לידיעת הקוראים: אם אתם מסיעים ילד עד גיל 4 במכונית ללא מערכת עזר להתרעה על שכחת ילדים במכונית, החל מחודש מרץ 2021, טכנית, אתם עבריינים, ומפרים את תקנת התעבורה 83ד' שהקנס בגינה הוא 250 שקלים ו-4 נקודות חובה.
גלגוליה של התקנה המוזרה שעולה הבוקר לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת נראים כמו קריקטורה על משילות: ביולי 2020 ביוזמת שרת התחבורה דאז והיום מירי רגב, מפרסם אגף הרכב במשרד התחבורה קול קורא לבחינת הפתרונות הקיימים למקרי שכחת ילדים במכונית. מוצרים הוצגו, סוג של תקן תוקן ובמרץ 2021 אושרה התקנה שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ביוני 2021.
הליך הקבלה שלה היה מלא חורים: נציגי אגף הכספים, אנשי הרגולציה ואפילו המשטרה התריעו על הכשלים: לא הוצגו נתונים אודות נחיצות המערכת ומדינות בהן נעשה בה שימוש. טענות לגבי העובדה שיצרניות מושבי הבטיחות אוסרות כל שינוי במבנה - לא קיבלו התייחסות. אבל השוק הוצף לפתע בשלל מערכות דומות להפליא, תחת שמות מוצר שונים וכולן עמדו בדיוק בתקן המבוקש. והמחירים שלהן זינקו לשמיים בין 299 ל-500 שקל למערכת, לאחר שבדיונים דובר על עלויות נמוכות בהרבה.
הביקורת הציבורית וכניסת שרת התחבורה מרב מיכאלי לתפקיד הביאה את משרד התחבורה לחשב מסלול מחדש, וכפי שנחשף בוואלה! החלו במשרד התחבורה "לבחון מחדש" את ביטול החיוב. מאוחר יותר, תוך ביצוע פליק פלאק לאחור, הסבירו נציגי המשרד למה אין צורך ודחיפות בתקנות ובינתיים נדחתה כניסתה לתוקף ל-1 במרץ 2021.
בינתיים, בינואר 2022 אישרה הממשלה את ביטול התקנה. אולם יו"ר ועדת הכלכלה דאז, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), סירב לאשר את הביטול, בתירוץ שמדובר בזלזול בוועדה שאישרה אותו במקור, ובפועל בשל מחלוקות פוליטיות עם שרת התחבורה מיכאלי שעמדה בראש מפלגה יריבה.
התוצאה: התקנה נותרה כאות מתה בספר החוקים וככזו שאינה נאכפת. בינתיים, כאשר ברור לציבור שאין חובה בפועל להצטייד במערכות בעלות של מאות מיליוני שקלים למשק שיזרמו לכיסם של המשווקים, קרה בשוק דבר מדהים. מבדיקת וואלה!רכב שנערכה בפברואר 2022 עלה כי מחירי המערכות נחתכו בבת אחת. כך לדוגמה מערכת בשם "טיפי" שמחירה עמד על 260 שקל ניתן למצוא היום בסכום של 44-63 שקל בלבד.
עם חזרת השרה רגב למשרד התחבורה, נשלפו שוב התקנות והכוונות להחיל אותן על הציבור. והבוקר לאור בקשות מספר חברי כנסת יובא הנושא לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. דוח שהכין מכון המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון, בהזמנת ח"כ משה טור פז (יש עתיד), מציג את הכשלים באישור התקנה במקור.
הדו"ח שנחשף כאן לראשונה, מאשר כי ההחלטה על אישור התקנה התקבלה ללא מסד נתונים מסודר. כך למשל, משרד הבריאות מבסס את נתוני תמותת הפעוטות על 50 סיבות פטירה שונות, אף אחת מהן לא כוללת תמותה כתוצאה משכחת ילדים במכונית. ארגון "בטרם" מבסס את הנתונים שלו על שני מקורות "תיעוד היפגעויות מהתקשורת", שלדברי מחברי הדוח אינו מדויק דיו ומאגר תיעוד פניות למרכזי רפואה דחופה, גם שם הנתונים חלקיים בלבד.
התוצאה היא הסתמכות על אומדנים ועירוב של מקרי שכחה עם הילכדות ברכב, אלו מגיעים ל-29% מ-48 מקרי תמותת התינוקות על רקע הילכדות ברכב בין השנים 2010-2023. אלו כמובן נתונים המתייחסים לתוצאות הטרגיות של המקרים, אולם לא מתארים את שכיחות התופעה.
המספרים שכן מתוארים בדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנוגע להיקף נסמכים על נתוני ארגון ידידים. על פי מנכ"ל הארגון, ישראל אלמסי, נכון ל-23 ביולי, נרשמו 1,049 מקרים של חילוץ ילדים על ידי הארגון, רק 29 מהם היו כתוצאה של שכחה והשאר כתוצאה של הינעלות או הילכדות הפעוט - ההבדלה חשובה מכיוון שהמערכות הטכנולוגיות כפי שהוצעו בחוק כלל אינן רלוונטיות למקרי הילכדות או נעילה ברכב.
יצוין שגם אלו נתוני חסר - שכן ישנן פניות אחרות שמגיעות למשטרה, מכבי האש, מוקדים עירוניים או כאלו המטופלים על ידי עוברי אורח ועוד - אולם את הנתונים האלו לא היה בידי עורכי המחקר.
