הממשלה אישרה ביום חמישי בלילה את תקציב המדינה, שמכיל לא מעט גזרים, אבל גם הרבה מקלות לנהגים ולמשתמשי התחבורה הציבורית. באופן חריג טרם פורסם ספר התקציב ועדיין לא ברור האם יש גיבוי תקציבי למהלכים החדשים. בנוסף, אישור התקציב עובר כעת לכנסת, לסבב חדש של לחצים, איומים ושינויים. מה שבטוח, את המסים שנובעים מהחוקים החדשים אנחנו כבר נדרש לשלם.
מהלכים חדשים:
1.קידום מהיר של מיזמי תחבורה: הממשלה הגדירה 10 מיזמי תשתיות גדולים ככאלה שיזכו לקידום מהיר, לעתים תוך עקיפת ועדות תכנון ורשויות מקומיות, ושגופי ממשלה אחרים יצטרכו לטפל בהם ללא דיחוי. העבודה על המיזמים האלה תקבל גם פטור מחוקים כמו מגבלות רעש: העבודות עליהם יוכלו להיות רועשות מהמותר ביום, ובלילה יותרו רעשים כמו הזזת פחים, מכלי אספקה, הובלת סחורות ועוד.
מבין עשרת המיזמים, שישה הם בתחום התחבורה: המטרו גוש דן, הארכת הרכבת לקריית שמונה ואילת, רכבות קלות גוש דן, המסילה הרביעית באיילון, הרכבת הקלה בירושלים והרחבת מסילות החוף.
הטוב: בשורה חשובה לתשתיות התחבורה שנמצאות בפיגור גדול אחרי הצרכים, שחלק מהעיכובים בהן נבעו מקשיים לא סבירים מצד רשויות מקומיות וגופי ממשלה אחרים.
הרע: אם אתם גרים ליד תוואי רכבת קלה בעיר או המטרו, תצטיידו באטמי אזנים טובים והרבה סבלנות, עכשיו יהיה למדינה גיבוי חוקי לא להקשיב לתלונות שלכם על הפרעות. רכבת לאילת היא מיזם חשוב ויקר שמדברים עליו כבר שנים וגם עכשיו רק מדברים, ללא הקצאת מימון.
2. מס מטרו: כל מי שיש לו עסק בקרבה לתחנת מטרו וירוויח מהעלייה בתנועת הנוסעים - המדינה כמובן תקבע מי - יצטרך לשלם אגרה שנתית שתסייע לאוצר לממן את הפרויקט שעלותו תגיע לכ-200 מיליארד שקל. מס המטרו יהיה כמו ארנונה נוספת, במחיר של 40 עד 70 שקל למטר, שתיגבה מרגע שבו תתחיל הרכבת התחתית לפעול ולמשך 30 שנה.
הטוב: צעד שמראה על רצינות בקידום הפרויקט החשוב הזה.
הרע: בעלי העסקים האלה כבר משלמים מס הכנסה, מס חברות, ארנונה לעסקים, אגרת שילוט אגרת חירטוט למדינה ולרשויות המקומיות. אם המטרו יביא להם עוד לקוחות, הם ירוויחו יותר וישלמו ממילא עוד מסים. אז למה להטיל עליהם עוד מס ייעודי? פוליטיקאים ופקידי אוצר שמעולם לא ניהלו עסק שוב מכבידים את היד על עסקים קטנים, שיאלצו להעלות מחירים כדי לשלם את המס, ולהגדיל עוד יותר את יוקר המחייה.
3. משרד התחבורה יפרסם מדד תחזוקה לכלי רכב. כל רוכש של אחד חדש או משומש יוכל לקבל לראשונה מידע לגבי עלויות הטיפולים והחלפים שלו.
הטוב: מידע חשוב וקריטי לנהגים שאינו זמין כיום, ויכול להשפיע על החלטות הקנייה.
הרע: הכל תלוי ביישום. אם מדד התחזוקה ייראה כמו מחירון הרכב הלאומי שעליו בוזבזו מיליונים, זו תהיה עוד בדיחה פופוליסטית. אבל אם המדד יבוצע במקצועיות הוא יכול להיות כלי ערך להפחתת יוקר המחייה וחשיפת הרווחים המוגזמים של חלק מהגורמים בשוק החלפים.
4. עוד סמכויות לפקחי משרד התחבורה. יוכלו לעצור כלי רכב, לדרוש מכל אדם להזדהות, להיכנס לכל רכב ולהנפיק קנסות.
הטוב: טיפול יעיל יותר בכלי רכב בעייתיים בידי ניידות הבטיחות של משרד התחבורה, ואולי גם טיפול בכל המסיעים הפיראטיים שמתחרים בנהגי מוניות וקווי שירות ללא פיקוח וללא תשלום ביטוח ואגרות שנגבים משומרי החוק בתחום.
