הפקקים כבר מזמן הפכו למכת מדינה, שרק הולכת ומחמירה ככל שחולפות השנים. אחת הסיבות לכך היא כמות הרכבים שעולים בכל שנה על הכביש: בשנת 2021 עלו על הכביש 289,000 רכבים חדשים, והובילו לכך שלפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוסעים בישראל 3.8 מיליון רכבים - עלייה של 4.1% לעומת שנת 2021. העומס ההולך וגדל בכבישים מקבל ביטוי בולט במספרים: כך למשל אפשר לראות עלייה מתמשכת ברמת המינוע - כמות הרכבים הפרטיים לכל אלף נפש. אם בשנת 2000 רמת המינוע בישראל הייתה 288 רכבים לכל 1,000 נפשות, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2021 רמת המינוע עלתה ל- 406 רכבים לכל 1,000 נפשות - עלייה של 41% תוך קצת יותר משני עשורים.
למרות שרמת המינוע בישראל עדיין נחשבת לנמוכה יחסית לחלק ממדינות העולם, ישנם גורמים נוספים שאחראיים לעומס בכבישים: אחד מהם הוא השימוש הנמוך בתחבורה ציבורית. לשם המחשה, רק 17% עושים שימוש בתחבורה ציבורית בארץ, לעומת 40% בהולנד. מתווספת לכך העובדה שישראל נחשבת לאחת המדינות הצפופות ביותר במערב, במיוחד באזור המרכז.
והתוצאה? העומס בכבישים בישראל עומד על קרוב ל- 3,000 רכבים לקילומטר, צפיפות הגבוהה פי 3.5 מהממוצע במדינות ה- OECD. לנתון זה יש השפעה ישירה ומשמעותית עלינו, בדמות פקקים הולכים וגדלים שעמם אנחנו נאלצים להתמודד לא רק בשעות העומס. הגידול הטבעי המהיר של האוכלוסייה בישראל צפוי להחריף את העומס בכבישים גם בשנים הבאות. על רקע זה מנסה בשנים האחרונות משרד התחבורה לקדם את התוכנית לתחבורה שיתופית. מה כוללת התוכנית - והאם היא צפויה להפחית את העומס בכבישים בעתיד הנראה לעין?
מהי בעצם התוכנית לתחבורה שיתופית?
בשנת 2017 הכריז משרד התחבורה על תקנה המאפשרת לבעלי רכבים פרטיים לבצע עד שתי נסיעות שיתופיות ביום של עד 4 נוסעים (מלבד הנהג) בכל נסיעה, תמורת סכום מירבי בגובה 2 ₪ לקילומטר. לפי התקנה החדשה, הוצאות הנסיעה יחולקו באופן שווה בין כל הנוסעים ברכב, כולל הנהג. אם למשל הנהג מסיע עוד אדם אחד, הוא יקבל החזר בגובה 1 ₪ לקילומטר. אם הנהג מסיע 4 אנשים הוא יקבל החזר בגובה 1.6 ₪ לכל קילומטר מכל הנוסעים.
מדוע משרד התחבורה הגביל את מספר הנוסעים, מספר הנסיעות המשותפות ביום ואת הסכום המירבי לקילומטר? מתוך מטרה למנוע הפיכה של נסיעות שיתופיות לעיסוק, שרק יגדיל את הגודש בכבישים.
5 שנים חלפו ובשל העובדה שמיזם הקארפול התקשה להתרומם, משרד התחבורה הכריז באוגוסט 2022 על טיוטה לעדכון התקנה, לפיה יוכפל הסכום המירבי לקילומטר, שיעמוד על 4 ₪. מטרת העדכון היא לעודד את הנסיעות המשותפות ואת מה שקרוי "מקדם המילוי" - כלומר הסעת מספר גדול יותר של נוסעים בכל נסיעה. בכך מקווים במשרד התחבורה לצמצם את מספר הרכבים שעולים על הכביש, בדגש על שעות העומס. כפי שנראה מיד, לצד הגדלת התמריץ הכלכלי לנהגי הנסיעות המשותפות השיק משרד התחבורה תמריצים נוספים.
תוכנית המיליון של משרד התחבורה - והפרס לנהגים שיתופיים
כדי לעודד עוד יותר את מיזם הנסיעות השיתופיות ולווסת את העומס בכבישים, אושרה ביוני השנה תוכנית המיליון של משרד התחבורה: תוכנית שמטרתה להעביר מיליון נסיעות ביום (המהוות 5% מהנסיעות היומיות ברכב פרטי) לתחבורה ציבורית ושיתופית. בין היתר, התוכנית כוללת הקמת 120 ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית ושיתופית. לצד התמריץ הכספי הניתן במסגרת תכנית הקארפול, הנסיעה בנתיבים ייעודיים אלו והרחבתם אמורה לשמש כגזר נוסף עבור הנהגים השיתופיים, שייהנו מנסיעה בעומסים פחותים. בנוסף, תוכנית המיליון כוללת את הגברת האכיפה בנתיבים אלו באמצעים אנושיים וטכנולוגיים וכמובן גם את קידום התוכנית לנסיעות משותפות.
האם הנהג הישראלי ישנה את דרכיו (ואת ההגעה אליהן)?
