מתנות קטנות: הפיצ'רים הסודיים של יצרניות הרכב

כולנו מכירים את המכוניות שלנו, אפילו מכירים אותן די טוב, ואם שלכם היא לא חשמלית ואולי אפילו קצת ישנה אתם מכירים את כל הצלילים הקטנים שלה, רגישים לכל שינוי קטן באיך שהיא נוסעת. אחרים אולי יידעו לצטט כל פרט טכני לגבי ההספק שלה, נפח תא המטען או התאוצה שלה ל-100 קמ"ש.

ועדיין, גם אם אנחנו חושבים שאנחנו מכירים את המכונית שלנו מצוין, לא בטוח שאנחנו באמת יודעים הכל עליהן. פה ושם יש לא מעט יצרניות רכב שדואגות להכניס בהן איזו הפתעה קטנה ונסתרת. בתעשיית הרכב קוראים לזה easter egg "ביצת פסחא" שמתכתבת עם המנהג של להחביא את הביצים המצוירות במהלך החג.

יש רשימה ארוכה של דוגמאות כאלו, כמה מהן די מוכרות, אחרות ידועות רק למומחי הדגם עצמו, את חלקן כמו היגואר וגור היגואר בחלון של יגואר E PACE קל יחסית למצוא, את אלו כמו המצב בו בטסלה מודל S ניתן לגרום למכונית בתצוגה על המסך להיראות כמו הלוטוס אספרי-צוללת של ג'יימס בונד מ"המרגלת שאהבה אותי" הרבה פחות מכירים.

אז מה אתם יודעים, השנה פסח שלנו והפסחא שלהם נופלים על אותו תאריך וגם אצלנו יש את המנהג להחביא את האפיקומן. אז לרגל החגיגה הכפולה, הנה כמה מביצי הפסחא המעניינות יותר בתעשיית הרכב.

אפשר להתווכח על מידת הנחיצות של רכב כמו האמר EV, כי לא משנה אם אתה חשמלי לגמרי, כאשר אתה שוקל יותר מ-4 טון ומשתמש במשאבי סוללה שהיו יכולים להספיק ל-3-4 קרוסאוברים חשמליים - ידידותי לסביבה אתה לא. אבל על דבר אחד בהחלט אפשר להסכים, עם ביצת הפסחא שג'נרל מוטורס הסתירה בו הם הלכו הכי רחוק שאפשר.

כמה רחוק? עד לירח. על כיסוי הרמקולים שלו הטביעו ב-GM את תוואי השטח של "ים השלווה", אתר הנחיתה של ניל ארמסטרונג וחבריו במשלחת אפולו לירח ועל המקום בו מניחים את רגל שמאל יש את טביעת הרגל של האסטרונאוט המפורסם.

הקשר ל-GM הוא שהיצרנית האמריקנית הייתה זו שלקחה חלק בפיתוח רכב הנחיתה הירחי, ובנתה את הגלגלים, המנוע ומערכת ההנעה לכלי שהצטרף מאוחר יותר למשלחות החלל החל מ-1971 אז נעשה בו שימוש לראשונה. אנחנו עוד נחזור לקשר הזה בהמשך.

ב-1959 ראתה תעשיית הרכב את הפיתוח הבטיחותי החשוב ביותר מאז ועד היום. נילס בוהלר, מהנדס בוולוו פיתח ושכלל את מה שהפך להיות סטנדרט במכוניות החברה ומאוחר יותר בכל כלי רכב על הכביש - חגורות הבטיחות בעלות שלוש הנקודות. חגורות אלו, בניגוד לחגורות שתי הנקודות שקיבעו את הנהג באזור הבטן, הציעו ריסון טוב יותר של הגוף בזמן תאונה.

כדי לציין את ההישג הזה ומה שהתחיל את כל הזיהוי של וולוו כיצרנית שחותרת לבטיחות לא כערך מוסף, אלא כבסיס יסודי במכוניות שלה, אפשר למצוא בחלק מדגמי היצרנית העדכניים אזכור קטן לכך - על לשונית המתכת שמתחברת לאבזם חגורת הבטיחות מוטבעת השנה בה הוצגה 1959.