נתון מעניין שכן עלה במחקר יכול להוות גורם מסייע לטיפול ממוקד בתופעה, היה הניתוח של קבוצות האוכלוסיה בהן התרחשו מקרי הפטירה כתוצאה משכחת ילדים ברכב בין השנים 2010 ל-2022. כך למשל, מתוך 32 מקרי תמותת פעוטות בנסיבות אלו, 18 היו במגזר היהודי, 12 בחברה הכללית, 6 בחרדית ואילו 14 מקרים בחברה הערבית 9 ערבית כללית ו-5 במגזר הבדואי. המשמעות היא ששכיחות המקרים בכלל החברה הערבית עומד על 44% בעוד היא עצמה רק 21% מכלל האוכלוסיה.
חיתוך מעניין נוסף היה השעות בהן אירעו מקרי השכחה וההילכדות. על פי הנתונים המובאים בדו"ח החלק הארי של המקרים היו בין השעות 7:00 ל-13:00 (38%) ובין השעות 13:00 ל-16:00 (33%). כלומר בשעות הפיזור והאיסוף וכן בשעות הצהרים החמות והבעייתיות ביותר.
שני הנתונים האלו, של קבוצות האוכלוסיה והשעות חוברים להיבט בו התרכזה לא מעט מהביקורת על הליך העברת החוק לכתחילה - אז נטען כי המדינה ממהרת להטיל את העלות (הגבוהה) לבעיה (לא ממוסמכת) על ההורים לפני שנבדקו חלופות בדמות הסברה והקניית מודעות. השילוב בין אכלוסיות יעד ממוקדות והשעות בהן כדאי למשל לייצר נפח של תשדירים ותזכורות במדיה מעולם לא נבחן ככל הידוע.
אולם גם אחרי הגעת התקנה הכושלת לקו הגמר, בהתנגדות שר האוצר כיום בצלאל סמוטריץ' ("השחיתות הזו תעלה אלפי שקלים לכל משפחה עם ילדים"), ולאחר ש"דה מרקר" חשף קשרים בעייתיים בין סגן השרה ח"כ אורי מקלב לבין עמותה המשווקת מערכת העונה לתקן, ישנה בעיה בסיסית לגביה: היישום שלה בלתי אפשרי.
נציגי משטרת ישראל שהשתתפו בדיונים על אישור התקנה הבהירו כי לשוטרים אין יכולת לבדוק בפועל את תקינותה של המערכת במכונית, בין אם זו מהסוג המנטרת את חלל הרכב או כזו המחוברת למושב הבטיחות. המשטרה הציעה כי משרד התחבורה יהיה אחראי לבדוק את תקינות המערכות בעת ביצוע מבחן הרישוי השנתי. אולם גם זו הצעה לא ישימה שתדרוש להוכיח כי במכונית הזו מוסעים כדרך קבע פעוטות, ומיותר לבצע בדיקה פרטנית של כל מערכת בכל טסט לכל אחת ממאות אלפי המכוניות שבמשפחות שמחזיקות אותן יש ילדים בגיל 0-4. בשורה התחתונה, קרקס איוולת כזה, סביב חוק חלול, מטופש ומיותר גם ביחס לנהוג בכנסת אצלנו, היה ראוי יותר לפרק בקומדיה הבריטית "כן אדוני השר".
האם ועדת הכלכלה בהרכבה הנוכחי, עם היו"ר דוד ביטן (הליכוד) תעצור סוף סוף את הפארסה, או שהתקנה הבעייתית הזאת תעשה קאמבק? היום נדע.
ובסופו של דבר, בעוד כל שרה משנה את ההחלטה של קודמתה ויחד איתה מיישרים קו פקידי המשרד ומתרצים מחדש בהתאם לרוח המפקדת, ארגון בטיחות הרכב האירופי, היורואנקאפ, העורך מבחני ריסוק למכוניות חדשות ומהווה למעשה הסמכות הקובעת בתחום, הוסיף בשנים האחרונות דרישה למערכת כזאת, שהחל מהחודש האחרון נכנסה למבחנים הקבועים שהוא מבצע לכל רכב חדש.
בעקבות כך, החלו היצרניות להטמיע את מערכות אלו בכלי הרכב. כך, מדי שנה עולים יותר ויתר דגמים בהן מותקנת המערכת הזו כבר מפס הייצור. לפי נתוני רשות המסים, ב-2020 היו רק ב-0.6% מכלי הרכב שעלו על כבישי ישראל מערכות ניטור ומניעת שכחת ילדים, בשנה שלאחר מכן, עמד המספר על 16,113 כלי רכב שהם 5.5% מסך המכוניות - כלומר זינוק של פי 10 בשנה אחת.
יוזם הדו"ח חבר ועדת החינוך חה"כ משה קינלי טור-פז (יש עתיד) אומר לוואלה!רכב: "במדינה ובאזור שהופכים לחמים יותר משנה לשנה יש משמעות קטלנית לשכחת ילדים ברכב. באופן די מדהים כמות הילדים שנשכחים ברכב איננה ברורה ואין תיעוד מדויק של כלל המקרים לאורך שנים. מחקר המ.מ.מ מעיד על קשר בין הכנסת כריות האוויר לכלי הרכב והעברת הילדים בעקבותיה למושב האחורי לבין שכחת ילדים בכלי רכב בעקבות חוסר תשומת לב של ההורים. המחקר מעיד גם כי יש הרבה מאד לעשות וכי חשוב לבחון את כלל הפתרונות הטכנולוגיים הקיימים ובעיקר לעסוק בהעלאת המודעות הציבורית לנושא".
בשורה התחתונה, הדיון היום בועדת הכלכלה יהיה קדימון למה שעתיד לעלות בגורל התקנה הזו. האם היא תשוב לסדר היום או שתימחק לתמיד, על סמך הדו"ח המציף את התקלות באישורה, לצד חוסר היעילות של מנגנון האכיפה שלהן וההסברה החלקית שכיום נעשית רק על ידי הרלב"ד ואינה מותאמת או ממוקדת באכלוסיות היעד.