לכאורה, אלו שני כלי רכב דומים מאוד. אותה קטגוריה, אותו מחיר על השקל, המימדים החיצוניים כמעט זהים לחלוטין, מנועי בנזין מוגדשים, מכוונים לאותו קהל לקוחות שמחפשים קרוסאובר משפחתי. אבל בפועל, בתפיסת השוק של שני כלי הרכב האלו יש פער עצום.
בפינה הימנית יונדאי טוסון, שכל דור שלו עד היום היה סיפור הצלחה, כולל היסטוריה מקומית כאשר היבואן העמיד אי שם בימי קבוצות הרישוי דגם במחיר 147 אלף שקל וזכה לנהירה רבתי מכל המשפחתיות הגדולות דאז כמו מאזדה 6 ושות' ללהיט החדש הזה שיושבים בו גבוה. אבל הוא תמיד היה פשוט מאוד, שלא לומר מעט זול בתחושה ובביצוע.
ברנו, טוב, שם הסיפור היה אחר. ההיסטוריה שלהם מתחילה עם קולאוס (שבהמשך הפך לדגם אחר), אחריו הקדג'אר שגם ברנו מודים - לא היה בדיוק מוצר הפוסטר שלהם ועוד לא דיברנו על הסיפור של למכור אותם כמשומשים, גם, נקודה כואבת לא פחות עם מחירי המכוניות החדשות פה.
אבל עכשיו, שני הדגמים האלו מבקשים לנקות שולחן ולהציג את הגרסה הטובה ביותר שלהם עד היום. "תשכחו כל מה שידעתם עלינו, מעכשיו הכל יהיה שונה". באמת? מבחן השוואתי היה הזדמנות מצוינת לבדוק את זה.
עיצוב: עבור שני הכלים האלו העיצוב הוא כרטיס הביקור הראשון והמשמעותי ביותר שלהם. קפיצת המדרגה שעשה הטוסון במעבר לדור הנוכחי עם המראה הרובוטריקי-עתידני שלו לא איבד מהייחודיות למרות ההמוניות של הדגם. האוסטרל מתייצב במראה גנרי ברגע הראשון אבל עם המון פרטים שצריך עוד רגע כדי לשים אליהם לב, הגריל, התפיחות במכסה המנוע, יחידות התאורה, עיטורי הכרום בקורה האחורית. הגוון הכחול העמוק של מכונית המבחן נראה עליו מצוין.
תא נוסעים: הרושם החיצוני המהודר של האוסטרל ממשיך לתא נוסעים שעשוי בצורה יוצאת מן הכלל, לא רק מול המתחרים בקטגוריה, אלא גם כזה שהיינו מרוצים לפגוש בקטגוריה מעל. איכות חומרים, תאי אחסון, גימור, מראה מתקדם, תצוגות, הוא מסמן V על הכל. גם ביונדאי ניכרת השקעה במראה, אבל הגיל, עושה את שלו וההופעה שלו חיוורת ביחס לחוויה הויזואלית של האוסטרל. הבחירה בפאנל מרכזי עצום בשחור מבריק מתבררת כטעות כאשר מבינים כמה אבק טביעות אצבעות הוא צובר. היתרון המשמעותי היחיד שרושם הטוסון בסעיף סביבת הנהג הוא התפעול הפיזי של הכפתורים.
המרווח בשניהם דומה וכן התצפית החוצה, מבחינת המושבים זה של האוסטרל נוח יותר לנסיעות ארוכות וידידותי יותר לימים חמים עם חלק מרכזי מבד. מושבי העור של הטוסון מעניקים תמיכה קצת יותר טובה לגוף, ריפוד העור נראה יוקרתי, אבל לוהט בקיץ ישראלי כמו שלנו.
במושבים האחוריים, למרות פער קל של 2 ס"מ בבסיס הגלגלים לטובת הטוסון, האוסטרל מגיע עם אס קטן-גדול: שורת מושבים שנעה על מסילה ומאפשרת כיוון של המושב בפוזיציה אחורית לתוספת מקום על חשבון תא המטען. משם ואילך המצב דומה, שניהם עם יציאות מיזוג, שקעי טעינה, לאוסטרל מושבים קצת יותר טובים, ביונדאי הראות החוצה עדיפה.
תא מטען: תא המטען של האוסטרל מציע נפח גדול יותר של 575 ליטר, לעומת 515 ליטר בטוסון. בפועל אלו שני תאי מטען נוחים מאוד לשימוש ויעילים, עם שקעי 12V, אפשרויות תליה וטבעות עיגון. באוסטרל יש ידיות קיפול מהיר של המושבים ורק ההתקנה המקומית הנוראית של הבוקסה פוגמת במבנה שלו. אפשר, צריך וכדאי לוותר.
אבזור: בגדול, ברמות הגימור האלו הם לא חסרים שום פריט אבזור משמעותי, אז התחרות פה היא על הניואנסים. הרנו מסיים פה עם קצת יותר נקודות: הוא מגיע עם מסך מולטימדיה גדול יותר משמעותית (12 לעומת 8 אינץ' בטוסון), לשניהם קישוריות אנדרואיד ואפל - ברנו הם גם אלחוטיים, לשניהם גגות פנורמיים, מושבים חשמליים באוסטרל גם עם עיסוי, מצלמות היקפיות יש רק ברנו. טוסון מצמצם פער עם דלת תא מטען חשמלית ובקרת אקלים נפרדת למושב האחורי.
