מחיר: 580,000 + מע"מ (380,000 + מע"מ לגרסת 'פרו')
מתחרים: ריוויאן R1T, האמר EV SUT
אהבנו: עצמת מנוע ועידון נסיעה, שימושיות, מרחב פנים, חדשנות
לא אהבנו: מחיר, טווח קצר בגרירה, כושר העמסה מוגבל, יכולת שטח פחותה מגרסאות בנזין
ציון: 9/10
מלכתחילה ציפינו לתאוצה אדירה של ה-F-150 Lightning אבל בכל זאת, הופתענו מעוצמתה הברוטלית; כבר נהגנו בחשמליות המאיצות מאפס ל-100 ב-4.1 שניות אבל על סיפונו של טנדר באורך שישה מטרים ומשקל 3 טונות, זה בלתי נתפס. בכל הזדמנות, על אספלט או בשטח, נהנינו לסחוט את דוושת הגז. בכל פעם הוא מרח לנו חיוך ענקי על הפנים, 'וואו', 'שיואו!', 'יא אלוהים' היו התגובות המצחקקות שלנו. העוצמה והחלטיות התאוצה, הבעיטה בגב מהזינוק הראשוני, הזרימה השופעת של כוח עד 150 קמ"ש ויותר, זוהי חוויה מדהימה.
לא בילינו את המבחן במרוצי דראג ולאחר שנרגענו, נהגנו קטעי כביש ארוכים בשיוט נינוח ומהיר - זה מה שיעשו לקוחות הקונים את הטנדר הזה. זכינו לחוויית נהיגה שאינה קיימת בעולמם של טנדרי עבודה. הלייטנינג משייט בדממה חרישית, נוחות הנסיעה טובה בהרבה מזו של טנדרים רגילים, זוהי חוויה אחרת לגמרי עבור מי שמבצע נסיעות ארוכות על הכביש.
סגמנט הטנדרים החשמליים נמצא בראשית דרכו, ונוכחים בו רק קומץ מתחרים - ריוויאן R1T הוא החשמלי הראשון בעולם, ולאחרונה הצטרף אליו ההאמר EV SUT של GMC. שברולט סילברדו EV, ראם חשמלי וסייברטראק של טסלה, חלקם עוד לא עזבו את שערי המפעל. כל אלו אינם מתיימרים להיות רכבי עבודה אמיתיים, הם יותר בכיוון לייף-סטייל הנחשק כל כך באמריקה. אנשי פורד נקטו בגישה אחרת; הם לקחו את להיט המכירות הענקי שלהם, הכניסו בו מערכת הנעה חשמלית והשאירו אותו נאמן למקור הבנזין. גישה שמרנית זו הדליקה את חקלאי וקבלני אמריקה, והפכה את ה- Lightning(ברק) ללהיט היסטרי. דלק מוטורס עוד לא מביאה את הלייטנינג (למה לא?), את רכב המבחן ברמת גימור Lariat קיבלנו מ'סופר ג'יפ', יבואן מקביל שכבר מכר בארץ עשרה לייטנינגים במחיר 580,000 פלוס מע"מ (ניכוי המע"מ מתאפשר ברכב המוצהר כמשמש לעבודה). הלייטנינג פטור ממע"מ, והוא נהנה משווי שימוש 'אפס'. תשמחו בוודאי לדעת כי מוצעת גם גרסת PRO מוזלת מאוד, 380,000 פלוס מע"מ.
עיצוב: פה אין הרבה לתאר; אם אתם מכירים את הטנדרים הגדולים של פורד, אתם מכירים את ה-150 החשמלי. יש לו את המרכב השימושי של F-150, אותו תא נוסעים. למעט פסי התאורה הבולטים, השבכה הקדמית האטומה, המדבקות ושקע הטעינה, קשה להבחין בין גרסאות החשמל לבין הבנזין. מבחינת גודל, ה-150 קצר מהטנדרים הגדולים של פורד בכ-45 סנטימטרים, והוא ארוך מטויוטה היילקס בכ-60 סנטימטרים משמעותיים. אין ספק שזהו טנדר גדול ומרשים.
