יום הכיפורים מספק לא רק תזכורת קבועה ליתרונות הרכיבה באופניים בעיקר, כאשר הרוכבים זוכים לנתיבים רחבים ועדיפות בצמתים, ולא מאוימים בידי מכוניות.
אבל היממה שבה נעצרת כמעט לגמרי תנועת כלי הרכב בישראל, ורק חלקים מהמגזר הערבי ממשיכים לנהוג, מספקת גם הצצה ליום שיגיע בעוד 25-30 שנה, שבו רוב הציבור לא ינהג עוד במכוניות שפולטות זיהום מהאגזוז. במקביל יעברו רוב התחבורה הציבורית, כמו גם שוק הרכב הכבד, להנעה חשמלית או מימן.
הנתונים מראים כמה משמעותי זיהום האוויר שפולטות המכוניות. נתוני תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה מראים שעם תחילת הצום אתמול צנחו ריכוזי תחמוצות החנקן המהווים סמן לזיהום אוויר מכלי-רכב ברוב התחנות התחבורתיות בחיפה, בגוש דן ובירושלים.
ריכוזי השיא של תחמוצות החנקן ביום הכיפורים בתחנות התחבורתיות בערים הגדולות עמדו על ערכים שבין 3.7 ל-38.9 חלקים לביליון (חל"ב), ערכים נמוכים מאוד ביחס לערך הסביבה החצי-שעתי העומד על 500 חל"ב. תחמוצות החנקן (NOx) גורמות לסימפטומים שונים של מחלות בדרכי הנשימה ולהקטנת עמידות הגוף בפני חיידקים ונגיפים.
מכוניות חשמליות, גם אם בייצור החשמל עבורן נעשה שימוש בתחנות כוח שפולטות זיהום, מעביר את הזיהום שמייצרים מנועי המכוניות במרכזי הערים אל תחנות הכוח שממוקמות באזורים מרוחקים יותר, ופולטות את הזיהום מארובות בגובה עשרות מטרים ולא סמוך לפני הקרקע ולבני האדם.
בנוסף בשנים הבאות אמור להיפסק בארץ ייצור חשמל מפחם המהווה למקור האנרגיה המזהם ביותר בתחום - אם כי ישראל לא תעמוד ביעד של הפסקת השימוש בו כבר ב-2025 - ויגדל דרמטית השימוש באנרגיה מתחדשת לייצור חשמל, בעיקר סולארית.
כך למשל, אתמול, בערב יום הכיפורים בשעות הבוקר, כאשר התחבורה התנהלה כסדרה, הגיעו ריכוזי השיא ברחוב העצמאות בחיפה תחתית עד ל-68.3 חל"ב, ואילו היום ביום הכיפורים עצמו, הריכוז המרבי שנמדד היה 6.9 חל"ב; במרכז ירושלים (רחוב דבורה הנביאה) נרשמו ריכוזי שיא של עד 49.3 חל"ב בערב יום הכיפורים, לעומת 23.6 חל"ב ביום הכיפורים; ברחוב לוינסקי בתחנה המרכזית בת"א ירדו ריכוזי השיא מ- 51 חל"ב בערב יום הכיפורים ל- 4.8 חל"ב ביום הכיפורים. בלב תל-אביב ירדו ריכוזי השיא מ- 28.9 חל"ב בערב החג ל-5.5 חל"ב ביום הכיפורים.
בפתח תקווה ברחוב גיסין ירדו ריכוזי השיא מ-44.9 חל"ב בערב יום כיפורים ל-7.9 חל"ב ביום הכיפורים.