אנחנו יודעים שכלי רכב חשמליים מתוארים כ"רכב ירוק", אבל יש מצב שההאמר EV המוסב הזה הוא הרכב שהכי ראוי לתואר, אבל זה לא יהיה הירוק שאתם חושבים עליו, אלא יותר בכיוון של ירוק זית ושלל צבעי הסוואה. הסיבה? GM דיפנס, החטיבה הביטחונית של ג'נרל מוטורס, חשפה גרסה צבאית של ההאמר החשמלי החדש.
מדובר בסגירת מעגל: הדגמים שייצרה חטיבת האמר של הג'נרל עד שנסגרה במשבר הכלכלי של 2008, ה-H1 הענק, ה-H2 הענק פחות, וה-H3 שמאות ממנו עדיין נעים בישראל, נבנו בהשראת רכב השטח הקשוח של AM General, ה-M998 Humvee, אחד מגיבורי מלחמת המפרץ ב-1991, שאחר כך התגייס גם לצה"ל במספרים גדולים.
עכשיו לוקחת ג'נרל מוטורס את ההאמר החשמלי המפונפן והופכת אותו בחזרה לכלי צבאי. ויש לזה תקדים: ב-2020 הזמין צבא היבשה האמריקאי 649 יחידות ראשונות של השברולט קולוראדו ISV, גרסה צבאית לקולוראדו ZR2, תמורת סכום נאה של 214 מיליון דולר. התכנית היא לרכוש כ-2,000 כלים כאלה, כאשר הראשונים הועברו לדיביזיה ה-82המוטסת המהוללת.
עכשיו רומזת החברה למשרד ההגנה האמריקאי: יש לנו גם הצעה חשמלית בשבילכם.
כלי הרכב שמכונה Electric Military Concept Vehicle או בקיצור eMCV נועד לבחון את ההתכנות של רכב כזה ומה האפשרויות והערך המוסף שהוא מציע. על סמך ההתרשמויות האלו תתקבל החלטה והחברה תוכל גם להגיע לאפיון סופי של המוצר.
מכיוון שמדובר בגרסה מוסבת, הבסיס פה נותר זהה לזה של הרכב האזרחי, כולל סוללת הענק של 200 קוט"ש, אבל מכיוון שבזמן פשיטה על מעוז של הטאליבן לא יהיה זמן לעצור לטעינה, הגרסה הזו מצוידת גם בגנרטור דיזל. לפי הצהרת החברה הוא מסוגל לכסות עד כ-480 ק"מ של טווח נסיעה בטעינה, נתון שיכול להשתנות דרמטית ככל שהרכב יהיה עמוס, וככל שמישהו ירדוף אחריו. הגנרטור המובנה יוכל לספק עד 160 ק"מ של טווח בטעינה של 12 דקות בלבד. אם כן ימצאו החיילים עמדת טעינה בשטח, הם יוכלו לעשות זאת בהספק של עד 350 קילוואט.
למרות ההסבה, ב-GM מצהירים כי הוא שמר על הביצועים שלו כי שלושת המנועים החשמליים שמספקים לו 1,000 כ"ס יאיצו אותו ל-96 קמ"ש ב-3 שניות. הוא יוכל לטפס שיפועים של עד 60 מעלות ולתקל חזיתית מדרגות בגובה של כחצי מטר, עומק הצליחה שלו לא ממש מרשים, ועומד על 60 ס"מ: הלנד רובר דיפנדר הנוכחי עושה זאת ב-90 ס"מ.
התאמות נוספות היו ציוד של הרכב בצמיגי שטח 37 אינץ', חישוקי פלדה עם "בידלוק" שמונע מהצמיג להתקלף גם בנהיגה עם לחץ אוויר נמוך, בולמי זעזועים של FOX, פלטות מיגון גחון ומרכב שנראה שמשפר את זוויות הגישה והנטישה ועוד.
מעבר ליכולת השטח שמנצלת את המומנט האדיר של רכב חשמלי, ההנעה הזאת מעניקה לכוחות לוחמים, בעיקר יחידות מיוחדות שצריכות להיכנס ולצאת לכל מיני מקומות בלי להשאיר חותם, יכולת נסיעה שקטה ועם חתימת חום נמוכה יותר משל רכבי שריפה פנימית.
וכך, ההאמר שהחל בשנות ה-80 כרכב צבאי וזכה לתהילה בעיראק ומשם התגלגל לדגם אזרחי, משלים את המעגל וחוזר הפעם מהכיוון ההפוך. אבל ככלת הכל, אין פה הפתעה גדולה, כי בסופו של דבר כאשר זה מגיע ליחסי הגומלין בין יצרניות רכב לצבא - מתקיימת עסקה נוחה מאוד לכל הצדדיים - הצבא מציב דרישות ונותן לשוק האזרחי לחזור אליו עם ההצעה הטובה ביותר - החברות האזרחיות, במידה ואלו יצרניות רכב מרוויחות פעמיים מהסיפור - פעם אחת מהחוזים הצבאיים ופעם שנייה מהמינוף התדמיתי שהוא מאפשר, עיין ערך הוויליס-ג'יפ וההאמר.