נהיגה ראשונה: מיקרולינו, החשמלית לעיר שתסובב ראשים בתל אביב

אי שם בשנות ה-50 היו בעולם המון מכוניות קטנות וזולות שסחבו את הכלכלה האירופאית משפל לגאות. רובכם מכירים את פיאט 500 ואוסטין מיני. אתם מכירים אותן כי ב.מ.וו ופיאט החליטו לעשות למכוניות הנפלאות האלו גרסאות רטרו ולהחזיר לנו אותן עם פרשנות מודרנית.

בין אותן מכוניות ישנות הייתה קטגוריה אחת אפילו זולה יותר, של "מכוניות הבועה", עם מנועים בני צילינדר אחד, צריכת דלק נמוכה, ומקום לשניים. מכונית במחיר של אופנוע זול. ב-1953 השיקה ISO האיטלקית את אחת הבולטות והמוצלחות שבהן: האיזטה (איזו קטנה). כדי לשמור אותה פשוטה היא הייתה קטנטנה, עם דלת בחזית שחסכה בעלויות והקלה על השימוש, והיה לה מנוע פצפון.

האיזטה לא רק הפכה לשם דבר באיטליה. זכויות הייצור שלה נמכרו בהמשך לב.מ.וו שנזקקה בדחיפות לרכב זול ומבוקש שיתאים לדרישות השוק הגרמני, והפכה לב.מ.וו-איזטה 300, מכונית הזולה בהיצע של היצרנית. ב.מ.וו שתלה בה את אחד ממנועי האופנועים שלה, 300 סמ"ק, 12 כ"ס, שעם משקל של פחות מ-400 ק"ג הצליחה להגיע למהירות מירבית של 85 קמ"ש. ב.מ.וו אפילו השיקה גרסת 4 מקומות מוארכת שלה, ב.מ.וו 600, שלא זכתה להצלחה רבה. ב-1962, כשגרמנים כבר הייתה בייצור הב.מ.וו 700 כמוצר העממי שלהם, הופסק ייצור האיזטה.

40 שנים חלפו, ב.מ.וו הלכה לרטרו-שיק בעזרת המיני, אבל האיזטה המקסימה לא נשכחה. היא המשיכה לככב במפגשי חובבי קלאסיות, ובסוף שנות ה-80 בחרו מפיקי קומדיית המצבים האמריקאי "אריזה משפחתית" לצייד את דמותו של גיבור הסדרה, סטיב ארקל הגאון המוזר במכונית חמודה ומוזרה, ב.מ.וו איזטה, כרכבו הצמוד.

ואז הגיע הקאמבק. יום בהיר אחד ב-2015 חברה משפחתית משוויץ שהתמחתה במכירה של קורקינטים החליטה לבנות גרסה מודרנית לאיזטה בשביל להצביע על עתיד עולם התחבורה העירונית ובעיקר כדי למשוך אנשים לדוכן שלהם בכנסים.

לחברה קוראים Micro Mobility Systems ומכאן מגיעה השם של ערמת המתיקות שלפניכם - מיקרולינו.

בתצוגות השונות התברר שיותר משאנשים רצו לקנות קורקינטים הם רצו את המכונית אז היא עברה מלוחות השרטוטים לתכנון, ובשנה שעברה החל הייצור הסדרתי בטורינו שבאיטליה. הדבר התגלגל ופה לשם מצאנו את עצמנו על רכבת לשוויץ כדי להכיר את המכונית הכי חמודה בסביבה.

מיקרולינו היא מכונית פיצית. עם אורך של 2.5 מטר, רוחב של כמעט מטר וחצי ומימד גובה דומה היא קטנה יותר מכל מה שתוכלו לדמיין. ואין לה דלתות בצד. כמו בב.מ.וו איזטה המקורית, החזית של המכונית היא הדלת והיא נפתחת עצמאית בלחיצת כפתור. מאחור יש דלת תא מטען אז כנראה שהיא תיכנס לקטגוריה של 2 דלתות ושני מושבים. זה כנראה הופך אותה למתחרה לגיטימית של מכונית מדהימה אחרת עם שתי דלתות ושני מושבים - מאזדה מיאטה.

