בנת"ע ממשיכים להיערך לפתיחת הקו האדום באוגוסט, מתוך הערכה שיקבלו בקרוב את אישורי הבטיחות מחברות הבקרה הגרמניות, ואת אישור ההפעלה ממשרד התחבורה. הקו מפתח תקווה לבת-ים, שכמחצית מהתוואי שלו תת קרקעי, אמור להתחיל בהפעלה מסחרית שבועיים מרגע קבלת האישור.
אבל לשלל בעיות התשתית שיגבילו את אופן ההפעלה שלו בשנתו הראשונה יש עוד אחת שתטריד מאוד את הנוסעים. בנת"ע לא מתכוונים לפתוח לשימושים את תאי השירותים שנבנו ב-10 התחנות התת קרקעיות של הקו, והנוסעים יצטרכו להתאפק עד שיצאו מהתחנות ויחפשו שירותים במקום אחר.
במקור לא תכננו בנת"ע לבנות כלל שירותים בתחנות, בנימוק שהנוסעים שוהים בהן רק זמן קצר. אבל הביקורת הציבורית שונתה ההחלטה והן שולבו בתוכניות. אולם השילוב המאוחר הביא לכך שהתכנון לא אופטימלי, מה שיצר בעיות ריח וסניטציה.
הבעיה העיקרית מבחינת נת"ע היא עלויות ההפעלה של תאי השירותים, חשבונות המים, החשמל ובעיקר שכר עובדי הניקיון שצריכים לשמור על תאי השירותים במצב שמיש תוך שהם משרתים אלפי נוסעים ביום. מדובר בהוצאה של מיליוני שקלים בשנה שבחברה האחראית על פרויקט הרכבת הקלה הוחלט שלא לתקצב, למרות שמדובר בחלק זעיר מתקציב ההפעלה של הפרויקט, שעומד על כ-400 מיליון שקל בשנה.
בפרויקטי רכבת תחתית שמוקמים בעשורים האחרונים בעולם משולבים תאי שירותים באופן אוטומטי, ויש כאלה ברוב תחנות הרכבת התחתית בלונדון, מלבד הישנות שבהן, בסאבוויי בניו יורק ועוד.
הקו האדום הוא הראשון מבין שלושה קווי רכבת קלה שבונה נת"ע. הוא כולל 24 תחנות לאורך 24 ק"מ, מפ"ת, דרך בני ברק, רמת גן, תל אביב ובת ים. הוא נבנה בהשקעה של 18.7 מיליארד שקל. CRRC הסינית מספקת את המערכות, CRTG הסינית גם כן את מערכות ההפעלה והחשמל ואלסטום
הצרפתית את מערכות האיתות לתקשורת עם הרכבות ומערכות הבטיחות. באפריל מסרה נת"ע את הפרויקט לחברת תבל מטרו, שבבעלות אגד ושנזן מטרו, שזכתה במכרז ההפעלה שלו.
הפרויקט סובל משורה ארוכה של בעיות תשתית בשל החלטות שהתקבלו בנת"ע, שאת חלקן תנסה החברה לתקן לאחר תחילת ההפעלה.
מהירות איטית ובלימות חירום: עם הפתיחה תהיה תדירות הקו אחת לשש דקות במקום אחת לשלוש, ומשך הנסיעה מפתח תקווה לבת ים יהיה שעה וחצי, פי 2 מהזמן המתוכנן. במקביל יופעלו רק 26 מבין 38 הרכבות שאמורות לפעול מדי יום (יש עוד שבע כרזרבה). זאת עקב בעיות בלימות החירום שטרם נפתרו, אינן מסכנות חיים, אך מהוות הטרדה לנוסעים. המהירות והתדירות אמורות לעלות בהדרגה עם המשך השיפורים של במערכת הבטיחות.
היעדר ולידטורים ברכבת: בניגוד לרכבת הקלה בירושלים בקו האדום החליטו בנת"ע לחסוך ולא להתקין מכשירי תיקוף לכרטיסי הרכב קו ברכבות, אלא רק מכשירים מעטים בתחנות, כך שבתוך הרכבת אפשר יהיה לתקף רק מאפליקציות, שנמצאות בשימוש מיעוט מהנוסעים. כדי להיכנס לתחנות התת קרקעיות חייבים לתקף, אבל בתחנות העיליות אין כל מגבלה, כך שנוסע יכול לעלות לרכבת, אבל לא יוכל לצאת בתחנה תת קרקעית אם לא תיקף בתחילת הנסיעה.
מחסור בדלתות ברכבות: כצעד חיסכון נוסף בחרו בנת"ע בתצורה של 2 דלתות בכל קרון רכבת במקום 3, מה שהיה מאפשר עלייה וירידה מהירות יותר - וקיים ברכבת הקלה בירושלים, ובאוטובוסי המטרונית. לא ניתן להוסיף דלתות לרכבות שכבר יוצרו.
מנת"ע נמסר בתגובה: "נושא תאי השירותים בתחנות התת קרקעיות נמצא בבחינה. התקנת ולדטורים ברכבות תבחן עפי הצורך לאחר ההפעלה".