מחיר: 385 אלף שקל (בסיס), 400 אלף שקל (מבחן)
מתחרות: מלמטה: פורד אקספלורר, יונדאי פאליסייד, טויוטה היילנדר. מלמעלה: וולוו XC-90, אודי Q7
אהבנו: התנהגות, מנוע, מרווח, נוחות, אבזור, בלמים, איכות
לא אהבנו: מערכת מולטימדיה, תיבת הילוכים
ציון: 8.5/10
את המשפט הבא: "קרוסאובר של מאזדה ב-400 אלף שקל", אפשר לכתוב בכל מיני צורות. הוא יכול להיכתב כך: "למאזדה יש קרוסאובר ב-400 אלף שקל?" כשאלה. או כך: "400 אלף שקל על קרוסאובר של מאזדה?!" כתמיהה, הלם ותדהמה. ואפשר גם לכתוב אותו כך: "קרוסאובר של מאזדה ב-400 אלף שקל!" בקביעה נחרצת וכעובדה מוגמרת.
אז אנחנו יוצאים לדרך, למבחן הבכורה למי שגם בתוך מבול הסיניות שאנחנו חווים, מדובר באחד מכלי הרכב המסקרנים יותר שנחתו פה בתקופה האחרונה. הוא לא הולך להימכר פה בכמויות שאפילו מזכירות את הלהיטים מסין, אבל אני מעלה אותן פה כנקודה למחשבה. האם מר ישראלי שבתוך שנים ספורות עבר מתפיסה שסין זה "בסדר לקשקושי עליאקספרס בכמה שקלים, לא יותר מזה" למשהו שאפשר לשים בו את המשפחה שלו "בואנ'ה, אחלה אוטו" יוכל גם לעשות את הסוויץ' הזה בראש מול ה-CX-90?
אגב, לא רק מר ישראלי, אלא גם מר אמריקה - השוק הגדול ביותר והחשוב ביותר עבור היצרנית הזו והשינוי שהיא מבקשת לעשות.
עיצוב: לא רק בגלל המימדים שלו, אנחנו כבר התרגלנו לקבל את זה שמכוניות גדלו בשנים האחרונות. גם לא בגלל הצבע העמוק שלו שנראה בגוון שונה עם כל תאורה. זה בעיקר בגלל הסמל, אני חושש שזו התנגשות הנוירונים הנוראית במוח של מי שמסתכל עליו, מזהה בשנייה את הסמל של מאזדה, אבל לא מבין מה הוא עושה על רכב גדול של 5.1 מטר לאורך, רוחב עם 1.99 מטר ובגובה 1.75 מטר. מאזדה הלכה פה על הכיוון האלגנטי והספורטיבי במובהק. בלי בומבסטיות ובלי פלאברות "שטח" מסוקסות מפלסטיק. היא יותר בשפה העדינה של יגואר, סוג של סטיישן גדולה מאוד. אגב סטיישן - אם תעשו כמוני, שעוצמים עין אחת, מטים את הראש ומדמיינים אותו הרבה יותר נמוך ועם קו גג שקצת יורד אחורה בסוף שלו - וואוו, הוא באמת היה יכול להיות חתיכת סטיישן נאה.
תא נוסעים: מאמץ מיוחד וכביר הושקע בתא הנוסעים שלו. בסביבת הנהג שעוטפת אותנו מסביב, בלעשות אותו מהודר ומאופק, עם עור הנאפה, במרקם הפסים העדינים במראה העץ המעושן של הקונסולה המרכזית, בתפרים החיצוניים בחלק הפנימי של ההגה והתפרים הפנימיים בחלק החיצוני שלו, היכן שהוא הופך לשני גוונים. תנוחת הישיבה גבוהה מאוד, התצפית החוצה טובה באופן מפתיע ביחס לגודל שלו, למעט איזור גדול מדי בפינות הקורות האחוריות. מבחינת תאי אחסון, הוא פחות "אמריקה" מלפנים. כבר התרגלנו לקונסולות צפות וכל מיני קונץ פטנטים, אבל הוא די צנוע בתחום הזה.
תא מטען: הנפח, גם בשימוש בכל המושבים מעולה, 608 ליטר זה לא מעט נפח אחסון. אם אתם צריכים יותר, אפשר לקפל את השורה השלישית ולקבל נפח של דירה קטנה בתל אביב. יש פה גם שקע 12V, תאי אחסון, מקומות לתליה ומתחת לשטיח גם גלגל חלופי. מה שכן, קחו בחשבון שבניגוד לרבי מושבים אחרים, סידור הישיבה פה אומר שבקיפול השורה השלישית נשארים עם שני מושבים, לא שלושה כמו במקרה של ספסל. זה קורה כי הרכב הזה לא מיועד למשפחות גדולות במובן הישראלי שלו, אלא למשפחה הפרברית, האמידה והאמריקאית, זו שבה ההורים נוסעים ברנגלר ובקורבט לפני הילד הראשון - חייבים רכב בגודל של אאוטבק עם הילד הראשון, עוברים ל-CX-90 ודומיו עם הילד השני, ומהשלישי ואילך אלו רק מיניוואנים וסבארבנים ענקיים.
