פנטזיה עולמית באיווקו דיילי 4X4

בחלומי חציתי את הגבול מבוצוואנה לנמיביה, נכנס לשלב האחרון של "חוצה אפריקה" עליו פינטזתי שנים ארוכות; נותרו לנו רק אלף קילומטרים של שבילי מדבר, כדי להגיע לרכס הדיונות המפריד ביננו לבין האוקיינוס. בדמיוני כבר ראיתי את עצמי מעפיל על הדיונה האחרונה והמערבית ביותר, מרכין חרטום וגולש ישירות אל 'חוף השלדים' הנכסף, לאחר מסע 'אוברלנד' שנמשך חודשים ארוכים... זו הפנטזיה הפרטית שלי, שכבר לא תתממש לעולם.

גם ליוסי סטאר יש פנטזיה כזו, וגם שקיקה לצלוח את איסלנד המושלגת, לחקור את דרך המשי, ועוד קצת אפריקה, ומה עם אוסטרליה? אין גבול ליעדים, אין סוף לחלומות! ההבדל הוא שיוסי פינטז שנים ארוכות, חקר ולמד את הנושא, ומימש בהצלחה את השלב הראשון - לבנות לעצמו רכב Overland חסון אמין ומפנק, המסוגל לצלוח מדבריות ופסגות. אני שומע על האיווקו הזה כבר כמה שנים והנה הגיע הרגע והוא מתנשא מעלי, במלוא תפארתו.

ויכוחים לוהטים מתנהלים בכל קצוות תבל, לגבי טיבו וגודלו של רכב המסעות האולטימטיבי; ברור שרכב כזה חייב הנעת 4X4 באוריינטציית שטח קשוחה, אבל קשת האפשרויות עצומה. היא מתחילה בטרנספורטר 'סינכרו' קומפקטי, ממשיכה לרכבי שטח כמו לנד קרוזר או טנדרים בגדלים שונים, צומחת למסחריות כמו פיאט דוקאטו או מרצדס ספרינטר, ומסתיימת במשאיות 11-טון בעלות הנעת 6X6; קיצוניים עשויים לגייס למשימה אושקוש 8X8 אבל זו כבר הגזמה פראית, לעניות דעתי הפרובינציאלית.

כמי שמאחוריו עשרות שנות ג'יפאות עם דיפנדר, מרצדס G, לנד קרוזר 80 או רנגלר 'סהרה', יוסי סטאר ידע שרכב שטח רגיל לא יוכל לתת לו את כושר הנשיאה הנחוץ למסע 'אוברלנד' רציני. כלים אלה מעניקים נוחות נסיעה ועבירות אבל אי אפשר להעמיס עליהם את כמות הציוד, החלפים, המים והדלק הנדרשים לצליחת יבשות. לטנדר אמריקני משופר יש את כושר ההעמסה והעבירות אבל אין לו את מרחב הפנים הנדרש, ואם הוא מתקלקל - לך תמצא במרחבי ה-bush מכונאי שיודע, איך פותחים מכסה מנוע של סילבראדו? יוסי גם לא רצה לטייל במשאית ולכן, הבחירה היתה צריכה להיות בין מרצדס ספרינטר לבין איווקו דיילי - אלו הוואנים 4X4 המשווקים בישראל באופן סדיר. הספרינטר יצא מהמשוואה מכיוון שהוא מגיע לישראל בגרסת שטח פחות קשוחה. לאיווקו יש מוניטין בינלאומי של רכב מסעות משובח אותו קל לזווד עם מיכלי דלק ומים, מערכות חשמל וכיו"ב.

השלב הבא היה להחליט, איזה איווקו הוא רוצה לבנות לעצמו? יוסי ידע בדיוק מה מתאים לו ולאשתו ההרפתקנית - המפתח היה גמישות, נוחות וקומפקטיות. מכאן נבחר איווקו דיילי 4X4 מדגם H2 3595, הדגם הקומפקטי ביותר של היצרן האיטלקי (גם הוא דורש רישיון ג'). ה- H2יושב על בסיס גלגלים של 359.5 ס"מ, משקלו הכולל 5.5 טון, והוא מספיק קטן כדי להשתחל בין עצי ג'ונגל או סלעים בנתיב הרוביקון. יש לו גלגלים רגילים מאחור (לא דאבל ג'אנט), גובהו הפנימי 1.90, זה המינימום הנדרש ליוסי גבה הקומה. האורך הפנימי של איזור המטען הוא 3.5 מטרים בלבד, זה חלק מהמחיר של המידות החיצוניות הקומפקטיות (אורך 5.85 מטרים, רוחב 2.06, גובה 2.53). האיווקו מתהדר בזווית גישה מצויינת של 37 מעלות, אבל זווית הנטישה היא רק 19 מעלות; מסיבה זו נמנע יוסי מלבחור במרכב ארוך יותר. ברוח זו נפסלה גם האופציה להרחיב את הקרון מעבר לרוחבו המקורי, כמקובל ברכבי מסעות רבים.

