בערב כיפור ובמהלך היום עצמו, לצד התפילות בבתי הכנסת ייצאו עשרות אלפי ילדים על אופניים, קורקינטים, סקייטבורדים, רולרבליידס ושאר כלי תחבורה זעירים לחגוג את היום בו עוברים הכבישים לרשותם והמכוניות (כמעט) כולן עומדות. אולם האווירה החגיגית הזו עשויה לטשטש את העובדה הפשוטה שגם ביום כיפור חוקי התנועה תקפים וקיימים.
בעזרת עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין ומומחה לדיני ביטוח ונזיקין, ניסינו לבדוק מה התשובות לשאלות שכיחות בנושא של שימוש במרחב הציבורי ביום כיפור.
האם יש משמעות משפטית לעובדה כי ביום כיפור, אף אחד לא מציית לחוקי התנועה?
לא. אומנם השתרש נוהג של אי נהיגה ביום כיפור, לצד רכיבה המונית של רוכבי אופניים והליכה באמצע הכביש, אולם אין זה אומר כי החוק בוטל וההפקרות חוגגת. בפועל, ההיפך הוא הנכון: לא רק שהחוק תקף, אלא שבנוסף, בתי המשפט מצפים מהנהגים ולמעשה, מכלל המשתמשים במרחב הציבורי, לתשומת לב מוגברת והתנהלות זהירה ומבוקרת יותר בכביש.
מה הדין במקרה בו שני רוכבי אופניים התנגשו זה בזה. מי יפצה את מי ואיך יקבע מי האחראי?
על כלל המשתמשים בכביש חלה חובת זהירות לצד חובה להקפיד על ציות מלא לחוקי התנועה, בין אם מדובר ביום כיפור, ובין אם בכל יום אחר. במקרה של תאונה, ייבחנו נסיבותיה, לצד מידת הסטייה של כל צד מלשון החוק, התקנות והפסיקה. כך למשל, במקרה של תאונה בצומת: על שניהם גם יחד מוטלת חובת זהירות מוגברת. לצורך העניין, יאלץ כל צד להמציא ראיות שתומכות בגרסתו, ובכללן עדות של גורמים שלישיים שנכחו בזירה וצילומי אבטחה.
רוכב אופניים חשמליים התפרץ לכביש, ונפגע מכלי רכב. אין ספק, שבנסיבות האמורות - מלוא האשמה מוטלת על הרוכב הרשלן. מי יפצה את הניזוק בגין נזקיו הפיזיים?
על אף שאופניים או קורקינט חשמליים מונעים באמצעות מנוע, בית המשפט העליון קבע שהם אינם נכללים בהגדרה זו. אי לכך, דינו של רוכב אופניים חשמליים כדין רוכב אופניים 'רגילים' או הולך רגל - הוא יהיה זכאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח שמבטחת את הרכב המעורב בפוליסת חובה, ואחריות מבטח הרכב תהיה מוחלטת. כך לדוגמא, גם אם רוכב האופניים החשמליים חצה את הצומת באור אדום ונפגע מהרכב, האחריות וחובת הפיצוי תוטל במלואה על מבטח החובה של הרכב.
ומה הדין במקרה בו אופניים רגילים פגעו בהולך רגל.
זו כבר אופרה אחרת, שכן במקרה בו אופניים רגילים פגעו בהולך רגל - השאלה מי אחראי ועל מי תוטל חובת הפיצוי תידון לפי דיני הרשלנות, והולך הרגל יקבל פיצוי רק אם יוכיח שרוכב האופניים הפר את החוק ופגע בו ברשלנותו, לדוגמא אם הרוכב חצה את הצומת באור אדום ופגע בהולך הרגל בעודו צועד במעבר חציה. זאת בשונה מפגיעה מרכב, שאז כאמור הולך הרגל זכאי לפיצוי מהביטוח של בעל הרכב בכל מקרה שבו נגרם לו נזק.
שני רוכבי אופניים חשמליים התנגשו זה בזה. מי יפצה את מי?
גם במקרה כזה, חלוקת האחריות תקבע בהתאם למידת הסטייה של כל רוכב מהוראות ולשון החוק.
רוכב אופניים חשמליים פגע בהולך רגל, בעודו חוצה את הכביש שלא במעבר חציה. מה הדין במקרה כזה?
