נדיר שיצרן רכב גדול מתעסק במיקרו מוביליטי. הונדה עשתה את זה כבר לפני יותר מ-40 שנה, כאשר השיקה ב-1981 את המוטוקומפו: קטנוע זעיר, שמתקפל לגודל מזוודה, קטנה מספיק כדי שאפשר יהיה לשאת אותו בתא המטען של הסיטי שהשיקה אז.
לקטנוע המלבני היו מנוע 50 סמ"ק, הוא היה אוטומטי ויכול היה לנסוע למרחק של יותר מ-100 ק"מ, במהירות של יותר מ-30 קמ"ש. הוא שקל רק 45 ק"ג, ועם אורך של 1.19 מטר, גובה של 5.4 מטר ורוחב של 9.1 ס"מ.
הכלי תוכנן כך שהנהג יוכל לחנות קילומטרים מיעדו, להוציאו מתא המטען, ולרכב עליו כשהוא עוקף פקקים ומתגבר על בעיות חנייה. למרות הקונספט המעניין והעיצוב הייחודי יוצרו ממנו רק 53 אלף עותקים במשך שנתיים, ופס הייצור נסגר ב-1983.
מאז פלירטטה הונדה עם הרעיון בסדרה של דגמי קונספט ועכשיו היא משיקה אחד שנכנס לייצור סידרתי. כעת קוראים לו מוטוקומפקטו, הוא חשמלי ובנויה ממש בצורת מזוודה. המהירות המרבית היא 24 ק"מ, הטווח הרשמי 20 ק"מ, ומשך טעינת הסוללה במתח אמריקאי (110 וולט) עומד על שלוש שעות וחצי. המחיר: 995 דולר בסוכנויות הונדה ואקורה, חטיבת היוקרה שלה, בארה"ב.
הכידון והכיסא נשלפים מתוך ה"מזוודה", אך הגלגלים נשארים מחוצה לה, מה שמקל על נשיאת הכלי במצב מקופל. יש אפליקציה מתבקשת למעקב אחרי הטעינה ולבחירת מצבי טעינה ורכיבה. הממדים התכווצו לעומת המקור והוא מתקפל לתיק באורך 73 ס"מ, גובה 54 ס"מ ורוחב של 9.4 ס"מ. המשקל נחתך ביותר ממחצית, ל-18.7 ק"ג, מה שמקל על הוצאתו מתא המטען וכעת הוא לא ישאיר כתמי שמן ודלק בתא המטען.
השאלה אם המוטוקומפקטו יזכה להצלחה המסחרית שהמוטוקומרו לא השיג, ואם יהפוך לכלי מיתולוגי כמוהו.
