אם ביקרתם לאחרונה בסופר הבחנתם בוודאי בשלל המדבקות האדומות המתריעות על רמות סוכר או מלח גבוהות בחטיפים ושאר מוצרי המזון. באגף האלכוהול בטח נתקלתם על כל בקבוק באזהרה מפורשת מהסיכון של שתייה ונהיגה, או בהמלצה שלא לצרוך משקאות חריפים בזמן הריון.
אבל אחר כך נכנסתם למכונית אחרי שלקחתם תרופה, בלי שתקפוץ מול עיניכם שנהיגה תחת השפעה שלה יכולה להיות מסוכנת לא פחות מנהיגה תחת השפעת אלכוהול. זו יכולה להיות הנהגת שאמורה לעצור תיכף לילד שלכם במעבר החצייה, או נהג המשאית שאמור לתת לכם זכות קדימה בצומת: אנחנו מוקפים בכל יום באלפי ועשרות אלפי נהגים שעשויים להיות לא כשירים לנהיגה הכל בשל נטילת תרופות בעלות השפעות קוגנטיביות ופיזיות שהם כלל אינם מודעים אליהן.
תרופות שאנחנו נוטלים לפי מרשם רופא, ולעתים גם בלעדיו, עשויות להביא לטשטוש, לבעיות ראיה, להאטה ביכולת התגובה, לעייפות, לסחרחורות, לקשיי ריכוז ועוד.
"יש המון משפחות של תרופות - שינה, אלרגיה או חרדה, שנטילה שלהן משפיעה על הנהיגה", מסביר דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים. לדבריו "הסכנה בהן גדולה הרבה יותר מעייפות למשל. כאשר נהג עייף הוא עוצר בצד, ישן או נח ואז ממשיך. אבל הוא לפחות מודע לכך. הבעיה עם התרופות האלו היא שהוא כלל לא יודע שהוא לא כשיר לנהיגה".
מבדיקת וואלה עולה כי היקף התרופות האלו אכן נרחב ואלו כוללות גם מוצרים פופולריים כמו תרופת ההרגעה קלמנרבין הנרכשת ללא מרשם, לוראטדין לטיפול באלרגיות, גם היא ללא מרשם וכן תרופות מרשם כמו קלארינז לטיפול בגודש ואלרגיה, משכך הכאבים טראמדקס ותרופת המרשם הפיסיכאטרית ציפרלקס. עוד ברשימה: תרופות נגד נדודי שינה כמו זודורם, נוקטורנו, בונדורמין ואחרות. תרופות לחולי סכרת כמו גלוקו-רייט, אמריל, גלובן ואינסולין עשויות להביא לתת רמת סוכר בדם (היפוגליקמיה) שמשפיעה על רמת הריכוז ותיאום העין-יד. והרשימה עוד ארוכה.
"לתרופות עלולות להיות השפעות כמעט בכל היבט של הנהיגה: מהירות התגובה, הערכת המרחק, הזמן, היכולת לנתח מצבים, לשקול חלופות ולהחליט נפגעת. הכל ביחד", מסביר פפו.
אבל במקרה כזה של השפעה, תהייה הבהרה בעלון לצרכן לא?
"יש הבהרה, אבל זה כסת"ח משפטי באותיות קטנות שאותן אף אחד לא קורא - זה פשוט לא מודגש מספיק. הגשנו הצעה לפיה תהייה תוספת של איור של הגה עם סימון עליו על גבי האריזה. זה בנוסף להרגל הנכון שיש להטמיע של לשאול את הרוקח על ההשפעה שיש לתרופה - מה שהרוקחים בדרך כלל יעשו בכל מקרה כאשר מדובר בתרופה שעשויות להיות לה השלכות על הנהיגה".
וזה מספיק, או שצריכים צעדים נוספים?
"אני מאמין בפתרון משולב של חינוך ואכיפה - לעורר מודעות ורענון אצל הרופאים, הרוקחים וגם הלקוחות בנוסף לסימון על האריזות. כי לפעמים התרופה מגיעה למשתמש דרך גורם נוסף כמו בן משפחה שלא תמיד יבהיר גם לחולה את ההשלכות של השימוש בתרופה על הנהיגה"
בעוד האיסור על נהיגה תחת השפעת סמים או לאחר צריכת אלכוהול בכמות העולה על המותר מצוין בבירור בחוק ונאכף, בכל הנוגע לתרופות, תופתעו לשמוע, החוק לא אוסר או מתייחס כלל לנהיגה תחת השפעת תרופות.