אחת היצרניות בהן "ביצי פסחא" היא כבר מסורת מפוארת היא ג'יפ. בכל דגם של היצרנית ישנם מספר אזכורים שמזכירים לכל מי שיושב במכונית מאיפה היא הגיעה במקור - הוויליס MB של 1941, המשחרר הגדול, גיבור מלחמת העולם השנייה. לעיתים הוא יופיע בבסיס מסגרת השמשה ובמקרה של הג'יפ גרנד צ'ירוקי מ-2011 הוא נמצא בעוד מקום שקצת קשה לראות - בתוך פנסי החזית מוטבעת צללית הוויליס הקטן-גדול במבט חזיתי. אגב, בגרנד צ'ירוקי החדש אפשר למצוא גם צלליות של כל אבולוציית הדגם על גבי חלונות הצד מאחורה. בכלל בלא מעט מהדגמים של היצרנית תוכלו למצוא גם על החישוקים איור של פרופיל הצד של וויליס קשישא.

הסיפור הזה, על תבליט הכריש בדופן תא הכפפות של אופל קורסה מהדור הרביעי (2006-2014), הוא אחת מאותן אגדות אורבניות שקשה לשים את האצבע על הגרסה הנכונה שלה. אחת מהן מדברת על בדיחה פנימית של מהנדסי הפנים של המכונית האם ניתן להכניס כריש לתוך קורסה.

גרסה אחרת מושכת דווקא לכיוון של ווקסהול, שם המותג בו נמכרות מכוניות אופל בבריטניה ואוסטרליה - ווקסהול עצמה שנוסדה במאה ה-19 עסקה בראשיתה בייצור מנועים ימיים, אולי משם מגיעה ההשראה.

סיפור נוסף מדבר על אחד המהנדסים שהיה צוללן נלהב ורצה לחלוק את החיבה שלו לתחביב במכונית, יום אחד בשנת 2004 הוא ישב בבית וערך שרטוט של החלק המאוד לא מושך של צידו הפנימי של תא הכפפות, ספציפית את ה"צלעות" שמעניקות לו חוזק מבני. הבן שלו שעבר לידו אמר לו "למה שלא תצייר שם כריש?". המהנדס הראשי ניילס לואב התלהב גם הוא מהרעיון והדרך נסללה לשתול את ההפתעה הזו.

זו גם הגרסה הרשמית באתר של אופל.כיוון נוסף מדבר על ההיסטוריה הארוכה של שמות דגמים באופל שחופפים את העולם הימי - קדט - צוער, אדמירל - רב חובל, קפיטן ואפילו מכונית הקופה מנטה מ-1970 על שם הדג.

הסיפור עם הכרישים באופל המשיך גם לדגמים אחרים, באסטרה, אינסיגניה, קרוסלנד, גרנדלנד, במוביל הנוסעים זאפירה יש לא פחות משלושה וגם במכונית המיני אדם יש אחד, מלווה בשני דגיגים קטנים.

פיאט פנדה נולדה במקור להיות מכונית עירונית. מעין 500 מודרנית עם מקסימום חלל פנים על מינימום מכונית ומנוע. ובתור מכונית שתעמוד המון בפקקים, מן הראוי להעמיד בה שלל פתרונות שיעסיקו את הנהג. ומה מעסיק יותר מאשר לפתור תשחצים? אז בפנדה תוכלו למצוא בדיפון הדלתות את האותיות המרכיבות את שם הדגם "P", "A", "N" ו-"D" מפוזרות בסגנון תשחצים. רק אל תשכחו לקחת עט לדרך כדי לסמן כמה מהם מצאתם.

מפיאט שהייתה אמורה להיות היורשת של ה-500 בשנות ה-2000 לזו שירשה אותה בעשור הנוכחי - פיאט 500e הפיאט החשמלית. במכונית המיני החדשה שלה פיאט עושה מחווה לגם לזו המקורית וגם לטורינו, עיר התעשייה האיטלקית בשני אופנים. בראשון היא מחביאה איור של ה-500 המקורית עם הכיתוב "MADE IN TORINO" ובשני היא מציגה את קו הרקיע של העיר.