תא הנוסעים: גם כאן אנו מוצאים העתק נאמן למקור הבנזיני. תא נוסעים מרווח ביותר, עם ישיבה גבוהה ושלטת. בחלקם הקדמי של חלונות הצד יש מדרגה מונמכת, זה מאוד נעים ואף עוזר בנהיגת שטח. התחושה היא של תא נוסעים מרווח, אם כי חומרי הדיפון אינם ברמה לה אפשר לצפות ברכב העולה למעלה מ-600,000 שקלים. לוח המחוונים נשלט על ידי צג מגע אנכי 15.5 אינץ' ובמרכזו חוגה פיזית, מגניב. הפעלת מערכות הרכב מתבססת על צג המגע, אני פחות אוהב את זה - הייתי מעדיף יותר מתגים פיזיים, בטח בנהיגת שטח או ביום עבודה מיוזע. מול הנהג מוצב לוח מחוונים 12 אינץ', בהיר וצלול.
מאחור יש מקום רב לשלושה נוסעים ארוכי רגליים, עם תא איחסון מתחת למושב האחורי (הנעדר משענת מרפקים מרכזית). תא הנוסעים והארגז גדושים ב-11 שקעי USB ו-12 וולט ואף 110 וולט. המזגן מקפיא מלפנים ומאחור, יש גג שמש ומערכת צליל B&O. הקישוריות מלאה, יש טעינה אלחוטית ואפליקציה בנייד. בתוך החרטום מתחבא תא מטען גדול בנפח 400 ליטרים, הנפתח חשמלית. זהו תא מרווח ביותר, פגשנו שם נוסע סמוי שתפס לעצמו סייסטה מקסיקנית. מתחת לרצפת התא הקדמי יש מגירה לאחסון כבלי טעינה, רצועות גרירה או בקבוקי בירה הטובלים בקרח - המגירה כוללת פתח ניקוז לקוביות הנמסות, מדליק. ארגז המטען האחורי גדול מזה של טנדרים יפניים אבל כושר ההעמסה נמוך במקצת, 885 קילוגרם בלבד. מדרגה מתקפלת מקלה על הטיפוס לארגז.
ביצועי מנוע/צריכת חשמל: בשורתו הגדולה של הלייטניניג היא כמובן, מערך הנעה חשמלי הכולל שני מנועים ומצבר בעל קיבולת גדולה, 131 קווט"ש. אין קשר מכאני בין המנועים, בגרסת המבחן מגיע הספקם המשולב ל-580 כוח סוס ו-107 קג"מ אימתניים. כבר תיארנו בפתיחת הכתבה את עוצמתו ההזוייה של הכלי, עוצמה הבאה לידי ביטוי בזינוקים חורקי צמיגים אבל גם בשיוט מהיר ורגוע להפליא, העלול לעלות לכם ברישיון הנהיגה. זוהי עוצמה משכרת אחריה קשה לחזור לטנדר דיזל, אפילו אם הוא אמריקני שרירי (או אירופאי מעודן). כל טנדר ייראה פרימיטיבי אחרי הלייטנינג, אפילו ראם TRX אינו מהיר יותר. מערכות הבטיחות האקטיבית כוללות בלימה אוטונומית ושמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת רכב ב"שטח מת".
טווח הנסיעה המוצהר הוא כ-500 קילומטרים אבל בפועל, אפשר לצפות ל-400 קילומטרים על טעינה אחת - לגמרי לא רע. מה שלא כותבים לנו היא הירידה בטווח הנסיעה, בגרירת מטען כבד. מגזין אמריקני בדק ומצא שהטווח עם נגרר 4.5 טונות צונח לסביבות 150 קילומטרים בלבד. כושר הגרירה מוגבל בישראל ל-3.5 טון וניתן לצפות לטווח גרירה של קצת למעלה מ-200 ק"מ. זה אומר שהלייטנינג לא בנוי לגרירות ארוכות, לתשומת ליבם של קבלני ציוד כבד. מצד שני, מגזין אמריקני יצירתי לקח את הלייטנינג לשעתיים וחצי של עבודה עם משור שרשרת חשמלי. לאחר שמילאו את הארגז בגזעי עצים מנוסרים, גילו כי טווח הנסיעה ירד ב-4 קילומטרים בלבד. ניתן להפעיל איתו מכשירים חשמליים חיצוניים, לטעון טלפונים ואפילו לטעון רכב חשמלי אחר. קצב הטעינה המהירה עומד על 150 קילוואט, המאפשר טעינה מ-15 ל-80% תוך 40 דקות תיאורטיות; במהלך המבחן לא הזדמן לנו לטעון את הטנדר.