עד לאחרונה, Waze ו- Moovit הציעו כלים המחברים בין נהגים ונוסעים. אך אם הכניסה של Waze לתחום הנסיעות השיתופיות לפני כמה שנים הייתה סימן מעודד שנטע תקוות לשינוי דפוסי הנסיעה, באוגוסט האחרון הכריזה החברה על ההחלטה לסגור את מיזם ווייז קארפול. למרות שההחלטה לא הפתיעה רבים, היא אולי מסמנת את צורת ההסתכלות של החברה על תחום הנסיעות השיתופיות - ובעיקר על יכולתו המוגבלת להתרומם.
מהם הגורמים ששמים מקלות בגלגלי הנסיעה השיתופית? ראשית, מאז תחילת מגפת הקורונה והצורך בריחוק חברתי, מטבע הדברים התמעטו הנסיעות השיתופיות. מגמה זו של נסיעה יחידנית ממשיכה לעצב נכון לעכשיו את דפוסי הנהיגה בישראל, גם כשנראה שמגפת הקורונה כבר מאחורינו. חסם אפשרי נוסף הם מרחקי הנסיעה הקצרים יחסית בישראל, שגורמים להיעדר התכנון הנחוץ לצורך נסיעה שיתופית. וכמובן ישנו גורם נוסף שמרתיע נהגים רבים מנסיעה שיתופית: הכנסת אנשים זרים שהם לא מכירים לרכב. כל אלה גורמים לכך שנכון לעכשיו הנסיעות השיתופיות מתקשות להתרומם לא רק בארץ - אלא ברחבי העולם. אחד האינדיקציות לכך הוא כאמור אותו מיזם קארפול של ווייז שלמרות ההבטחות להתרחב, כלל במשך שנים מאז השקתו 4 מדינות בלבד. אחת המדינות הייתה ישראל, עד להכרזה האמורה של ווייז על סגירת המיזם.
איך בכל זאת אפשר להתמודד עם מכת הפקקים?
במציאות שבה מיזם הנסיעות השיתופיות עדיין מתקשה להתרומם והפקקים בשיאם, היוזמה עוברת לידיים של כל אחד מאיתנו. אז מה אפשר לעשות לנוכח הפקקים הגוברים? לצד נסיעה בשעות פחות עמוסות, גוברת בארץ ובעולם תופעת העבודה ההיברידית: מקומות עבודה המאפשרים לעובדים לעבוד מהבית בחלק מימי השבוע - ובכך לחסוך את הנסיעה לעבודה וממנה.
לצד הדרכים להפחית או להימנע מהפקקים, חשוב להתמודד עם אחת מתופעות הלוואי שלהם: ככל שגדל מספר הרכבים לכל קילומטר בדרכים הצפופות ממילא, כך גדל הסיכוי לתאונה. במציאות שכזו, חשוב לדאוג להצטייד בביטוח רכב שיספק הגנה מספיק רחבה.
במציאות הזו, ביטוח חובה עשוי לא להספיק: זאת מכיוון שהוא נועד לכסות פגיעות גוף ולא פגיעות רכוש. ביטוח רכב מקיף של הפניקס, לעומת זאת, נועד לספק הגנה ביטוחית במקרה של פגיעה ברכוש - בין אם מדובר בפגיעה שנגרמה לרכב שלכם ובין אם מדובר בפגיעה ברכוש צד שלישי. ביטוח רכבים של הפניקס שכולל ביטוח מקיף אמור לכסות מגוון רחב של סכנות אליהן חשוף הרכב - מנזק בתאונה ועד נזקים שנגרמו כתוצאה מאירועי טבע. ביטוח רכב מקיף יכסה אתכם גם במקרה של גניבה, ולכך יש חשיבות הולכת וגוברת בעקבות עליית מחירי החלפים והגברת המוטיבציה של גנבי הרכב לגנוב את הרכב לטובת פירוקו ומכירת חלקיו.
במסגרת ביטוח רכב אפשר לרכוש גם ביטוח צד ג' נפרד או כחלק מביטוח מקיף. גם לביטוח צד ג' יש חשיבות רבה, במקרה של פגיעה ברכוש צד שלישי. כך למשל אם פגעתם ברכב יוקרה או הייתם אחראים לתאונת שרשרת, בהיעדר ביטוח רכב מתאים הכולל כיסוי צד ג' אתם עלולים לשלם מכיסכם עשרות ואולי אף מאות אלפי שקלים לצורך כיסוי הנזקים. לכן, בעת רכישת ביטוח רכב, חשוב לוודא שהוא כולל ביטוח רכב מקיף וביטוח צד ג' עם כיסוי משמעותי.
במציאות שבה העומס בכבישים הולך וגדל, חשוב לנהוג בזהירות ולגלות ערנות כדי לחזור הביתה בשלום. אך גם נהיגה זהירה לא יכולה למנוע ב- 100% את המעורבות בתאונה. כאן נכנס לתמונה ביטוח רכב המותאם לצרכים שלכם - ביטוח שיוכל לספק את המענה הנרחב ביותר ברגע האמת.
לנו רק נותר לקוות שהפעולות השונות יסייעו להפחתת העומס בכבישים. עד אז, חשוב שכל אחד מאיתנו ידאג לעצמו, בין היתר בעזרת רכישת ביטוח רכב מתאים שיסייע להתמודד עם הסכנות הטמונות בעומסים הגדלים.