חצי שנה בלבד לאחר שנכנסה לתוקפה, ולמרות שפורסמה לפני שנה וחצי והובאה לדיון תוך הליך סדור וארוך, עומדת להתבטל אחת התקנות שאמורות היו להביא לשיפור משמעותי של בטיחות הרכב הכבד, במיוחד בתחום הובלת גלילי פלדה המהווים סכנה לנהגי המשאיות ולסובבים אותם בכביש. הסיבה לכך היא פנייה של "בעלי עניין בשוק ההובלה והמתכות" למשרד התחבורה בבקשה לבטל את התקנה המחייבת הובלת גלילי פלדה תוך שימוש בעריסות ייעודיות.
גלילי הפלדה, שמשקלם מגיע למספר טונות, הופכים בזמן בלימת חירום או תאונה לסכנה משמעותית. המבנה שלהם והמיקום שלהם עם כיוון הנסיעה של המשאית עשוי להביא לכך שבבלימת חירום או התנגשות - אלו ניתקים ממקומם אם לא עוגנו כראוי ועשויים להביא לפגיעה בנהג המשאית ובכלי הרכב סביבם. בעבר היו מקרים של פציעת נהגי משאיות ואף מקרה שהסתיים במוות ביולי 2011 בדיוק בסיטואציה זו.
לטענת הפונים למשרד התחבורה, החיוב לשימוש בעריסות מיוחדות (שאמורות לקבע את הגלילים), לא מאפשר ביצוע הובלת סחורה כללית לאחר פריקת הגלילים בשל ההתקן הייעודי. באופן זה הם טוענים הדבר מגדיל את מספר נסיעות רכב ההובלה, מגדיל את הצפיפות בכבישים ומכפיל את עלויות הובלת גלילי הפלדה - או במילים אחרות - יעלה להם יותר כסף.
לדברי משרד התחבורה ביטול התקנה נעשה לאחר בחינה מקצועית של טענות בעלי העניין ופגישות מקצועיות עם נציגי לשכת המסחר ומועצת המובילים, בהן גובשו וסוכמו הפתרונות המקצועיים להובלת גלילי פלדה בהתאם לתקן הובלת המטענים הכללי, כמו כל סחורה אחרת.
ודווקא ההבהרה הזו של משרד התחבורה היא זו שצריכה להדליק את הנורות האדומות. שכן אם לכתחילה ניתן לעגן את המטען באופן בטיחותי, מדוע נדרשה התקנה לכתחילה ומה יהא על המובילים שומרי החוק שהשקיעו סכומים גבוהים ברכישת התקן הבטיחות? ואם התקנה הזו נחוצה ומצילת חיים, מדוע פניות בעלי עניין כלכלי הן אלו שמורידות אותה מסדר היום?