עילאי גואטה בן ה-7 שנהרג היום מפגיעת משאית במושב בן זכאי שליד יבנה בעת שרכב על אופניו הוא הקורבן האחרון עד כה להזנחה של מדינת ישראל את בטיחות משתמשי הדרך הצעירים.
דו"ח שפורסם לפני חצי שנה על ידי המועצה האירופית לבטיחות בדרכים (ETSC) מדרג את ישראל במקום ה-27 והגרוע מתוך 28 מדינות האיחוד האירופי בשינוי מספר ההרוגים בתאונות דרכים בקרב ילדים ובני נוער (0-17) בין השנים 2011 ל-2021.
מהדו"ח עולה כי מדינות אירופה הצליחו לצמצם את מותם של ילדים ובני נוער בתאונות דרכים במהלך אותן שנים בשיעור ממוצע של 5.5%. זאת בזמן שבישראל המגמה הפוכה, ומספר הילדים ובני הנוער שנהרגו בתאונות דרכים באותן שנים עלה בשיעור של 2%.
בשנת 2011 נהרגו 41 ילדים ובני נוער בתאונות דרכים בישראל ובשנת 2021 נהרגו 38, וברוב השנים מספר ההרוגים אף היה גבוה יותר מאשר ב-2011. בשנת 2017 תועדה השנה הנוראית ביותר, ובה נהרגו 50 ילדים ובני נוער בתאונות דרכים בישראל.
ישראל ובולגריה הן המדינות היחידות שרשמו עליה בילדים ובני הנוער שנהרגו בתאונות דרכים בתקופה הנסקרת, בעוד ש-26 מדינות אירופה הצליחו לצמצם את מספרם. נורבגיה, קפריסין וליטא הציגו את הנתונים הטובים ביותר עם ירידות של 10% ומעלה בילדים ובני הנוער ההרוגים בתאונות דרכים.
עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "לכל ילד יש את הזכות לגדול בסביבה בטוחה. נתוני הדו"ח האירופי קשים ועצובים ובעיקר נותנים ציון נכשל למדיניות הבטיחות בדרכים של ממשלות ישראל ומשרד התחבורה, שפשוט הפקירו את הילדים ובני הנוער בישראל. כדי שישראל תפסיק להיות בתחתית מדינות אירופה, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים חייבת לקדם את התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים שמונחת על שולחנה. חלקם הגדול של הילדים ובני הנוער נפגעים במרחב העירוני ולכן יש לתרום גם את ראשי הערים ליישום התכנית".
כאשר מפלחים את הילדים ובני הנוער ההרוגים בתאונות דרכים לפי קבוצות גילים, עולה כי חלקם היחסי של פעוטות בגילי 1-4 שנים שנהרגו בתאונות דרכים בארץ בשנים 2021-2019, הוא הגבוה ביותר בהשוואה לקבוצת גיל זו בכל מדיניות אירופה.
ממוצע התמותה כתוצאה מתאונות דרכים במדינות אירופה באותן שנים לבני 18 ומטה נאמד ב-11 לכל מיליון בני אדם בישראל לעומת זאת, מספר הילדים ובני הנוער שנהרגו בתאונות דרכים (שנים 2018-2020) נאמד ביותר מ-14 הרוגים לכל מיליון בני אדם.
מחברי הדו"ח רואים בממשלה כגוף האחראי על צמצום היפגעות ילדים בתאונות דרכים ויצירת אקלים בטיחות עבורם ולכן הם פונים אל הממשלות במספר המלצות ליישום:
• לאמץ יעד מדיני אסטרטגי נפרד להפחתת ההרוגים והפצועים קשה בקרב ילדים ובני נוער כתוצאה מתאונות דרכים, בנוסף ליעד הכללי לצמצום תאונות דרכים.
• להגדיר מדדים לבחינת שיפור הבטיחות בדרכים בקרב ילדים, כחלק מתוכנית אסטרטגית לאומית לשיפור הבטיחות בדרכים.
• לקיים חינוך תעבורתי תוך כדי הקפדה על שילובו כחלק מרצף למידה המלווה אדם לאורך כל אורח חייו.
• נמצא כי במדינות אירופה בהן קיים חינוך תעבורתי, בבתי הספר היסודיים קיימים שיעורים עיוניים ואקטיביים, בעוד שבחטיבות הביניים ובתיכונים רוב השיעורים הם עיוניים. המלצת המועצה האירופית לבטיחות הדרכים היא לשלב שיעורים אקטיביים גם בחטיבות הביניים ובתיכונים, מאחר ואחוזי ההרוגים מתאונות דרכים עולים באופן משמעותי החל מגיל 13 ועד גיל 17.
בישראל חיים כ-2.6 מיליון ילדים (בני 0-14 שנים), שהם כ-28% מאוכלוסיית המדינה. מתוכם כשני מיליון ילדים יהודים (76% מסך כל הילדים) וכ-600 אלף ילדים מהחברה הערבית (24% מסך כל הילדים).
ב-2022 נהרגו בארץ 51 ילדים ובני נוער (0-19) בתאונות דרכים, מתוכם 25 ילדים עד גיל 14. ילדים מהחברה הערבית נהרגים בשיעור כפול מחלקם באוכלוסייה.
14 מתוך 25 הילדים בגילאי 0-14 שנהרגו בתאונות דרכים בשנה החולפת נהרגו כאשר הלכו ברגל.