היה זה כמעט סוף הראלי, לאחר 125 + 240 ק"מ קשוחים בדיונות של חלוצה-אשלים; שביל הכורכר היה פתוח ומבטיח, עירא אבני הצמיד את הדוושה לרצפה, בעוד עמית שדות מרוכז בספר הדרך. מד המהירות הראה 145 קמ"ש, כאשר עירא בלם נמרצות לקראת מכשול שסומן בספר הדרך. המכשול הגיע מוקדם מהמצופה, והיה מרושע ועמוק.
הרכב הסגול ננעץ בתעלה, הוקפץ לאוויר ונחת על גלגליו הקדמיים, מזגזג בפראות עם הזנב באוויר. עירא חשש להתהפך קדימה אבל מכונת המרוץ התעשתה על עצמה והצוות המשיך את הקילומטרים האחרונים במהירות מרבית, עד לקו הסיום. שם חיכו שמחים וצוהלים חברי "Geva racing team", מאושרים לגלות שרכב ה-Ultra-4 שלהם השיג את הזמן המהיר ביותר מבין מכוניות המרוץ שזינקו לדרך.
משפחה שכזאת
הקיבוצניקים של גבע מתנהגים כמו משפחה אבל המשפחה השולטת בעולם הראלי-רייד הישראלי היא משפחת קטנוב; האבא גידי הקים את סצנת המרוצים בישראל בשנות השמונים, בסדרת תחרויות שעיצבה את עולם מרוצי השטח שלנו. היום מארגן את תחרויות הראלי הבן דן קטנוב, אבל הוא ממש לא לבד; כל המשפחה רתומה ותומכת בפרוייקט, אחים ואחיות, חתנים וחתנות, משפחה עולצת ויעילה ביותר.
בשנת 2022 ארגנו הקטנובים שישה מרוצי Rally Raid. בסוף השבוע האחרון של 2022 התייצבו על קו הזינוק 43 צוותים: 24 אופנועים, שני טרקטורונים, עשרה מאבריקים ושבעה רכבי מרוץ בסגנון הקלאסי - שישה רכבי T1, והטרופי-טראק של עדו כהן.
כמי שמלווה את סצנת הראלי מאז צעדיה הראשונים יכולתי רק להתפעל מהחיות והעוצמה של הקהילה, שידעה לשרוד תקופות של תחרויות פרטיזניות הרחק מעין החוק, הקפאת קורונה ועד למצבנו היום - עם ליגת מרוצים מסודרת ומאורגנת, עם סיוע ממשלתי צנוע אך חשוב, עם ביטוח, משטרה ואמבולנסים - ההיינו ככל העמים?
סבב 5: יום שישי את יודעת
את הקור החודר של הערב לפני הזינוק בילינו מסביב למדורה עליזה המלווה במנגל, בירות וצ'יזבטים מחוויות השטח של אנשי גבע ואורחיהם (זה אני). בבוקר הגענו לנקודת הזינוק בה נערכו בדיקות טכניות, שיפצורים אחרונים, ותיאומים להמשך המרוץ (רוב המתחרים נזקקו לעצירת תדלוק באמצע הדרך).
המתחרים הם חבר'ה איכותיים מכל פינות הארץ, חלקם אלמוניים, אחרים סלבריטאים של הענף. בולטת בשטח המתחרה הנשית היחידה שהגיעה היום, יעל קדשאי "הבת של", שמשיגה תוצאות מצוינות (מקום שני באופנועים עד 350, בלי 'הנחות סלב').
בולטים לעין גם וותיקי הענף שעדיין נותנים בגז וקוטפים פודיומים באופן קבוע - צוות 'פוינטר' רז היימן והלל סגל, עדו כהן וכמובן, החבורה הנחושה מקיבוץ גבע. את הבאגי הייחודי של גבע פגשתי ב-2018 בעודו בשלבי בנייה ראשוניים. זהו רכב ייחודי המותאם למירוצי Ultra-4 ובראשם King of the Hammers האמריקני, המשלב מכשולי עבירות קשים וקטעי קישור מהירים.