מערכות בטיחות: ברשימת מערכות הבטיחות זו תמונת המראה. שניהם מצוידים בכל מה שצריך; בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב ב"שטח מת" (ברנו עם מניעת מעבר נתיב) ובקרת שיוט אדפטיבית. אבל ביונדאי יש יותר מזה - זיהוי תמרורים, התרעה על שכחת ילד במכונית וזיהוי תנועה חוצה בצומת . לשניהם 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי.
ביצועים: ביציאה הראשונה לכביש מתחדדים מאוד הפערים בין שני הכלים האלו. הטוסון מתייצב עם 180 סוסים ו-27 קג"מ ממנוע 1.6 טורבו, הרנו עם 158 סוסים ונתון מומנט דומה - 27.5 קג"מ. אל חולשת הסוסים מצטרפת תיבת הילוכים רציפה באוסטרל וכפולת מצמד בטוסון.
תארזו את כל זה, הוסיפו פער משקל של קצת יותר מ-100 ק"ג לרעת הרנו ולא קשה לנחש מי היה צריך לחכות למי. המנוע ברנו חלש בכלל ובפרט ביחס לטוסון שם המנוע הוא מנקודות הזכות הגדולות שלו. אפילו בעליות מתונות מאוד, עם נהג בלבד הרנו מתנשף לשמור על קצב, כאשר אלו תלולות יותר כבר מקוזזים קמ"שים בדרך למעלה. גם בבדיקת התאוצות היו תוצאות דומות - כמה מטרים ראשונים של שוויון בזכות המומנט הדומה, אבל מ-40 קמ"ש וגם בתאוצות הביניים - הטוסון אץ טס.
צריכת דלק: לחולשת המנוע ותיבת ההילוכים של הרנו היה יתרון אחד - הוא היה חסכוני יותר. לא שמישהו מהם הוציא איזה נתון מבריק גם בהתחשב בתנאי המבחן, אבל הרנו סיים עם 10.2 ק"מ לליטר, היונדאי עם 9 ק"מ לליטר. בקטעים המאומצים הפער היה גדול אפילו יותר כאשר הצריכה של הטוסון התדרדרה ל-8.6 ק"מ לליטר.
נוחות והתנהגות: נוחות הנסיעה בשני הכלים טובה למדי. פעולת המתלים והשיכוך ברנו הם על הצד הרך יחסית עם ספיגה טובה של שיבושים. בטוסון יש קצת יותר חדירה של שיבושים קטנים ורעשי צמיגים (שרחבים יותר ובחתך נמוך יותר משל הרנו). עד מהירות של 120-110 קמ"ש השניים דומים בבידוד הרעשים, משם ואילך נכנסת לתא הנוסעים של האוסטרל שריקה ממקור לא ברור ובתדר מטריד ששולח כלבים ברדיוס של 15 ק"מ ליילל. זו לא תופעה ייחודית למכונית המבחן ונרשמה גם באקזמפלרים נוספים שלו.
בכביש המפותל, למעט בעיית החולשה בעליות, מתגלה הרנו כרכב בטוח ומאוזן, המון אחיזה והתנהגות צפויה. כל דבר מעבר לזה כבר מוגבל מאוד בשל חיסרון הסוסים והבולמים שרכים מדי לנהיגה מהירה. חיסרון נוסף, על גבול הבעיה הבטיחותית ברנו, הוא המצב הידני של תיבת ההילוכים, בו היא נשארת רק למשך כמה שניות כל עוד לא מבוצעת פעולה. זה בעייתי מאוד כאשר רוצים להשתמש בה כדי לשמור על בלימת מנוע בירידה ארוכה.
בטוסון המצב שונה לגמרי. זה גם המנוע הנמרץ הרבה יותר, תיבת ההילוכים שאינה טובה לכשעצמה ככפולת מצמד, אבל עדיפה על זו הרציפה ברנו, ואלו מחוברים לכיול המתלים וההגה הטובים יותר. הוא אולי לא הבחירה לנהג שאוהב להינות מכביש מפותל, אבל בין השניים האלו הוא היה עדיף משמעותית.
השורה התחתונה
יצאנו למבחן הזה עם אבחנה עד כמה הכלים האלו דומים ברמת המכלולים וקהלי היעד שלהם וכמה הם שונים באופן שבו קהל היעד תופס אותם. סיימנו אותו עם הבנה ברורה, איך מכוניות שהתחילו עם קווי דמיון לא מעטים התבררו כשתי חיות שונות מאוד על הכביש.
רנו אוסטרל הוא החדשות הכי טובות שהיו לרנו באולם התצוגה מחוץ לאגף הספורטיביות שלה. הוא מוצר מרשים מאוד ברמת החומרים, באבזור, במרווח, אבל לא מצליח לתרגם את זה ברגע שמתחילים לנסוע בו. מכיוון שנהגתי גם בגרסאות החזקות יותר שלו, אני יכול לומר בוודאות שבמקרה הזה האשמה היא בעיקר של יחידת ההנעה. כאן, במבחן הנסיעה והביצוע בפועל, הטוסון, למרות שהתחיל בנקודת מוצא פחות טובה בהיבט של אבזור, איכות חומרים או שימושיות תא הנוסעים - מתגלה כחבילה המוצלחת יותר למרות צמאון הדלק שלו.
ללקוח שיבהיר שאין לו שום עניין בביצועי מנוע ושנוחות, אבזור ואיכות הם השיקולים הראשונים שלו, לא נהסס להמליץ על סיבוב באוסטרל המצוין לכשעצמו - שאר הלקוחות - ימשיכו לקנות טוסון.
על הצד הטכני