לדברי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נכון להיום ישנו "שטח מת" גם בתחום המידע אודות תאונות המתרחשות בשל השפעת תרופות על הנהג. במהלך הכנת הכתבה ניסינו לקבל תשובות אודות פעילות הסברה או מחקר שנעשית בתחום על ידי משרדי התחבורה והבריאות, אולם אלו טרם התקבלו. וקשה לומר שמשרד הבריאות לא מודע לכך שכן לפני עשר שנים בדיוק, באוגוסט 2013 הוקמה ועדה שהייתה אמורה להגיש את המסקנות שלה בתחום. אולי הם עדיין עוברים על רשימת התרופות המסכנות את העולים על ההגה ושאר משתמשי הכביש.
גורמים בתחום ציינו כי בהיעדר הנתונים הראשוניים של מידת המעורבות של נהגים שנוטלים תרופות בתאונות - שני אלו לא ממש מכירים בכך כבעיה. רק באחרונה החלו הרלב"ד ומכון גרטנר, מכון המחקר של מערכת הבריאות הפועל בבית החולים שיבא, בעבודת הכנה למחקר בנושא.
פרופ' טובה רוזנבלום, ראש התכנית לתואר שני בניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בר-אילן ומייסדת המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים באוניברסיטה, מזהירה כי ישנו פער משמעותי בתפיסת הסיכון שיש בקרב הציבור לגבי השפעת הנהיגה תחת השפעת תרופות.
"אלכוהול קיבל תהודה מאד רצינית בישראל בשונה למדינות אחרות והמצב די טוב. לגבי סמים כמו מריחואנה יש חילוקי דעות לגבי השפעתה על הנהיגה. אבל לגבי תרופות שיכולות לגרום סכנה בנהיגה, אנשים פשוט לא מקשרים בין הדברים", אומרת רוזנבלום.
איך אפשר לשנות את זה?
"זה מתחיל אצל הרופא שנותן מרשם לחולה, לרוקח שנותן לו את התרופה ושניהם צריכים להסביר למטופל לגבי הסכנות".
ה
אם באמת אין נתונים אודות המעורבות של נהגים בתאונות דרכים בשל השפעת תרופות? ובכן, לא מדויק. על פי נתונים שפרסמה קופת החולים כללית שכיחות התאונות הנגרמות בשל שימוש בתרופות בצורה ישירה או עקיפה עומדת על בין 10 ואף מגיעה ל-20 אחוזים. הפער בנתונים נובע שוב וכאמור מכך שמעט מאוד מחקרים נעשו בנושא הספציפי הזה, אך גם שם מציינים כי רוב הנהגים (80%) כלל אינם מודעים לבעייתיות של נהיגה תחת השפעת תרופות.
מדובר אגב על שיעור גבוה יחסית לעולם. בארה"ב למשל העריכה הסוכנות לבטיחות בדרכים, ה-NHTSA, כי כ-2.5% מהרוגי התאונות, וכ-2% מהפצועים הם תוצאה של נהגים שעלו לכביש תחת השפעת תרופות. במונחים ישראלים מדובר בכ-9 הרוגים בשנה וכ-400 פצועים.
ההנחיות המעטות שישנן במערכת הבריאות מדברות רק על הצורך של הצוות הרפואי להבהיר לנהג את ההשלכות של נטילת התרופה, אולם למעט מקרים של טיפול קבוע בתרופות פסיכיאטריות, את ההחלטה על מידת כשירותו לעלות על ההגה מותירה המדינה בידי הנהג עצמו. מצב אבסורדי ואפילו מבהיל ובוודאי כזה שאיש לא היה מעלה על דעתו במקרה של שתיית אלכוהול או שימוש בסמים.
ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר כי האחריות לנושא היא של משרד הבריאות.
ממשרד הבריאות נמסר כי "ככלל, כל טיפול תרופתי עלול לגרום לתופעות לוואי אצל המטופל, בהן השפעה על ערנות המטופל שעלולה לפגוע בכושר הנהיגה. על הצוות המטפל, רופאים ורוקחים כאחד, ליידע את המטופל במידע הבטיחותי הנדרש ובכלל זאת מידע על הערנות והנהיגה, הנוגעים לתרופה שנרשמה ומנופקת למטופל. בנוסף, על מטופל לעיין בעלון לצרכן לפני שימוש בתרופה, זאת על מנת להתעדכן במידע אודות תופעות הלוואי האפשריות והשימוש הנכון בתכשיר. המשרד בשיתוף בעלי הרישום, בוחן את נושא ערנות ונהיגה בנוגע לכל תכשיר ופועל להנגשת המידע בפסקה ייעודית בעלון לצרכן המצורף לתכשירים. בנוסף, לפי צו הרוקחים על תכשיר שעלול לפגום בכושר הנהיגה להיות מסומן באזהרה ייעודית לכך".