שתה, לא הקיא, לא גיהק לא עישן וכן לא החדיר חומרים כלשהם לפיו ו/או לאפו, ובכלל זה תרופות ואיסור שימוש במשאפים, 15 דקות לפחות בטרם ביצוע הבדיקה במכשיר. השוטר שנכח בזירה, ביצע את הבדיקה, שהצביעה על כך כי בגופו של הנהג נמצא ריכוז אלכוהול שעמד על 550 מיקרוגרם בליטר אחד של אוויר נשוף - מספר שגבוה ביותר מפי 2 מהרף שנקבע בחוק. לאור הממצאים, השוטר לא היסס, החרים את הרכב וזימן את הנהג לבית המשפט.
בשל העובדה כי מדובר בפעם השנייה בה הוא נתפס נוהג בשכרות, סביר להניח כי השופט היה פוסל את רישיון הנהיגה לפרק זמן ארוך ולא מן הנמנע כי היה אף שולח אותו לבצע עבודות שירות. מדיניות מערכת המשפט ביחס לעבירה זו קשיחה ביחס לעבירות אחרות והיושבים בדין מגלים לרוב אפס סובלנות כלפי נהגים שיכורים, כל שכן בעבירות חוזרות ונשנות.
אלא שמה שנראה כמו הרשעה סגורה, מוצדקת ואפילו דחופה קיבל תפנית אחרת לגמרי כאשר עו"ד אלירן בלוטמן שייצג את הנהג מצא כי השוטרים שעצרו את הנהג לבדיקה עשו טעות קטנה - הנהג עוכב בשעה 02:24 ואילו הבדיקה בוצעה בשעה 02:38:56 -פער של 4 שניות 'מינוריות'.
עו"ד בלוטמן, פנה למחלקת התביעות במשטרה והסב את תשומת ליבה לסטייה של השוטר מהנוהל המשטרתי, שכולל שורה ארוכה של הנחיות ובכללן גם זו שמתייחסת לפרק הזמן שנדרש להמתין טרום ביצוע הבדיקה. התובע המשטרתי טען כי מדובר על טעות זניחה ועל סטיה איזוטרית, שאינה משבשת את מהימנות הבדיקה, אולם עו"ד בלוטמן התעקש כי אין זו קטנוניות, אלא קו הגנה, שמבוסס על פסיקת בית המשפט העליון, בה נקבע כי בעבירות תעבורה קיימת הקפדה יתרה על הוכחת הייסוד העובדתיים של העבירה, הקפדה יתרה זו כולל את כל רכיבי העבירה לרבות הקפדה על נהלים והנחיות.
אי לכך, ולמרבה הצער לאחרונה פנתה מחלקת התביעות במשטרה לבית המשפט, בבקשה למחוק את כתב האישום היות והיא חוזרת בה מהגשתו.
על פי נתוני עמותת אור ירוק, בכל שנה מתרחשות 245 תאונות דרכים בממוצע בשל נהיגה בשכרות/סמים ובהן נפגעים כ-407 בני אדם. יותר מנפגע אחד בכל יום בממוצע. בכל שנה נהרגים תשעה בני אדם בממוצע בתאונות דרכים הקשורות לאלכוהול/סמים ו-31 נפצעים קשה. במחצית הראשונה של השנה, ביצע אגף התנועה עשרות אלפי בדיקות שכרות , ו-2,225 דוחות תנועה נרשמו לנהגים בגין נהיגה בשכרות או תחת השפעת סמים.
לדברי עו"ד בלוטמן: "לא בכדי קובע הנוהל פרק זמן של המתנה במשך 15 דקות, ולא שנייה אחת קודם לכן. לא מן הנמנע כי תוצאת הבדיקה שהצביעה על כמות אלכוהול גבוהה מאוד בגופו של הנהג, שובשה בגלל אי הציות של השוטר להוראות. אי לכך, לא ניתן היה לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי הנתון שסיפק המכשיר מדויק".
אבל לפני שמתנפלים על המשטרה, בתי המשפט או עורך הדין, תזכרו, כל אלו עושים את העבודה שלהם. מי שחוטאת לכולנו היא המדינה. על פי מחקר של הרשות לבטיחות בכבישים המהירים בארצות הברית ה-NHTSA, כאשר שיעור האלכוהול בדם ברמה של 0.05 אחוזים מוכפל הסיכוי להיות מעורב בתאונה. השיעור הזה בדיוק הוא שיעור האלכוהול המותר בדמו של נהג בישראל שעומד על 0.05 אחוזים. במילים אחרות: מדינת ישראל ביודעין, בסמכות, ברשות וברשלנות מתירה לאזרחיה לנהוג עם רמת אלכוהול בדם שמכפילה את הסיכוי שלהם להיות מעורבים בתאונת דרכים.