בשבוע שעבר הושקה בישראל האלפין 110 מבית רנו. הצרפתים השקיעו בעשור שעבר מאות מיליוני יורו בהשקה מחודשת של אלפין, עם דגם שפותח במיוחד כך שיהיה קל במיוחד, ומהנה לנהיגה. רנו לא חסכה כמעט בכלום: שלדת אלומיניום יקרה, חלקי מרכבי מסיבי פחמן ופס ייצור חדש.
רק שהמפרט של המכונית שהדגם הכי זול שלה עולה 480 אלף שקל קצר במיוחד בסעיף אחד חשוב: בטיחות. רק 2 כריות אוויר, ללא בלימת חירום אוטונומית, התרעה על רכב בשטח מת או תיקון סטייה מנתיב. יש רק התרעת התנגשות מלפנים וסטייה מנתיב, שמשרד התחבורה בארץ דורש, ואפשר לקבלן בהתקנה מקומית של מובילאיי. אפילו חטיבת הלאו קוסט של רנו, דאצ'יה, שידועה בחסכנות שלה בכל דבר כולל בטיחות, כבר מתחילה לשלב בלימה אוטונומית והתרעת רכב בשטח מת.
יצוין שלא מדובר באיזו החלטת יבואן לחסוך כסף. זה המפרט של האלפין גם בחו"ל. מה גורם ליצרן רכב גדול לסכן ככה לקוחות טובים ששילמו לו הרבה כסף על האוטו? מה גורם לו למכור להם רכב שלא יהיה מסוגל לבלום עצמונית כשבעלים לא מגיב מספיק מהר, שקוע בנייד, או סתם עייף אחרי יום של נהיגת מסלול?
מה שעצוב זה שאלפין ממש לא לבד. רוב יצרניות מכוניות הספורט ישקיעו מיליונים כדי להוריד ממשקל המכונית עוד כמה קילוגרמים, או כדי להוסיף להן עוד כמה סוסים, או כנף אחורית שתשפר את ההצמדה לכביש. אבל הן ישקיעו מעט מאוד כסף בבטיחות.
עם פורשה 718 וקיימן שמתחרות באלפין מגיעות ללא מערכות בטיחות אקטיביות, אם כי לפחות עם 4 כריות אוויר. בפורשה 911 יש בלימה אוטונומית, אבל לא התרעה על רכב בשטח מת - שאפשר לקבל בדאצ'יה דאסטר, כן? - או בלימת חירום בנסיעה לאחור.
גם אסטון מרטין לא מאמינה בבטיחות אקטיבית במכוניות הספורט שלה, וכך גם פרארי. גם מי שירכוש את ה-812 סופרפאסט יקבל אותה עם מובילאיי בהתקנה מקומית, וזהו. ופרארי, פורשה ואסטון מרטין יודעות להתקין מערכות בטיחות אקטיבית בקרוסאוברים שלהן. הטכנולוגיה קיימת אצלן.
לא כל יצרניות היוקרה נוהגות כך. למבורגיני מספקת גם את ההוריקאן עם בלימה אוטונומית, בנטלי את הקונטיננטל ומרצדס את ה-AMG GT. מה גורם ליצרניות מכוניות ספורט האחרות לזלזל ככה בבטיחות? הידיעה שללקוחות אין הרבה אלטרנטיבות, או שהם גם ככה מחוברים מספיק למותג שהם לא ממצמצים כשגם על טיפול קטן מחייבים אותם ב-10,000 שקל? (חוץ מפרארי שמגיעה מראש עם
טיפולים חינם לשבע שנים).
הרי המכוניות האלה לא משמשות רק לנהיגה בימי מסלול, ולא נוסעות לשם על גבי נגרר מאחורי רכב השטח של הבעלים. מיעוטן משמש גם לנסיעות יומיומיות, וכולן נוסעות גם בכבישים שילדים עלולים לרוץ לתוכם.
בשנות ה-70 של המאה הקודמת נתפסה פורד מקבלת החלטה נוראית וקרת דם להסתיר ולא לטפל בכשל המבני שגרם למכונית המשפחתית החדשה שלה, הפינטו, לעלות באש בשל דליפת דלק כמעט בכל התנגשות מאחור. פורד החליטה אז שיהיה זול יותר לפצות את משפחות הקורבנות מאשר לעצור לרגע את הייצור ולמצוא פתרון למכוניות שכבר נמכרו. הזלזול בבטיחות לא נעלם מהתעשייה.
בחודש שעבר הודיע משרד התחבורה האמריקאי כי ייזום שינוי של החוק, כך שכל רכב חדש שנמכר בארה"ב יהיה חייב להיות מצויד בבלימה אוטונומית עד 60 קמ"ש במקרה של הולכי רגל ועד 100 קמ"ש במקרה של רכב או מכשולים אחרים, עם יכולת לזהות את המפגעים גם בלילה. וזה כאשר בארה"ב 90% מהמכוניות החדשות מצוידות כבר בבלימה אוטונומית.
אבל הממשל האמריקאי לא מתכוונן להיות תלוי ביצרניות מכוניות הספורט, או במודעות לבטיחות של הלקוחות שלהן. "אנחנו יודעים שנציל ככה חיים", אמר פקיד אמריקאי בכיר לניו-יורק טיימס. טוב שנזכרתם, אולי מישהו במשרד התחבורה בארץ יתעורר גם.