שוק הליסינג, שפרץ אל כבישינו בסוף שנות ה-90 והגיע לשיא בעשור הקודם עם פריחתן של חברות ההייטק והסטנדרט של סמל הסטטוס בדמות רכב חברה, הצטמצם מאז שמקבלי הרכב הצמוד הבינו כמה הם משלמים עליו, במס שווי שימוש ובהקטנת הפרשות מהמעסיק על חשבון התשלום לחברת ההחכרה.
אבל למרות ההצטמצמות הכללית בתחום והיקף המכוניות החדשות שהולכות לציי הרכב, לפי נתונים שמפרסמת היום רשות המסים, שוק הרכב הצמוד עדיין כאן, עם 316 אלף שכירים שמקבלים רכב צמוד, 7% מבין 93% השכירים בישראל. הנתונים מבוססים על שנת 2020, וסביר שמאז השוק ההתכווץ מעט, אבל המגמות לא השתנו.
גבר, איך בליסינג?
גברים מול נשים: 77% ממקבלי הרכב הצמוד הם גברים. ל-10.2% מהשכירים יש רכב צמוד לעומת 3.4% בלבד מקרב השכירות.
מבוגרים מול צעירים: הגיל הממוצע של מקבלי רכב צמוד היה 46.4 שנים, לעומת 39.1 בקרב שכירים שלא קיבלו רכב צמוד. השיא מגיע בעשור שבין גיל 40 ל-50 שנה: שם 16% מבין הגברים מקבלים רכב צמוד, לעומת 6.2% מקרב השכירות.
גובה השכר: רוב מוחלט של מקבלי רכב צמוד נמצאים בעשירוני השכר הגבוהים. השכר הממוצע ברוטו (כולל זקיפת שווי שימוש ברכב) בקרב מקבלי רכב צמוד עומד על 29.3 אלף שקל בחודש, לעומת 9.3 אלף שקל בחודש בקרב שכירים שאינם מקבלים רכב צמוד.
בעשירונים הנמוכים כמעט ולא קיימת תופעה של קבלת רכב צמוד מהמעביד. האפילו בעשירון 6 , כלומר מקבלי שכר ממוצע של כ-8,000 שקל בחודש, שיעור מקבלי רכב צמוד עומד על אחוז אחד בלבד. זאת לעומת בעשירון 10 והעליון, שם המשכורת החודשית הממוצעת עומדת על כ-37 אלף שקל, הממוצע עומד על כ-35% מהשכירים שמקבלים רכב צמוד, כאשר 40% מהגברים מקבלים רכב צמוד לעומת כ-27% מהנשים.
היי טק מול כל השאר
הייטק וכל השאר
חלוקה למקצועות: השיעורים הגבוהים ביותר של מקבלי רכב צמוד נמצאו בענפים של שירותי מידע ותקשורת (14.7%), תעשייה (13.5%), פיננסים ונדל"ן (10.3%), מסחר (9.4%) ובינוי (9.2%). השיעורים הנמוכים ביותר נמצאו בענפי אירוח ואוכל (1.4%), חינוך (1.3%), בריאות, רווחה וסעד (2.2% בכל אחד מהענפים) וחקלאות (3.6%). עם זאת רשות המסים נמנעת מלפרט מה שיעור עובדי המדינה שמקבלים רכב צמוד כחלק משכרים, לעומת המועסקים בשוק הפרטי.
כך או כך, מהנתונים עולה כי רכב צמוד מוענק בעיקר לבעלי שכר גבוה, כך שרכב צמוד מוענק בעיקר לעובדים בכירים מדרג המנהלים וללא זיקה ישירה לצורך התפעולי, נסיעות מרובות לצורכי עבודה. הטבת תנאים, ולא כלי עבודה.