אבזור: במאזדה גדשו את ה-CX-90 בפינוקים בגרסה הזו, עור נאפה חום, חישמול מלא לנהג ולנוסע גם בחימום וקירור, לא רק שם, אלא גם בשורת המושבים השנייה, כיוון חשמלי וחימום להגה, בקרת אקלים מפוצלת ל-3 אזורים, תצוגה עילית, טעינה אלחוטית, תאימות אנדרואיד ואפל, לוח מחוונים דיגיטלי 12.3 אינץ' ומסך מולטימדיה בגודל זהה - מסך בלבד - בלי מגע. שכל התפעול שלו נעשה דרך החוגה המרכזית. עכשיו נכון שמאזדה רוצה להיות סוג של "ב.מ.וו יפנית" אבל הפטנט הזה שפועל כמו הדור הראשון של ה-iDrive לפני 20 שנים - זו לא הדרך, ממש לא. זה נורא בדיוק כמו שזה נשמע, זה רק קצת פחות גרוע ממשטח המגע של לקסוס ממנו לקח לה להיפטר 10 שנים, שהן 9 שנים ו-364 ימים יותר מדי לעשות את זה. התפעול מסורבל, תצוגת התפריטים פשוטה גרפית, לוח המחוונים מציע כמות מידע מועטה ובסיסית ביחס למימדים שלו. אגב תפעול, קחו למשל את מערכות הבטיחות, מצד אחד יש כפתור שמבטל את כולן, בבת אחת ונמצא משמאל להגה - לחיצה - ואין כלום. אבל אם אני רק רוצה לבטל את הסטייה מנתיב ולהשאיר את שאר המערכות? טוב, קחו נעליים נוחות, 3 ליטר מים וכובע, אנחנו יוצאים לטייל בין התפריטים.
אגב אבזור בטיחות, כאן יש בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת תנועה חוצה מלפנים ומאחור כולל בלימה, התרעה על רכב ב"שטח מת", מצלמות היקפיות ועוד.
ביצועים: המנוע של ה-CX-90 הוא האנטיתזה לכמעט כל מה שעושה התעשייה - קודם כל מזה שהוא מנוע בנזין ולא חשמלי, בזה שהוא לא חשמלי ולא היברידי (יש לו מערכת היברידית קלה - אבל זה ממש לא נחשב). אבל בעיקר בזה שהוא בתצורת 6 צילינדרים בטור. כבר שנים שלא ראינו אחד כזה חדש, אבל תצורת המנוע הזו, היא המתוקה והנעימה ביותר מבין כל המנועים. זה לא הצרחה של V12, לא הרעם ב-V8 לא השילוב בין השניים ב-V10, אבל זה פשוט מנוע מאוזן מאוד באופי העבודה שלו ובשילוב בין מומנט לכוח, תוך פעולה חלקה ונעימה. נעימה ומאוזנת כי כיוון שבניגוד למנועי V, אין כוחות מנוגדים שעובדים על גל הארכובה וחלקה כי ניתן "לרווח" את סדר ההצתה. לא סתם בחרו בתצורה הזו ב.מ.וו, רולס רויס, אסטון מרטין, ג'יפ, טויוטה בסופרה של שנות ה-90 וה-2000, ניסאן עם הסקייליין GTR בדורות המיתולוגיים שלה ועוד. כאן גם שמים לו מגדש טורבו, כי למה לא. מה שכן, אחד החסרונות של מנוע כזה הוא שהמיקום שלו לאורך תא המנוע גוזל הרבה מקום (לא בעיה ברכב של 5.1 מטרים) וגם מאתגר לקירור, במיוחד של הצילינדרים שנמצאים רחוק מהאוויר הקר מלפנים.
היופי הזה של "שש-בטור-וטורבו" מחלץ מ-3.3 ליטרים הספק של 345 כ"ס ומומנט של 51 קג"מ. לא פרוע, חזק אבל לא בטירוף, הביצועים טובים עם 6.9 שניות ל-100 קמ"ש. אבל כמו שאמרתי, זה האופי שלו, שנעים מאוד ביום יום ומהנה בנהיגה חזקה, פשוט מנוע פנטסטי. אבל כזה שלא תמיד מצליח לבוא לידי ביטוי בשל תיבת הילוכים שרחוקה מהרמה שלו. גם פה במאזדה הלכו לכיוון אחר - אוטומטית, 8 הילוכים, אבל שאת "נעילת" ההילוך לא עושים עם ממיר מומנט, אלא עם סדרת דיסקיות. התועלת ברורה, חיסכון בדלק ומינימום אובדן כוח. הבעיה היא שזה יוצר תיבה שבתחושה שלה היא מוצר קצת בוסרי, לא מהירה מספיק בנהיגה תובענית, לא עדינה מספיק בנהיגה מנהלתית, עם מין "נדנוד" קטן בדפדוף בין ההילוכים.