הלייטנינג נמכר גם בגרסת PRO צנועה ואטרקטיבית יותר, עם שני מנועים בהספק 462 כ"ס ומומנט (זהה) של 107 קג"מ, וסוללת 98 קווט"ש בעל טווח מופחת לכ-300 קילומטרים. ב"סופר ג'יפ" מוכרים את ה-PRO ב-380,000 שקלים + מע"מ, גם גרסה זו מוכרת לצרכי מס. גרסת 'פרו' מאיצה כמעט כמו רכב המבחן (עשירית שניה יותר לאט מגרסת המבחן), אבל רמת הגימור והאבזור נמוכות יותר.
התנהגות כביש/נוחות: ההבדל המכאני המשמעותי ביותר בין הטנדר החשמלי לבין גרסת הבנזין הוא המתלה האחורי - הלייטנינג יושב על מתלים עצמאיים הכוללים זרועות נגררות וקפיצי סליל, שהחליפו את הסרן החי המיושן. השיפור מורגש מיד - פורד לייטנינג הוא הטנדר הנוח ביותר בו נהגנו מעולם וזה כולל גם את פולקסווגן אמארוק, ריינג'ר ראפטור, ושאר טנדרים משובחים. על כביש בינעירוני הלייטנינג מלכותי, מפנק מאוד. שיבושי אספלט קצת מטרידים, אם כי ברמה זניחה. לנוחות הנסיעה מצטרפת זווית גלגול צנועה מאוד, תוצאה של כיול מתלים, מוטות מייצבים ובעיקר, מרכז כובד נמוך במרכז הרכב. ההיגוי המעורפל ומשקל עצמי של 3,000 קילוגרם אינם מזמינים נהיגה ספורטיבית אבל הוא באמת טס בעיקולים, הברק המחושמל הזה.
כאשר לוחצים עליו בכביש גלי או בעיקולים, המתלים הקדמיים עשויים להפגין נדנוד חרטום מתון אך לא נעים. זה קורה רק במהירות גבוהה מאוד או בתאוצה חריפה, לא בנהיגה סבירה. צמיגי ה-M&S בגודל 265/70R20 מספקים אחיזת כביש מצוינת. עוצמת המנוע מאתגרת את בקרת המשיכה שאינה מצליחה למנוע לחלוטין חריקת צמיג מזדמן. שמחנו לגלות כי בתאוצה חריפה על כביש רטוב מתחת לגלגלים הימניים, הטנדר שמר על יציבות מלאה. רעשי רוח קלים מופיעים מעל 120 קמ"ש, הוא עדיין שקט במידה מפתיעה.
שטח: מלכתחילה לא היו לנו ציפיות גבוהות מאוד, מכיוון שגם F-150 בנזין זקוק לשיפורים כדי להפוך לרכב שטח רציני. הגרסה החשמלית פחות טובה בגלל מרווח גחון מצומצם בכ-2.5 סנטימטרים וכתוצאה מכך, זוויות מרכב פחות טובות. גם צמיגי ה-M&S לא נסכו בנו ביטחון רב, למרות שקל למצוא להם חלופות AT או MT. את סיבוב השטח פתחנו בשבילים מהירים שאיפשרו ללייטנינג לתת את כל מה שיש לו - תאוצות מדהימות, שיוט מהיר ונוחות נסיעה טובה מאוד ללא הורדת לחץ אויר. המתלה הקדמי הפגין עמידות מרשימה בפני קריסה, במעבר גדודיות וערוצים. כדי להוריד את החיוך האווילי מעל פנינו, יצאנו לבדוק מעברים טכניים בתל צפית.