קיימת נחיתות מובנת להולך הרגל בשל מידת פגיעותו, אולם בשנים האחרונות אני עדים ליותר ויותר פסיקות מהן עולה כי בית המשפט מכיר בכך כי גם הולכי הרגל צריכים לקחת אחריות למעשיהם.
בפסק דין של השופטת רנה הירש נכתב באופן ברור כי "הדין בא לסייע להולכי הרגל המבקשים לחצות את הכביש בבטחה אך אין בכך כדי להתיר להם לחצות בכל מקום שיחפצו תוך סיכון עצמם ואחרים, מבלי שיהיו אחראיים לתוצאות מעשיהם". בשורה התחתונה - גם אם מדובר על יום כיפור, על כלל הצדדים לקיים את לשון החוק ואם יתברר כי הולך הרגל התנהג ברשלנות, בית המשפט עשוי בהחלט להטיל עליו שיעור ניכר מהאחריות ובמקרים מסוימים - את מלוא האשמה, וכפועל יוצא, גם את מלוא חובת הפיצוי.
רוכב אופניים חשמליים/רגילים רכב במהלך יום כיפור ונפל כתוצאה מבור בכביש. מה הדין?
הן פקודת הנזיקין והן חוקי עזר עירוניים שונים מטילים חובה על הרשות המקומית לתחזק את השטחים הציבוריים בשטחה ובכלל זה גם את הכביש, תוך שמירה על רמת שירות מספקת שנתנת לתושביה. שאלת האחריות של הרשות במקרה של נזק ושיעור הרשלנות שתיוחס לה, תלויה במספר גורמים, ובכלל זה באופן היווצרות הבור או המפגע.
ככל שמדובר על בור שנפער בכביש בשל אי-תחזוקה מונעת או שוטפת שלא בוצעה כהלכה, לא מן הנמנע כי בית המשפט יקבע כי מדובר על התרשלות מצידה של הרשות. לצד האמור, לא כל מהמורה או סדק בכביש ייחשבו כמפגע. בתי המשפט קבעו לא פעם כי רחובות ומדרכות עיר אינם "משטח סטרילי" ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו"גלים" של שיפועים.
ניתן להתייחס לדבר כזה או אחר כמפגע בכביש כאשר מדובר בהפרעה משמעותית שבאחריות הרשות היה לתקנה, והוכח כי לא היה כל שלט, תמרור או סימון שקיימת הפרעה, והרוכב היה זהיר מספיק ובכל זאת לא יכול היה לזהות את ההפרעה מבעוד מועד. המציאות מלמדת כי במקרים רבים קובע בית המשפט שבור ביוב פתוח בכביש, ללא כל שלט או תמרור המזהירים על קיומו, ובמיוחד אם ידוע לעירייה על עצם קיומו - יחשב בגדר מפגע. יש לזכור שכאשר הנפגע אינו מוכיח שהבור בכביש היה עמוק או משמעותי דיו, אלא "שקע" קטן בכביש - בית המשפט נוטה לקבוע שלא מדובר במפגע. לפיכך, על הנפגע חלה חובת תיעוד אם ברצונו לקבל פיצוי עבור נזקיו.
כיצד יש לפעול כדי להוכיח נזק במידה והאופניים שלכם ניזוקו כתוצאה ממהמורה בכביש?
קיים משקל ראייתי רב לתשובה אותנטית ומיידית שנמסרת על-ידי הרשות. לפיכך, חשוב לתעד את השיחה הראשונה שנערכת לאחר קרות הנזק עם מוקדן העירייה או הרשות המקומית. לרוב, המוקדן יספק תמונת מצב עדכנית והמהימנה לגבי המפגע. אם במועד התרחשות הנזק היה במקום עד ראייה שגר או עובד בסמיכות למפגע ויכול להעיד על משך הזמן בו המפגע עמד ללא טיפול - חשוב לקחת את פרטיו. כמו כן, לצורך הוכחת הנזק, גם אם הוחלט לא לתקן את האופניים - יש לקבל הצעת מחיר, ואם הנזק גדול אולי אף לפנות לשמאי רכוש.
וכיצד יש לפעול כאשר מדובר על מפגע בכביש שהוביל גם לנזקי גוף?
אופן הפעולה זהה למקרה של נזקי רכוש, בהסתייגות אחת - בניגוד לנזק לרכוש בלבד, כאשר מדובר על תאונה עם נפגעים - קיימת חובה להזמין למקום התאונה את המשטרה וכמובן שלא להזיז את כלי הרכבים המעורבים.