ההתאמות לצורכי עבירות הן הסיבה לכך שהרכב של גבע גדול וגבוה יותר מרכבי מהירות טהורים (כמו מאבריקים או טרופי טראק). זה מקטין את יציבות הרכב אבל לא מונע מהצוות להשתתף בתחרויות מהירות טהורה.
הנשק הסודי של קבוצת גבע הוא נהג המרוצים עירא אבני, המוציא מה- Ultra-4כל קמצוץ יכולת שיש לו. עירא זכה להערכת כל המומחים, כולל עדו כהן ורז היימן שהתפעלו מקצב הנהיגה שלו; האמת היא שמספיק היה לי לשמוע אותו מתקרב אלינו באחת מפינות המסלול. מנוע ה-LS3 540 כוח סוס צורח בתחום האדום, ההילוכים עולים ויורדים וכאשר הגיע לפנייה - עירא ועמית בלמו ברגע האחרון ועברו את כל הפנייה על שני גלגלים או כפי שעוד אפשר לומר, "על הקשקש". אין ספק שזהו צוות חדור נחישות ורצון כבירים.
שבילי הדיונות של צאלים נחשבים לגהינום הצהוב של הנגב - אין בהם דיונות גבוהות אבל בקיץ הן תחוחות וטובעניות, מטגנות מנועים ורק מחכות לטעות נהיגה העלולה לתקוע רכב מרוץ. היום הפכו הדיונות את אופיין - לפני ימים אחדים שטף אותן רצף שטפונות המסיבי ביותר בארבע השנים האחרונות, הן היו רטובות ומוצקות. מבחינת עבירות אלה חדשות טובות אבל מצד שני, המים חצבו בשטח תעלות ומכשולים קטלניים, שלוליות באורך עשרות מטרים הציפו קטעים מהמסלול. הייתה זו נהיגה מסוג לא מוכר שחייב זהירות רבה, כדי שלא לשבור או להטביע את המכונות.
המהיר ביותר על ארבעה גלגלים היה דרור כהן עם המאבריק שלו, שסיים את 125 הקילומטרים ב-1:42 שעות, הישג מצוין לטייס בעל רכב השטח הייחודי. המתחרים האחרים סבלו מתקלות ניווט רבות; רז היימן והלל סגל עצרו שעונים על 1:56 שעות, חסן אל קאיד 1:58, עירא אבני 1:59, לאחר שאיבד כחמש דקות על החלפת גלגל מפונצ'ר. עדו כהן השיג זמן מצוין של 1:46, אבל הוא פרש מהמרוץ מיד לאחר הסיום - לא לפני שהשאיל צמיג רזרבי לצוות גבע שקרע צמיג במהלך הסטייג', דוגמה ומופת לחברות בין מתחרים.
סבב 6: עונג שבת על הדיונות
לאחר פרישות ותקלות היום הראשון, התייצבו ביום שבת 30 מתחרים נחושים. לפניהם נפרשו 240 קילומטרים תובעניים וקשים לניווט, כולל עצירת תדלוק הכרחית. צוות גבע החליט לנהוג את 150 הקילומטרים עד לנקודת התדלוק בקצב רגוע יחסית. עם 110 ליטרים דלק במיכל, המרחק היה גבולי למדי; מספיק להתברבר כמה פעמים, ואתה עלול להיתקע בלי דלק.
אחרי התדלוק פתח עירא מבערים, עמית ביצע ניווט נטול תקלות. פטורים מבעיות הניווט ומהפנצ'ר שעיכבו אותם ביום הקודם הגיעו החבר'ה מגבע למקום הראשון, 3:15 שעות. ארבע וחצי דקות אחריהם הגיעו רז והלל (3:19), רועי ברטוב הגיע עם המאבריק בערך באותו זמן, 3:20. על קו הסיום הפתיעו הקטנובים את המתחרים עם מנגל ריחני, כדי לסיים את האירוע עם טעם טוב.