הלייטנינג נוסע בהנעת 4X4 קבועה, אין לו הילוך 'כוח' אבל יש נעילה אחורית ובקרת משיכה. יש מיגון גחון מקורי, לא נראה לנו שהוא יעמוד בפגיעת סלע - לכן נהגנו בזהירות רבה, ממקמים היטב את הגלגלים בעזרת מכוון חיצוני. גילינו כי בקרת המשיכה אינה מהטובות שבנמצא, וגם הנעילה האחורית אינה פותרת את כל הבעיות - הלייטנינג התקשה במעברים אותם היה עובר בקלות 150 בנזין, בהילוך 'כוח' ודיפרנציאל נעול. גילינו כי למרות טונות של מומנט קשה לשלוט בהעברת הכוח לגלגלים, ואנחנו לא רצינו לנקוט בגישה כוחנית. מהלך המתלים המצומצם גרם לניפופי גלגלים פוטוגניים, אבל הוא אינו מסייע בנהיגה טכנית. בקיצור - הלייטנינג יכול לטייל בשטח, אבל זו לא חיית עבירות. באמריקה כבר מתאימים לו הגבהות מרכב (המתבססות על מכלולי 'ראפטור') וצמיגי 35 אינץ' ועדיין, אני לא חושב שהרכב הזה מיועד לעבודת שטח קיצונית. בואו לא ניסחף.
השורה התחתונה
מעשיה בריטית עתיקת יומין מספרת כי הרעש היחיד אותו שומעים ברולס רויס הוא תקתוק השעון האנלוגי; ברוח זו נוכל לומר שהצליל היחיד אותו שומעים בפורד 150 לייטנינג הוא רחש מזגן האוויר. אבל הוא הרבה יותר מצ'יזבאט בריטי, או מקום שקט למדיטציה. זהו רכב השטח הראשון בעולם שבא לעבוד ולא רק להלהיב יאפים עירוניים. הלייטנינג מתבסס על להיט מוטורי אייקוני ומשדרג אותו עם תכונות כביש פנומנאליות, ויכולות שטח שיספקו את רוב לקוחותיו.
פורד 150 לייטנינג עולה כ-30% יותר מאשר 150 בנזין ברמה מקבילה; החיסכון בעלויות התדלוק אינו יכול להצדיק פער מחיר גדול כל כך אבל זוהי קנייה רגשית המתאימה למי שרוצה להתייצב בקדמת הטכנולוגיה, יודע להעריך את איכויות הנסיעה בכביש ובשבילים מסודרים, ומוכן לשלם את המחיר. ללקוחות אלה מובטחת חוויית נהיגה יוצאת דופן המתאימה ליום עבודה ארוך, או לטיול משפחתי מפנק. וואלה, הייתי יכול להתרגל לחיות עם הטנדר הזה.
השתתף במבחן: ג'וי בירן
על הצד הטכני: פורד F-150 לייטנינג
מנוע: 2 מנועים חשמליים בהספק משולב 580 כ"ס, 107 קג"מ
סוללה (קווט"ש): 131
טעינה מהירה מירבית: 150 DC
הנעה: 4X4 קבוע לשטח ולכביש
עזרי עבירות: מצב 'נהיגת שטח', בקרת משיכה, נעילת דיפרנציאל אחורי
מידות:
אורך (ס"מ): 591
רוחב (ס"מ): 203
גובה (ס"מ): 198.4
בסיס גלגלים (ס"מ): 369.5
מרווח גחון (ס"מ): 22.6
זווית גישה / נטישה (מעלות): 24.4 / 23.6
צמיגים: M&S, 265/70R20
משקל עצמי (ק"ג): 3,000
כושר העמסה / גרירה (ק"ג): 885 / 3,500
מחיר: 580,000 שקלים + מע"מ ניתן לקיזוז
אחריות פגוש לפגוש: 3 שנים/58,000 ק"מ.
אחריות מערכת חשמל: 8 שנים/160,000 ק"מ