ספק רב אם מי שיעמדו בפקקי הענק בגוש דן בעקבות הבור באיילון ימצאו בזה נחמה, אבל הבור הזה חושף את ערוותה של מערכת התחבורה השבורה של גוש דן במיקרו ושל מדינת ישראל במאקרו. קטע האספלט שנעלם לו מייצר סימולציה של העתיד התחבורתי בגוש דן כאילו הקפיצו אתכם כמה שנים קדימה לחזות בבוקר שגרתי.
מכיוון שלהגיד אחת לכמה זמן "תמיד היו פקקים, אבל בשנים האחרונות זה משהו..." כולם יודעים, אבל להכיר בכך שההדרדרות המהירה הזו היא כדור שלג שלא הולך לעצור בעתיד הנראה לעין ובדרכו רק יילך ויגדל, זו כבר מחשבה שרוב האנשים מעדיפים להתעלם ממנה ולהדחיק אותה.
ואז הגיע הבולען. לא משנה אם בסופו של דבר יימצאו העבודות על המגדל הרביעי של עזריאלי כאלו שגרמו להיווצרות הבולען - הלקח מהסיפור הזה לא קשור להנדסת בנייה או תשתיות, הוא קשור לתפיסת התחבורה של מדינת ישראל. מכיוון שהוא הראה איך בור במיקום אסטרטגי מסוגל לשבש בבת אחת את שגרת החיים של מיליוני תושבי המרכז.
שיבוש שלא מתבטא רק בסגירת איילון, אלא גם בהשבתת מסילות הרכבת הסמוכות בהוראת המשטרה (ובצדק בשלב הראשון עד סיום הבדיקות) וכאשר מסילות הרכבת מושבתות בנקודה שהיא החוליה המקשרת בין צפון המדינה לדרומה, ומזרחה לירושלים - מבינים שניקוז כל מסילות הברזל המרכזיות לנקודה הזו הייתה טעות היסטורית. היא אמנם מתוקנת עם פרויקט המסילה המזרחית שתאפשר להזרים רכבות בלי להיכנס לתל אביב, אולם תאריך היעד שלה - 2026 רחוק מאוד במונחים של שינוי שהיה צריך להתבצע מזמן.
נקודה נוספת נוגעת לתזמון בו נפער הבולען. לא יכולנו לבקש זמן טוב יותר מצהרי שבת למקרה כזה. מכיוון שאם מקרה כזה מתרחש באחת משעות השפל של איילון ומותיר די זמן להיערך ולהתריע לפי צונאמי המכוניות של יום ראשון בבוקר, נסו לחשוב מה היה קורה לו האירוע הזה היה מגיע 24 שעות מאוחר יותר רגע לפני שיא התנועה בכביש כאשר עשרות אלפי מכוניות לכודות במקטע הזה בפקק אדיר מימדים, כאשר עשרות רכבות חולפות בתוואי המסילה הסמוך ומשפיעות על רכבות אחרות שנעות במקביל. כיצד האירוע המקומי בגלל בור קטן תוך דקות מתפשט כגל הדף הרסני בצמתים הסמוכים, ברחובות הראשיים, הצדדיים, ביציאות מחניוני המרכזים המסחריים והבתים. בתוך שעה גוש דן נצור, אין יוצא ואין בא בפלונטר תחבורתי של לפיתת חנק.
עכשיו תפתחו את העיניים ותסתכלו אל העתיד הלא מאוד רחוק. מכיוון שבעתיד תרחיש האימים הזה הוא לא תופעה נקודתית שנגרמה על ידי בולען, אלא יהיה המציאות היום יומית שמלווה את התחבורה הפרטית בגוש דן שעל פי התחזיות ימנה ב-2040 כ-5.4 מיליון אנשים (כ-4 מיליון כיום).
ומי שמנסה לנחם את עצמו בכך שעד אז תהייה לנו מערכת מטרו ורשת רכבות קלות שיורידו מכוניות מהכביש, שיתנחם. יתנחם וגם יזכור את לוחות הזמנים שבהם מתנהלים פרויקטים כאלו בישראל (להזכירכם, על סיפור המטרו נאמה גולדה מאיר ב-1971. מכרז בינלאומי ראשון יצא ב-2016...). לא בגלל שהוא לא יקום עד אז, אולי הוא כן, גם הוא וגם השלמת כל הקווים של הרכבת הקלה שאמורים לסייע לו. זה עלול לקרות מכיוון ששינוי הכולל גמילת אנשים ממכונית פרטית והעברה שלהם לתחבורה ציבורית הוא לא משהו שקורה בן לילה או אפילו בתוך כמה שנים. הוא כרוך, כמו כל גמילה מהתמכרות בייסורים של שינוי הרגלים, שינוי התפיסה של התחבורה הציבורית כמשהו למי שלא יכול להרשות לעצמו מכוניות, של שינוי התפיסה של המכונית הפרטית עצמה ככלי תחבורה לגיטימי במרחב עירוני צפוף בו הכביש הוא משאב בחסר.
זה שינוי שלא רק האזרחים צריכים לעבור אלא גם המדינה. זו שבמשך עשרות שנים התמכרה לכסף הקל שמכניסים בעלי המכוניות לכיסה. היא קידמה תכנון מוטה רכב פרטי בכל זרוע אפשרית שלה - החל בהטבות מפליגות כמו גילום הוצאות רכב במשכורת לעובדיה, כמו מתן יד חופשית להקמת מגדלי מגורים עם חניוני ענק בבסיסם, אישור בניית שכונות שבהן אין תכנון תחבורה ציבורית או שירותים קהילתיים במרחק הליכה מהן כחלק בלתי נפרד מתוכניות הבסיס שלהן, הרחבת עוד ועוד כבישים תוך התעלמות מהעובדה שיותר כבישים מזמנים יותר מכוניות ופקקים ובכל הזמן הזה הרעבה והזנחה שיטתית של התחבורה הציבורית.
הרעבה והזנחה שגרמה לתנאי העבודה בה להיות מחפירים, שהבריחה אנשים מלרצות למלא את התפקיד החשוב הזה. הזנחה שהביאה לכך שפרויקט אלמנטרי כמו חישמול מסילות הרכבת, שנעשה לפני עשרות שנים בעולם התחיל רק לפני שנים ספורות אחרי שמשרד התחבורה לא הצליח לאפשר לחברה היחידה שיודעת לנהל פרויקטים כאלו - הרכבת עצמה - את הכלים לעשות את זה. ופרויקט החשמול הנחוץ והחשוב והשיבוש הכללי ההכרחי שהוא הביא הוא הדוגמה המצוינת לאופן שבו כלי התחבורה הציבורית היחיד שהצליח להביא את האזרחים לעשות בו שימוש משמעותי נאלץ לבלום בלימת חירום ולהיכנס לתקופת שיפוצים ושיפורים דווקא כאשר הוא משתפר באמון הציבור בו. עכשיו לכו ושכנעו תושב חיפה שעובד במרכז לנטוש שוב את המכונית אחרי שנים בהן הוא לא יכול לסמוך על הרכבת שתביא אותו בזמן או בכלל ליעד.
הבולען באיילון ווהטלטלה שהוא מביא איתו הוא איתות אזהרה לאופן שבו מדינה שלמה נכנסת להתקף חרדה בשל ליקוי תשתית אחד לא גדול במיוחד. הבולען באיילון הוא החור הקטן בשן הטוחנת שמדינת ישראל התעלמה ממנו ועכשיו הורס לה את כל השגרה.