לא באמת, פה יש גם תא מטען רציני. למיקרולינו אפשר להכניס לפחות 2-3 מזוודות טרולי או 3 ארגזי בירה גדולים, אם לא שתיתם אותם קודם. אבל המיקרולינו לא מתחרה במיאטה כי היא לא מכונית.

המיקרולינו, לפי התקנות האירופאיות, היא אופנוע בעל 4 גלגלים, או קוואדרוסייקל. אם אתם עוקבים אחרי וואלה רכב בטח קראתם את המבחן שעשינו לאופל רוקס-e לפני מספר חודשים, גם היא פחות או יותר מאותו סוג. אך בעוד האופל מוגבלת ל-45 קמ"ש לפי תקנות ה-L6e המיקרולינו ניצבת קטגוריה אחת למעלה, לכן היא תגיע למהירות כפולה. גם הטווח פה שונה והקטנטנה תגיע למרחק שנע ב-91 ק"מ לגרסה הזולה ועד 230 ק"מ בגרסה ארוכת הטווח, כאשר המפרט כולל בחירה בין 3 גדלי סוללות: 6, 10.5 ו-14 קוט"ש.

בעת הצגתה סיפרו בעלי החברה שהמיקרולינו נולדה בגלל כמה נתונים מפתיעים. בממוצע, באירופה לפחות, ברכב נתון נוסעים 1.2 אנשים למרחק של עד 35 ק"מ ובמהירות ממוצעת של 30 קמ"ש. בישראל לעומת זאת, אם הגעתם ל-20 קמ"ש בממוצע אתם כנראה גרים מחוץ לקו גדרה - חדרה.

כדי לנהוג לא צריך יותר מדי. לוחצים על כפתור והדלת נפתחת. נכנסים וסוגרים את הדלת בעדינות. כדי למנוע ממכם להטיח את הדלת אחרי שנכנסתם לדלת יש סגירה רכה, כלומר הדלת מסיימת את הסגירה באופן חשמלי, כמו באודי A8 נניח.

בכלל, בשביל מכונית פיצית מחברה שעדיין מייצרת קורקינטים בלי מנוע, הירידה לפרטים מאוד מרשימה. לחגורה יש מחזיק ששומר אותה גבוהה ונוחה לגישה. ההילוכים לא יעברו עם לא תלחצו היטב על הבלמים כדי למנוע גלישה לא רצויה ושתבחרו במצב ספורט יופיע על המסך ברק קטן מאחורי האווטאר שעל המסך. כן, יש פה לוח מחוונים דיגיטלי עם מד מהירות, מד כוח ומצב סוללה. אפילו איכות החומרים לא רעה בכלל.

מכיוון שמוט ההגה מקובע לרצפה צריך ליפול קודם למושב הנוסע ואז לסור הצידה אל מאחורי ההגה. או אז גם נוסע שני יוכל לשבת. המרווח די טוב אבל צריך לבדוק איך גבוהים של ממש יסתדרו פה. הדוושות קרובות וההגה מעט רחוק מה שמחייב ישיבה קצת כפופה קדימה.

וזהו, אפשר לצאת לדרך. לחיצה על דוושת התאוצה מגלגלת את המכונית הקטנה החוצה בזריזות. היא לא מתקשה לזנק למהירות של 50-60 קמ"ש. תלחצו יותר והיא תעפיל בנחישות מפתיעה גם לכיוון המהירות המרבית שלה. מצב ספורט נותן עוד בוסט קטן וחביב של כוח.

לא צריך לעבור יותר מ-3-4 קילומטרים כדי לגלות דברים נוספים על המיקרולינו. ראשית, היא נוחה במידה מפתיעה. כלומר, לא מדובר במרצדס S קלאס או אפילו בסיטרואן C3, אבל ביחס לממדים היא מפתיעה, בטח על שיבושים קטנים. המהמורות בדרך מורגשות בתוך תא הנוסעים אך הן לא מטלטלות את הרכב יותר מדי. מהמורות גדולות יותר הן כבר סיפור אחר, אבל לדהור ב-40 קמ"ש על פס האטה עם הדבר החמוד הזה משול לבעיטה בגור של לברדור. צריך להיות מנוול או מטומטם כדי לעשות את זה.