ספר דרך או GPS?
האמת היא שבכל אירוע ראלי מתרחשים שני מרוצים; הקבוצה 'המקצוענית' מנווטת בעזרת ספר דרך כפי שמקובל בעולם הגדול. זו שיטת ניווט מורכבת הדורשת מעקב מדוקדק אחרי התקדמות הרכב, קריאת שטח וביקורת עצמית גבוהה (הקושי הגדול ביותר הוא לאופנוענים, הצריכים לרכב ולנווט סימולטנית; לנהגי מכוניות יש נווט היושב לידם ומקריא להם הוראות). כך מנווטים באירופה, בדקאר ובשאר מרוצים גדולים.
בארה"ב ובישראל מקובל גם ניווט בעזרת GPS; זוהי טכניקה קלה יותר המאפשרת תיקוני דרך פשוטים ומהירים בהרבה. ניווט GPS מתאים לרוכבים ונהגים שאינם מתכוונים להתחרות בחו"ל, והוא מאפשר קצב נהיגה מהיר יותר. בארץ מאפשרים את שתי שיטות הניווט, וזה קצת מבלבל - לא רק בדף התוצאות, אלא גם בשטח. מסלולי שתי הקבוצות אינם חופפים, וזה עלול גרום לברבורים בקבוצת ספר דרך. כך גם קרה במרוץ יום שישי, כאשר כמעט כל המתחרים התבלבלו ואיבדו דקות יקרות. לאחר המרוץ נבדקו הקלטות המסלול של מכשירי ה-GPS והתברר כי אף אחד לא קיצר מסלול, הברבורים היו בגבול המצופה.
צוות גבע מחפש ספונסר!
ספורט מוטורי הוא עיסוק יקר מאוד; בניית רכב מרוץ ותחזוקתו עולים הון תועפות, כל מתלה עולה 15 אלף שקלים, השתתפות בתחרות מקומית עולה 15-20 אלף שקלים - בלי להכניס לחשבון את עלות הזמן של הצוות, זה כבר בהתנדבות. צוות גבע בנה את הרכב בכוחות עצמו ובזמנו החופשי אבל עדיין, החלפים והמכלולים עולים כסף רב. הבנייה החלה ב-2017 והסתיימה רק לאחרונה, בגלל מחסור במזומנים.
השאיפה היא לא רק למצוא ספונסור בעל עניין עסקי במתן חסות לקבוצת המרוצים; הקיבוצניקים מהעמק ישמחו במיוחד למצוא ספונסר בעל עניין ותאווה לעולם המוטורי, אחד שרוצה להיות מעורב בפעילות, ולתמוך בקבוצה חדורת האמביציה והכישרון. האם יימצא לקבוצה ספונסר ראוי? אנו מקווים שכן!
מה הלאה?
אי אפשר להתעלם מהעובדה כי ביקום מקביל אך לא כל כך רחוק, בדיוק ביום בו התרוצצנו על הדיונות בצאלים, הוזנק לדרכו ראלי 'דקאר' במהדורתו ה-45. 353 צוותים ו-88 משתתפי 'דקאר קלאסיק' יצאו למרתון כביר של 15 ימים ו-5,000 קילומטרים בדיונות של סעודיה. ראלי 'דקאר' הוא הפנטזיה הרטובה של כל מי שהגיע בסופ"ש האחרון לדיונות אשלים, אבל רק קומץ ישראלים הצליח להשתתף במרוץ ה'דקאר'. כל השאר מחפשים ומוצאים את אושרנו בתחרויות הראלי רייד של משפחת קטנוב. הראלי רייד הבא ייערך בחודש מרץ הקרוב - שלושה ימים מלאים בנגב, זה הולך להיות מעניין!
נותני חסות לראלי רייד קטנוב
נותני חסות ל-Geva racing team
מוסך קבוצת גבע
פארק אדיסון Park Edison
שייד-פרו
XADO ISRAEL
שלדות בע"מ
מוטי לוין