לחשו באוזנו כל כל אלפיסט את המילים "אלפא רומיאו 33" ומיד תזהו את הרעד העובר בגוף, את הצמרמורת. לחלק היא תהייה של בהלה וחלחלה כאשר ייזכרו בזו של שנות ה-80 ותחילת ה-90, לאחרים זו תהייה אחת של עונג, כאשר ברוחם תעלה ה-33 סטראדלה שיוצרה בפרק זמן קצר מאוד בין נובמבר 1967 למרץ 1969. ופרק הזמן הקצר הזה הספיק כדי להפוך אותה לאגדה. לא הייתה יפה ממנה אז ויש מעט שיפות ממנה היום. אבל במחיר מוערך של 8.2 מיליון שקלים, היא תישאר פריט אספנים נדיר וכנראה בעיקר תוצג במוזיאונים או תככב במכירות פומביות ולא על הכביש.
אתם לא מסתכלים על ה"33" המקורית בתמונה הזו למעלה, אתם מסתכלים על מכונית שהוצגה ממש עכשיו, אבל נושאת את אותו שם בדיוק. זו מכונית שלא חוגגת את הולדתה מחדש של מכונית הספורט באלפא רומאיו, אלא דווקא את מותה. איך זה יכול להיות? ובכן יותר מכל, המכונית הזו היא ההדרן של מנועי הבנזין הטהורים שליוו את היצרנית הזו לאורך יותר ממאה שנים ורגע לפני שבשנת 2025 היא תהפוך ליצרנית חשמלית בלבד.
כבר שנים שמבטיחים לנו מכונית ספורט עם מנוע מרכזי באלפא, זה תמיד היה על השולחן - אבל אנחנו רצינו את זה גם על הכביש. עכשיו רגע לפני שנגמר הזמן ההבטחות הופכות למציאות, היא עשויה משלדה של סיבי פחמן, יש לה מנוע V6 טווין טורבו במרכז המרכב והמראה שלה גורם לכולם להתרגש כמו ילדים קטנים שוב.
ההשראה אמנם מגיעה מאותה 33 סטראדלה משנות ה-60 אבל הבנייה והטכנולוגיה עדכניים לגמרי, מזכירים מאוד וגם ככל הנראה מתבססים על המזראטי MC20. אלא שכאן העיצוב נשען בכבדות על המראה של המקור, כולל חופת הזכוכית הגדולה מעל הנהג ודלתות הפרפר הענקיות שנפתחות למעלה. אנחנו ממש מקווים שהם השקיעו במערכת מיזוג פה.
המנוע, כאמור בתצורת V6 במיקום מרכזי, מגיע בנפח של 2.9 ליטרים ומייצר 620 כ"ס הוא זה שיש גם באלפא ג'וליה תלתן ירוק וסטלביו תלתן ירוק. ההנעה היא אחורית ותיבת ההילוכים כפולת מצמד בת 8 יחסי העברה.
וכאן יש לנו עוד הפתעה - כי את המכונית הזו אתם יכולים לקבל לא רק עם אחד ממנועי הבנזין המשובחים ביותר היום, להינות בפעם האחרונה מגרגור סרק ושאגת קרב - אלא גם עם מנוע חשמלי - שם היא תייצר 740 סוסים חשמליים. בשני המקרים התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת כ-3 שניות, המהירות המירבית היא 333 קמ"ש. אלא שזו החשמלית תשיג טווח של כ-450 ק"מ לפני שתצטרך להיטען שוב.
תא הנוסעים של הסטראדלה מינימליסי. שום זכר למופעים המופרכים של מסכי ענק, תצוגות מורכבות או להטוטי חיישנים. הקווים נקיים מאוד, כאילו לא רוצים להסיח את הנהג ממה שקורה מחוץ למכונית. מלבד זה, סביר להניח שעם שטח חלונות מטורף כזה, גם ככה לא הייתם רואים הרבה. מה שיש מול הנהג אלו שתי מנהרות לסל"ד והמהירות, כמו באלפות של פעם-פעם ובקונסולה המרכזית מתגים מתכתיים פיזיים במראה שמזכיר כאלו במטוסים.
כמו ה-MC20, גם ה-33 סטראדלה עושה שימוש בסידור המתלים שבו אין כמעט פשרות בתחום הדינאמי- עצמות עצה כפולות מלפנים ומאחר. בולמים אדפטיביים שגם יגביהו את האף ב-5 ס"מ בקרבה למהמורות או עלייה על פס האטה ופתחי חניה.
כמכונית שהיא לא באמת מיזם מסחרי, אלא יותר תרגיל עיצובי וסוג של מחווה שמחברת בין העבר לעתיד - לאלפא רומיאו ממש אין רצון או משאבים לייצר את ה-33 סטראדלה במספרים משמעותיים, או במספרים כל שהם למעט מספר אחד, זה שחזר על עצמו לאורך כל הטקסט - 33.
כן, רק 33 יחידות שלה ייוצרו בלי שום אזכור לפיצול בין כמה עם מנוע בנזין וכמה עם מנוע חשמלי, אם כי אנחנו נהמר שרוב האנשים שיקנו אותה יחפשו את חווית הבנזין האחרונה מבית היצרנית הזו ולא את מה שכולם ייסעו בו ממש עוד מעט. האם היא תגיע למעמד המיתולוגי של ה-33 ההיא, ממנה יוצרו רק 18 יחידות? אפשר להמר שכן, מה שבטוח, כל עוד תלכו על מנוע הבנזין תוכלו גם אתם לטעון לאקסלוסיביות אמיתית.