אם תשאלו כל מאמן רציני או אנשים שעוסקים בהדרכה, לא משנה אם מדובר בפעילות גופנית, לימודים, הסבה מקצועית ומה לא - הם כולם יגידו לכם שהשינויים הכי אפקטיביים הם לא אלו שהופכים לנו את החיים מקצה לקצה בן לילה, אלא ההטמעה הזעירה של הרגלים קטנים בשגרה שלנו. השינויים הקטנים האלו שמאפשרים לנו מצד אחד שלא לזעזע את שגרת החיים שלנו, אבל בכל זאת להניע את הכלים על הלוח לעבר מיקום טוב יותר.
וכאשר זה מגיע לנהיגה שלנו, הרגלים קטנים הם כל מה שמרכיב את השגרה שלנו מאחורי ההגה, האם זה טוב או רע? שאלה מצוינת וראויה לדיון שלם ונפרד. אלא שהשעות הארוכות שחלקנו מעבירים על הכביש הופכים את המעשה היום יומי הזה לאחד המקומות בהם שינוי, גם אם קטן ישפיע משמעותית לא רק על איכות החיים שלנו, אלא במקרה הקיצון על החיים עצמם.
יש כל כך הרבה טיפים לנהיגה טובה יותר, שמירת מרחק, נהיגה בימין הדרך, שימוש באורות, הולכי רגל, טיפול ברכב עצמו, קיפוח זכות, אבל הפעם לרגל ראש השנה, יצאנו ללקט 5 הרגלי נהיגה שגם אם לא תאמצו את כולם, לפחות תנו להם הזדמנות.
1. אל תיסעו במכונית
אנחנו יודעים שזה מוזר לקרוא עצה כזו בערוץ רכב, אבל זו באמת העצה הכי טובה שאנחנו יכולים לתת לכם. נכון, לא כל אחד יכול, ולא תמיד אפשר להסתפק בתחבורה ציבורית או רכב שיתופי, אבל מתי בפעם האחרונה אפילו בדקתם את האפשרות להתנייד מהבית שלכם למקום העבודה בתחבורה ציבורית? האם יכול להיות שתמורת קצת פחות נוחות אתם יכולים להרוויח הרבה יותר זמן פנוי? לחסוך כסף, עצבים ובעיקר לחוות את האושר של חליפה באוטובוס או רכבת על פני טורים של מכוניות עומדות פגוש לפגוש? רק בשביל זה זה שווה את זה. אגב, גם אם הנסיעה הזו לא תחליף את השימוש שלכם במכונית לאורך כל השבוע, כאשר זה נעשה במספרים משמעותיים, גם מעבר של חלק מהנהגים ליום אחד בשבוע של שימוש בתחבורה ציבורית מייצר שינוי משמעותי בגודש התנועה.
2. בקשו סליחה ותגידו תודה
לפני שתאמצו את העצה הבאה אנחנו צריכים שתחכו לנסיעות הבאות שלכם. בראשונה תנהגו כמו שאתם נוהגים תמיד, באמת, אל תשנו שום דבר בכלום. עכשיו, בנסיעה שאחר כך, אנחנו רוצים שתעשו שני דברים; הראשון הוא לאפשר לאנשים שמאותתים וצריכים להשתלב או להיכנס לאן שהוא לעבור לפניכם, בחיוך בתנועת יד מזמינה - בבקשה. השני, לאותת על השתלבות או לבקש להשתלב ואז להודות באופן ברור, בהנפת אגודל ובחיוך לנהג שאפשר לכם להיכנס. עשיתם טעות, לא שמתם לב? שימו יד על החזה ופשוט תגידו "סליחה".
אחרי שעשיתם את שתי הנסיעות האלו, שבו עם עצמכם ותשאלו מתי היה לכם נעים יותר, האם הפסדתם משהו, זמן, סבלנות, אושר, אגו בסיטואציה השנייה ובמידה שכן, האם נהיגה קפוצה ואגרסיבית באמת שווה את הזמן, הסבלנות והאושר שהיא רק גוזלת מכם?