דודג' ויפר אולי לא הצליחה להבקיע את דרכה לפסגה דלילת האוויר של מכוניות הספורט הנחשבות ביותר בעולם. אבל את השאיפות שלה להיות אחת כזו היא מחביאה בכל מיני מקומות. למי שיחפש היטב, בגרסת ה-SRT הקיצונית של המפלצת האמריקנית בעלת מנוע ה-V10 האימתני, יש שני אזכורים למסלולי מירוצים מפורסמים - הנורדשלייפה - הלולאה הצפונית של הנורבורגרינג בגרמניה ומסלול לגונה סקה בארצות הברית. אלו נמצאים בתחתית הקונסולה המרכזית ובגומחת הפלסטיק הקטנה ליד מתג החלונות.

התרבות האמריקנית הקרועה בין הרצון לעקוץ את המתחרים אבל לשמור את זה בסטייל לא יכלה לבוא לידי ביטוי טוב יותר מאשר בראם 1500 TRX. רגע לפני ביצת הפסחא, כמה מילים על המכונה - אחרי שראו את פורד מדפיסה כסף על מכירות ה-F150 ראפטור, דודג' החליטה להוציא גרסה חזקה במיוחד של הטנדר שלה - התוצאה הייתה הראם 1500 TRX כאשר האותיות האלו הן קיצור לטי רקס - הדינוזאור אוכל הבשר הענקי. אז הם ציידו אותו במנוע ההאלקט של היצרנית 6.2 ליטרים בתצורת V8 ואז שמו עליו גם מגדש על. התוצאה היא 702 כ"ס ורכב שמרעיד את הקרקע עליה הוא עובר, ממש כמו הדינוזאור טי רקס שהאותיות TRX בשם הדגם מתייחסות אליו. אבל ל-TRX יש מתחרה מרכזי שקוראים לו פורד ראפטור, גם הוא שם של דינוזאור טורף. בראם מצאו דרך נחמש לעקוץ את המתחרים מפורד, מתחת לכיסוי הפלסטיק של המנוע יש תבליט של טי רקס שאוחז בפיו ראפטור. בתוך תא הנוסעים בתחתית תא האחסון יש עוד ציור של קנה מידה שמראה את יחס הגודל בין אדם מבוגר, TRX, דינוזאור טי רקס וראפטור (ומי שלא מכיר, הראפטור הוא דינוזאור קטן למדי...).

בשברולט לקחו את המשחק של ביצי הפסחא למקום טיפה מוגזם בקורבט, זה מתחיל בקורבט קונברטיבל של 1996, השנה האחרונה של הדור הרביעי שגם מוכר כ-C4. בתור מחווה למי שנחשבת למכונית הספורט הכל-אמריקנית GM הטביעה מאחורי מושב הנוסע ארבעה סמלים אמריקניים - כדור ומחבט בייסבול, פאי תפוחים, נקניקיה בלחמניה ואת הלוגו של הקורבט. המיקום שלהם לא בדיוק נגיש לכתחילה וכדי לראות אותם צריך לפרק את הכיסוי מעליהם.

בדור הנוכחי והשמיני של הקורבט יש עוד כמה הפתעות, על בלוק המנוע יש לא פחות מ-54 תבליטים של רקטה קטנה, מחווה לפרויקט ג'ימני של נאסא, GM סיפקה במשך שנים מכוניות קורבט במתנה לאסטרונאוטים של תוכנית החלל, מתנה שחשיפה נאה בצידה. כמו כן, גם היום בפינה התחתונה של שמשת המכונית וגם בשלדה יש הטבעה של דמותו של זורה ארקוס דנטוב - אבי הקורבט.

מי שיזדמן לשבת בפולקסווגן ID.4 ויסתכל על הדוושות שלה ישים לב מיד למשהו משונה. במקום הדוגמה הרגילה של פסים על הדוושות, שם מצויירים שני לוגואים, משולש על דוושת התאוצה ושני פסים על זה של הבלם. לא מדובר בשיטת לימוד צורות לגיל הרך, אלא פשוט שימוש בשתי הצורות המוסכמות לכפתורי ה-PLAY וה- PAUSE בנגני מוזיקה או וידאו.

והאמת היא שפולקסווגן ממש לא יכולה להתהדר בראשוניות שלה עם הרעיון הזה, בערך 10 שנים קודם לכן רנו עשתה שימוש דומה ברעיון בטווינגו RS 133, גם שם המצערת הייתה ה-PLAY, הבלמים STOP אבל נוספה דוושה אחת - המצמד שעליו היה סמל ה-PAUSE.