צריכת דלק: עם הביצועים והיכולות מגיע גם הצימאון. ה-CX-90 כיסה בתרחיש האופטימי ביותר, בנהיגה מנהלתית לגמרי 9.1 ק"מ לליטר. הצריכה המשולבת שכללה גם תנועה עירונית, מהירה, כבישים מפותלים ועוד, עמדה על 8.3 ק"מ לליטר. אגב, לא צריכה חריגה וכזו שמדדנו גם לכלים קטנים וחלשים ממנו כמו מיצובישי אאוטלנדר, סובארו איוולטיס ועוד.
נוחות והתנהגות: ואם זה לא היה העיצוב, תא הנוסעים, המנוע והאבזור, מגיעה התנהגות הכביש שלו ומוכיחה שמאזדה נמצאת בליגה אחרת לגמרי מכל שאר המותגים העממיים ולא פחות טובה גם ממותגי יוקרה כמו לקסוס, וולוו ואחרים. זה כמעט קשה לומר את זה והתחושה היא של דיסוננס מובנה - אבל ה-CX-90 הוא חתיכת מכונית גדולה שדי מהנה לנהיגה. ההנעה היא כפולה, אבל זו פלטפורמת הנעה אחורית בבסיסה וזה ניכר. הקצב שלו בכביש מפותל מעורר פליאה לחתיכת מכונית גדולה כזו. המון אחיזה, ביטחון, היגוי מדויק, בלמים טובים מאוד. על כל החגיגה העיבו רק הימים החמים מאוד, שהביאו את הרכב להגיד לי בשתי הזדמנויות שהוא מגביל את רמת הביצועים בשל טמפרטורת מנוע גבוהה מדי. בשני המקרים זה נמשך לא יותר מדקות ספורות. כמו כן זה היה במקטעים מאומצים מאוד.
גם על חישוקי 275 בחתך 45 לא סבירים לחלוטין ועל חישוק 21 אינץ', נוחות הנסיעה מקבלת ציון טוב מאוד, זה בדיוק הרכב להיכנס אליו לשעות של נהיגה ולצאת כמו חדש. גיהוץ הבורות, השברים, גלי האספלט, טלאים, הכל הולך. בידוד הרעשים גם הוא מעולה למעט תחת עומס, אז לצליל המנוע הטוב לכשעצמו מצטרף רעש רקע מכאני לא נעים.
השורה התחתונה
מאזדה רוצה כבר שנים "לזוז למעלה", להתרחק מהמעמד שלה כמותג עממי. והסיבה פשוטה, עם כל הכבוד להתנהגות כביש, בתעשיית הרכב כיום, הסיכוי שלך לשרוד כיצרן קטן ועצמאי נמוכים מאוד, עיין ערך מיצובישי שהפכה לחלק מרנו ניסאן, סובארו ששתיים ממכוניות הדגל החדשות שלה (BRZ וסולטרה) הן שיתוף פעולה עם טיויטה. וזוכרים את המוני הסינים? גם מאזדה יודעת שהדרך להתרחק מההצפה היא לטפס למעלה, למקום בו יש לקוחות שידעו להעריך ולשלם עבור המיומנויות שלה והתכונות שלה.
ה-CX-90 הוא הצעד המשמעותי הראשון בדרך לשם. ברמה המכאנית יש לו הכל, מפלטפורמת הנעה אחורית מעולה, בלמים, בולמים, מנוע, הגה מצוינים ורק תיבת הילוכים פחות מרשימה. גם איכות החומרים וכמויות האבזור והמרווח מעולים. הבעיה שלו היא סביב הקצוות, בירידה לפרטים, בתפעול השוטף וחווית המשתמש היום יומית. היא עדיין לא שם.
אין לי הרבה טענות אליו כרכב שעולה 400 אלף שקל, יש לי קושי לראות אותו מנייד מספיק לקוחות בעולמות המחירים האלו לפני שיפתור את פערי התפעול בו. עוד נגיעה, וזה פיקס מאזדה.
על הצד הטכני: מאזדה CX-90 "סיגניצ'ר"
מנוע, הנעה: בנזין, 6 בטור, טורבו, כפולה
נפח: 3,2983 סמ"ק
הספק/מומנט: 345 כ"ס/51 קג"מ
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים
מידות:
אורך (מ'): 5.1
רוחב (מ'): 1.99
גובה (מ'): 1.75
בסיס גלגלים (ס"מ): 312
תא מטען (ליטרים): 608
ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 6.9
מהירות מירבית (קמ"ש): 196
צריכת דלק (מבחן): 8.3 ק"מ לליטר
צריכת דלק (יצרן): 10.6 ק"מ לליטר
בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: לא נבחן
בטיחות אקטיבית: בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת תנועה חוצה מלפנים ומאחור כולל בלימה, התרעה על רכב ב"שטח מת", מצלמות היקפיות
זיהום אוויר:
15/15
אחריות:
שנתיים ללא הגבלת ק"מ/ 3 שנים או 100,000 ק"מ