הדבר השני שמתגלה זאת התנהגות כביש מפתיעה למדי. שוב, לא מדובר במאזדה מיאטה, אך עדיין הרכינה מרוסנת היטב ומשקל הסוללה שפרוס מתחת למכונית מובילים לאחיזה מפתיעה לטובה ונכונות להשתובב עם הנהג. להגה אין תגבור והוא מרגיש מדויק, מצד שני גם לבלמים אין תגבור של ממש אז בניגוד למכונית רגילה תצטרכו קצת זמן להתרגל אליהם.

כאשר תגיעו אל היעד פשוט תחנו עם החזית לכיוון המדרכה ותצאו. עם אורך של 2.44 מטר, המכונית קצרה מספיק כדי להחנות בלי להפריע לתנועה. אך מכיוון שאין פה פגוש של ממש, אל מול המדרכות הגבוהות בתל אביב, אולי שווה לחנות בצורה יותר מסורתית
.
סביר מאוד שהכניסה חזרה לרכב תהיה מורכבת מאוד, לפחות על פי הניסיון שלנו בציריך. ניסיונות לצלם את הרכב בכיכר המרכזי לא ממש צלחו. עשרות תיירים מכל העולם הקיפו את המיקרולינו הקטנה ונאלצנו לפנות את חלקם בצורה פחות מנומסת כאשר זאת הייתה הדרך היחידה להגניב צילום.

מכיוון שמדובר במכונית מאוד קלה, מעט יותר מחצי טון משקלה, החברה מצהירה על צריכת חשמל יוצאת מהכלל של 6-7kW ל-100 ק"מ, בערך חצי ממכונית חשמלית רגילה. לא מפתיע עם משקל של 496 ק"ג בלבד בדגם הבסיסי. בפועל בנסיעה הקצרה שלנו המכונית הקטנה הבריקה במהירויות הנמוכות עם צריכת חשמל אפסית ואחזור אנרגיה יעיל. במהירויות גבוהות יותר, נניח בסביבות ה-60 קמ"ש וצפונה צריכת החשמל עלתה אף היא. בסוף המבחן חישבנו טווח אפקטיבי של 150 ק"מ הקרובים ל-177 המובטחים אך קשה להגיד שהוא משקף נהיגה יום יומית. כדי לדעת כמה היא צורכת נצטרך להמתין להגעתה לישראל.

ישראל? כן, יש סיכוי טוב שאת המיקרולינו תפגשו בישראל בשנה הבאה. צ'מפיון מוטורס, יבואנית קבוצת פולקסווגן ושותפה בייבואנית BYD קיבלה את זיכיון הייבוא המקומי. ולשאלתכם, אין כאן עדיין מזגן. יש חלונות, גג נפתח ואוורור אבל אפילו ביום אביב שוויצרי הזענו. למרבה המזל, כשהיא תגיע ארצה יהיה בנמצא פתרון מיזוג כזה או אחר, הנושא כבר בעבודה.

מחיר? אם נתרגם את המחיר באירופה לשקלים מדובר על 70-80 אלף שקל לגרסאות עם הסוללה הבינונית בהיצע. הבאתה ארצה בטח כרוכה בעלויות נוספות אך נקווה שהמחיר לא יאמיר יותר מדי. היא לא תהיה הזולה מסוגה, אבל תכוון למי שמחפש כלי תחבורה עירוני בעלויות שוטפות מצחיקות וחסין כמעט לבעיות חנייה. אין לנו ספק שללא קשר למחיר, המכונית הקטנה והמקסימה הזאת תקנה את ליבם של רבים וטובים.

הכותב היה אורח מיקרולינו בשוויץ

מנוע: חשמלי, 17.2 כ"ס, 8.9 קג"מ
הנעה: אחורית
סוללות: 6, 10.5 או 14 קוט"ש

מידות:
אורך: 2.44 מטר
רוחב: 1.47 מטר
גובה: 1.5 מטר
תא מטען: 230 ליטר

ביצועים:
מהירות מירבית: 90 קמ"ש
טווח נסיעה: 91, 177 או 230 ק"מ, בהתאם לגודל הסוללה
זמן טעינה: 3-4 שעות מ-20% ל-80% משקע AC

בטיחות:
שלדה אחודה במקום שלדת צינורות בקוואדרוסייקלים אחרים. אבל כריות אוויר, ABS ובקרת יציבות צפויים בדגמים הבאים של הרכב. כרגע הם אינם במפרט