הרע: ללא הגדלת מספר הפקחים מדובר בסעיף חסר ערך. בנוסף צריך לוודא עבודה של הפקחים לטובת הציבור, ולא כדי להתעלל בנהגים, בעיקר בג'יפאים.
5. המפקח על התעבורה יוכל לאסור על נהגי מוניות לנסוע בנתיבי תחבורה ציבורית בשעות העומס, כלומר בשעות שעוברים בהן יותר מ-45 אוטובוסים בשעה בנתיב.
הטוב: צריך לתת עדיפות לאוטובוסים שמשרתים יותר נוסעים.
הרע: המדינה ממשיכה להתעלל בנהגי המוניות, ציבור של 24 אלף עצמאיים שהיא גובה מהם אגרות ודמי ביטוח יקרים, קובעת את מחיר הנסיעה שיגבו לרמות כמעט חסרות הצדקה כלכלית ולא מונעת ממסיעים פיראטיים להתחרות בהם. האם מישהו מנסה להיפטר מנהגי המוניות למען הכנסת אובר?
6. חברת נת"ע תפורק מיוני 2024 לשתיים: חברה אחת שמשיך לתכנן ולבנות את הרכבת הקלה והמטרו, וחברה אחת שתעסוק בהפעלה שלהן.
הטוב: אפשרות לייעול הפעילות, לאור האיחורים הכרוניים מצד נת"ע בלוח הזמנים של הרכבת הקלה.
הרע: עוד חברה ממשלתית שתריב עם חברה קיימת וגופים אחרים? זו באמת התייעלות או ערוץ נוסף שבו תוכל שרת התחבורה מירי רגב לסדר ג'ובים למקורבים?
7. המדינה תוכל לייבא לעצמה כלי רכב, ללא תלות ביבואנים ישירים ומקבילים, באמצעות מנהל הרכב.
הטוב: שהמדינה מנסה לחסוך, ולבדוק האם היבואנים באמת מעניקים לה את ההנחות הכי גדולות שהיא יכולה להשיג בזכות גודל צי הרכב שלה.
הרע: המדינה תגלה שלא פשוט לייבא דגם מסוים לאורך זמן ולהבטיח זמינות באספקה, ואז לעשות השלמות יקרות מהיבואנים הקיימים.
8. קיבלתם קנס, כמו דוח חנייה או מהירות? המרכז לגביית קנסות יוכל לשלוח אליכם פנייה אחת בלבד בדואר ואז לפתוח בהליכי גבייה.
הטוב: רק אם אתה המדינה שעושה לעצמה חיים קלים.
הרע: עוד הוכחה שהקנסות לנהגים הם סתם עוד מס. למה להמשיך להתבסס על הדואר, שלא תמיד מגיע, במקום ליידע את האזרחיים בדואר אלקטרוני ומסרונים?
מהלכים שבוטלו:
9. מס נסועה, בשווי 15 אגורות לקילומטר שבעלי רכב חשמלי היו אמורים לשלם החל מ-2026 נמחק חוק ההסדרים.
הטוב: עידוד רכישת רכב חשמלי, שהשימוש בו פחות מזהם ויותר שקט.
הרע: נהגי רכבי בנזין, דיזל והיברידי ימשיכו לסבסד את נהגי החשמליות המתרבים.
10. הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות, שיאפשרו לרשויות המקומיות לנהל קווי אוטובוס ומוניות שירות בתחומן, על סמך היכרותן את צרכי התושבים.
הטוב: רק אם אתה שרת התחבורה מירי רגב שתמשיך לשלוט ברשויות המקומיות ובתושבים שלהן.
הרע: משרד התחבורה נכשל כבר שנים באספקת שירותי תחבורה ציבורית איכותיים, כי אין לו יכולת אמיתית לדעת למה באמת זקוקים התושבים ברמת גן או בשדרות. אנשי המקצוע כבר מזמן ביקשו להעביר את הסמכויות האלה לידי הרשויות המקומיות, כמקובל בחו"ל. אבל פוליטיקאית אחת רוצה להמשיך למשול ולרכז את הכוח בידה.
ללא שינוי:
מנגנון אגרות הגודש שאמור לחייב במס נוסף מ-2025 את מי שנוסע ברכב פרטי בשעות העומס באזור המרכז לא בוטל עדיין, למרות שהחלטה כזאת מופיעה בהסכמים הקואליציונים.
הטוב: דרך לא פופולרית אבל יעילה כפי שהוכח בחו"ל לעודד אנשים לעבור מרכב פרטי לתחבורה ציבורית.
הרע: החוק נכנס כעת ללימבו, שרק יגדיל את הפקקים הבלתי נסבלים במרכז.