אני הייתי כנראה בוחר במרכב ארוך יותר, למרות שזה היה פוגע בכושר התמרון ובזוויות המרכב; אבל אני לא הקליינט, ויוסי מאוד שמח במוצר הסופי. הנחת היסוד שלו היא שרוב הפעילויות בזמן חניה יתבצעו מחוץ לקרון - מקלחות, בישול, אכילה - אבל ניתן לעשות הכל גם בפנים. זו הנחה סבירה מאוד לטיולים באפריקה ואוסטרליה, היא פחות נכונה לגבי טיולים באיזורים קרים וגשומים.

לאחר סדרת בדיקות הפקיד יוסי את זיווד קרון המגורים בידיו המיומנות של אורן מ'קריספין קרוואנס' במעלה אדומים. בסדנה של קריספין הצטבר ידע רב לגבי בנייה והרכבה, הזמנת מערכות מחו"ל ובניית הנגרות, שרברבות, ועבודות חשמל האמורות להעניק ליוסי ולאשתו את תחושת ה-Home, away from home. הבנייה נמשכה כמה חודשים ובסופם יצא יוסי לכמה טיולי ניסיון בארץ, יוון ואיטליה.

מרחב המחיה באיווקו של יוסי אינו גדול, לאחר בניית מיטת קינג סייז (2.00*1.80), התקנת מטבח ומקרר, שירותים, ארונות בגדים וציוד, ושאר פריטים וטכנולוגיות ההופכים וואן רגיל למוטורהום. אבל הכל נמצא בפנים, איכות העבודה מרשימה, וזהו בהחלט קרוואן הראוי לטיולי אוברלנד. מערכת החשמל מתבססת על שני פאנלים סולאריים VICTRON של 480 קוט"ש, ושני מצברי ליתיום 200 אמפר שעה; זה מספיק לתאורה, משאבות וכיו"ב, ולהפעלת מזגן משך 8-9 שעות. על הסיפון יש 412 ליטרים מים, המספיקים בקלות ל 4-5 ימים בשטח. הרכב כרגע כמעט גמור - יש עוד השלמות לבצע במתלים, צריך להחליף את מוט הפיתול הקדמי ולשדרג חישוקים, ועוד זוטות. בחודשים הקרובים יצא יוסי למסעו הרציני הראשון, חוצה מרוקו וסהרה. לאחר מכן יתעמק באפריקה אותה הוא מכיר היטב, ואין סוף לחלומות וליעדים. ככה צריך לעשות, לקראת היציאה לפנסיה!

למרות השם "דיילי", אין שום דבר "יום-יומי" באיווקו של יוסי. זהו רכב גבוה ורחב, אליו אתה מטפס על מדרגות הסף המקוריות. מאחורי ההגה הרגשתי מצוין, בתא הנוסעים יש שני מושבים ומרחב פנים נדיב. תנוחת הישיבה גבוהה בהרבה מאשר ברכב שטח רגיל, והתצפית קדימה מצויינת - אין מכסה מנוע המפריע לראות את השביל ולמקם את הגלגלים בדייקנות. לקח לי קצת זמן להתרגל לתיקוני הגה הנדרשים על הכביש, יוסי כבר רגיל לזה. הישיבה הגבוהה נעימה מאוד, שולטת על המכוניות המרצדות מסביב.

מנוע הדיזל הוא ה-4 בוכנות הקלאסי של איווקו, מספק 180 כ"ס ו-43 קג"מ, כבר ב-1,600 סל"ד. עם תיבת ZF עם 8 הילוכים אוטומטית, האיווקו מתמודד בקלות עם תנועה בין עירונית ושבילים. אין מה לחפש תאוצות מרשימות וברוב המקרים משייט יוסי במהירות דו ספרתית. הרכב עובר 7 קילומטרים לליטר, ומיכל האוראה מספיק לכ-10,000 קילומטרים; מספיק כדי לחצות את אפריקה. עם 110 ליטרים במיכל הדלק הסטנדרטי, לא תהיה ליוסי בעיית טווח (יש גם אופציה להתקנת מיכל נוסף).