3. אל תתרכזו כל הזמן בנהיגה
ריכוז בזמן נהיגה הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר של הנהיגה בעת המודרנית. מצד אחד קיבלנו מכוניות יותר ויותר קלות לנהיגה, עם תיבות הילוכים אוטומטיות, בקרות שיוט, כוח, התרעות, ומצד שני הפכנו לפקעת היסחי דעת ומשך קשב וריכוז של נחליאלי. ואל תתבלבלו, אין משפט מטופש יותר מאשר "בנהיגה, אני מרוכז כל הזמן" זה בלתי אפשרי, אף אחד לא יכול להיות מרוכז ב-100% במשך 100% מהנסיעה. ואין בזה גם צורך של ממש.
אבל מה שאתם כן יכולים לעשות זה למפות את המקומות בהם אתם כן נדרשים לאותה מידה מוגברת של עירנות. הצמתים, הרחוב ההוא ליד בית הספר היסודי, מעגל התנועה שתמיד מתפרצים אליו, השעה ההיא שבה שליחים של וולט מציפים את הרחובות לקראת ארוחת הצהרים, הרגע שאתם נוהגים נגד השמש השוקעת ומסונוורים ממנה ולא בטוחים מה בדיוק האור ברמזור. תרגלו את המקומות האלו ותהפכו אותם להרגלי נהיגה חיוביים במקום אלו השליליים.
4. מראה, איתות, מראה
כשחושבים על זה, נהיגה בכביש היא אחת הסיטואציות החברתיות הבעייתיות ביותר שיש. אנחנו יושבים סגורים בתוך חלל פרטי משלנו, אבל חולקים אותו עם מרחב ציבורי שלם. אנחנו לא מכירים את האנשים שסביבינו, אבל חייבים לפעול איתם בשיתוף פעולה כדי שהעסק יעבוד. שני העקרונות הבסיסיים של כל המנגנון הזה הוא תקשורת והבנת המרחב. את זו האחרונה אנחנו עושים באמצעים החזותיים את התקשורת באמצעות המאותתים במכונית. סגלו לעצמכם הרגל של מבט במראה האחורית ובמראות הצד על מנת לייצר ראיה מרחבית ומודעות לסביבה שלכם. האם אתם במרחק מספיק מהרכב שלצדכם? האם מישהו נדבק אליכם מאחורה (זוזו ותנו לו לעבור, אל תהיו אלו שמשלמים מחיר על טפשות של אחרים)?
ולגבי האיתות, התחייחסו אליו כמו אל פנייה בדיבור אחד לשני "סליחה, אני עומד להיכנס לנתיב הזה", "שים לב, אני מתכוון לפנות בקרוב". הוא לא בקשת רשות, הוא הודעה שהנהג עומד לבצע את הפעולה, כך אתם צריכים להתיחס להופעה שלו אצל מישהו אחר, כך תעשו בעצמכם - מראה-איתות-מראה ולהשתלב - אתם לא מבקשים רשות - אתם מודיעים על הכוונה לבצע פעולה. אה, ואם סיימתם? ראבק, תכבו את האיתות.
5. צפירה - ביום הזיכרון
את התקלה שנקראת אכיפה סלקטיבית לקויה אנחנו לא נתקן פה, אבל אם אפשר להפנות בקשה לשינוי הרגלים גם אצל הרשויות, אז הנה אחת. תקנה 63 בתקנות התעבורה מבהירה שמתן אות בצופר לא יהיה ממושך או חוזר יותר מהדרוש לפי הנסיבות. בדרך עירונית אסורה כל השמעת אות בצופר שלא למניעת סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר. חבל, זה 250 שקלים קנס ועם מה שהולך בכבישים - זה ממש כסף על הרצפה.
להלן רשימת הדברים שאינם בגדר "סכנה קרובה שאין למנוע אותה באופן אחר": השתהות ביציאה מהרמזור, מעבר צומת בקצב איטי מדי לדעתכם, זירוז החברה העקומה שלכם שתרד מהבית לחניה, הפגנת תמיכה במפגינים על גשר, כשרואים חבר במדרכה ממול, כשרואים חבר בנתיב ממול, כשרואים חבר בכלל, כשאתם חושבים שמישהו עשה משהו לא בסדר בכביש אחרי שזה כבר קרה, ביציאה מחניון (גבר, כולם רוצים לצאת, כנראה שיש בעיה מלפנים שבסל הפתרונות שלה לא נמצאת צפירה ארוכה) ואתם מוזמנים להוסיף ממש פה למטה את הפעמים שלכם.