יוסי מתכוון להתקין מוט מייצב קשיח יותר, כדי לצמצם את תנודות המרכב הגבוה - כרגע הוא קצת רך מדי. "ומה עם מהלך המתלים?" אני שואל; "עזוב" עונה לי יוסי, "עם שלוש נעילות אני לא מחפש מהלך מתלים. זה לא אוטו שהולך להתמודד בעבירות קשה, זהו רכב טיולים". מסיבה זו גם לא הרכיב כננת, אולי בהמשך הדרך.

נוחות הנסיעה של האיווקו גבוהה, אם כי לא ברמה של רכב שטח מודרני; בסופו של דבר זו משאית קלה הנועלת צמיגי פרא ומתנשאת לגובה רב. ירדנו אל דרכי העפר המובילות אל שביל האש הלבן של הר חורשן, שכבר הפך למסלול מכשולים לאזרחים וליחידות מיוחדות. החישוקים איתם מגיע האיווקו אינם מאפשרים הורדת לחץ אוויר ולכן נשארנו ב-85 PSI (לעומת 40 PSI המתבקשים בנהיגת שטח). הנסיעה הייתה נוחה, למרות שהמרכב מיטלטל יותר מהמקובל ברכבי שטח רכים ונמוכים. צריך גם להתחשב במידות הקרון הלבן - אפילו בתצורת מינימום אותה בחר יוסי, זהו עדיין רכב גדול בהרבה מהמקובל בעולם השטח. צריך גם להיזהר מפגיעת ענפים בפאנלים הסולאריים המותקנים על הגג.

בסוף הקיץ היה השביל הלבן חפור ותחוח בצורה קיצונית, גדוש בפודרה, מדרגות והצלבות קשות. יוסי החליט לנסות בכל זאת; הוא שילב LOW, נעל דיפרנציאל מרכזי ואחורי. עם מרווח גחון של 29 סנטימטרים לא היה צריך להתעסק מדי עם סלעים ואבנים מזדמנות. למרות לחץ האוויר המלא הזדחל האיווקו בקלות במעלה השביל - האוטו נועל צמיגי מישלין XZL קשוחים במידה 255/100R16 המספקים אחיזה למכביר. מהלך המתלים אינו גדול, והרכב מנופף בגלגליו בקלות רבה. זה לא אופטימלי אבל שלוש הנעילות ורמת הנהיגה של יוסי יכפרו על מגבלה זו. אני משער שהמגבלה הגדולה שלו תהיה זווית הבטן והנטישה אבל כאמור, זה ממש לא רכב עבירות. סיבוב הניסיון שלנו היה קצר מאוד, אבל משכנע. האוטו הזה משלב שתי תאוות המשלימות זו את זו, אהבת השטח ותאוות הנדודים. יכול אדם לבחור בגישה קומפקטית כמו זו של יוסי, אפשר לבחור בפלטפורמה גדולה יותר אבל בכל מקרה - המוטורהום הזה הוא דרכון לחיי צוענים מלאי סיפוק וגילוי עצמי, ממש בחיק הטבע.

מנהל מותג איווקו סיפר לי שהוא מקבל בממוצע שתי פניות בשבוע מאנשים המתעניינים ברכב הייחודי, למטרת בניית מוטורהום. תשמחו בוודאי לדעת שהדיילי 4X4 עולה היום 380-400 אלף שקלים לפני מע"מ, וזמן האספקה הוא בסביבות 12 חודשים. בזמן ההמתנה תוכלו לתכנן את קרון החלומות שלכם; תוכלו להתבסס על בנייה עצמית, או להזמין קרון בתקציב העשוי להתחיל בכ-150,000 שקלים. על כך תתווסף השקעה משמעותית במיגון ואיבזורי ג'יפאות חיצוניים. זה תענוג לא זול אבל היי, האם מישהו הבטיח שיהיה לכם קל להגשים חלומות?

מנוע: דיזל מוגדש 3.0 ליטר, 4 בוכנות
הספק/סל"ד (כ"ס): 180/3,500
מומנט/סל"ד (קג"מ): 43/1,500
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים

תצרוכת דלק משולבת (קמ"ל): 7.0
הנעה: קבועה 4X4 לכביש ולשטח, הילוך כוח, 3 נעילות דיפרנציאל

אורך (ס"מ): 585.3
רוחב (ס"מ): 205.9
גובה (ס"מ): 252.5
בסיס גלגלים (ס"מ): 359.5
מרווח גחון (ס"מ): 29.1
זווית גישה / נטישה (מעלות): 37 / 19
צמיגים: מישלין XZL 255/100R16
משקל עצמי (ק"ג): 3,500