יש משהו לא פחות מאשר אירוני בכך שאירופה מזדעקת כעת אל מול האפשרות לחדירה רחבה של מכוניות סיניות לשווקים הביתיים שלה. במשך שנים ניצלו היצרניות האירופיות את כוח העבודה הזול וכוח הקנייה הגבוה של השוק הסיני על מנת לפתוח אתרי ייצור של המכוניות שלהן על אדמת סין. אבל עכשיו כאשר המטוטלת עומדת לנוע לצד השני, הם מצופפים שורות ובאים למדינות עצמן ולאיחוד האירופי בטענה כי מדובר בתחרות לא הוגנת.
השנים של ייצור ומכירה בסין היו טובות ליצרניות, אבל לא רק להן. לסינים היה תנאי, במסגרת הכנסת האורחים שלהם, נדרשה מידה מסוימת של חלוקת טכנולוגיה ופיתוחים משותפים עם היצרן המקומי של כל אחת מהחברות. לא מופרך להניח שחלק מהיכולות הטכנולוגיות בתחומי התכנון, ההנדסה או אפילו הייצור שיש כיום לתעשייה בסין מגיעות מאותם מיזמים משותפים.
אבל בחודשים האחרונים הרוח משנה כיוון ואלו היצרניות הסיניות שמבקשות עכשיו לקנות אחיזה בשוק האירופי ולא להיפך. מה שהתחיל כזיהוי מוקדם של עתיד ההנעה החשמלית, הביא לכך שהיצרניות הסיניות היו ערוכות יותר מכל השאר למעבר מהיר לייצור המוני, החל בזיכיונות כרייה של החומרים לסוללות וכלה באמצעי ייצור סוללות ועוד. כל זה נעשה כמובן בעידוד, דחיפה ותמיכה של ממשלת סין ש"תוכנית השלבים" שלה עברה מהצפת השוק המקומי במכוניות סיניות למאמצי ייצוא.
מן הצד השני, רואות היצרניות האירופיות כיצד בעוד הן נאבקות לעמוד בתקני זיהום אוויר מחמירים למכוניות ולמפעלים עצמם, משלמות שכר גבוה יותר לעובדים מאשר בסין, מתמודדות עם עלויות ייצור גבוהות יותר לכל אורך שרשרת האספקה - יצרניות סיניות כמו סאיק, בעלת הבית של MG ,BYD, גרייט וול, NIO, לינק & קו ואחרות מתמקמות בעמדות זינוק לקראת כניסה רחבה יותר לשווקי האיחוד. השילוב של מחירי כניסה נמוכים יותר לכתחילה, תמיכה ממשלתית סינית וניצול של סובסידיות האיחוד האירופי לעידוד כלי רכב חשמליים עשויים להביא לכך שהתחרות מצידם תהייה כזו שלא תשאיר סיכוי ליצרניות הוותיקות.
ויציבות היצרניות הוותיקות היא לא רק עניין שלהן בלבד, אלא דאגה של ככלל מדינות האיחוד. על פי נתוני האיחוד האירופי, תעשיית הרכב ביבשת אחראית על העסקתם הישירה של 13.8 מיליון אירופים, 6.1% מכוח התעסוקה ביבשת. ייצור המכוניות עצמו מעסיק 2.6 מיליון עובדים שהם 8.5% מהמועסקים בייצור באירופה.
הדאגה הכלכלית של חדירה של יצרניות סיניות מגיעה מעבר לנקודה הפרקטית מתעסוקה ישירה של אירופים רבים שיפגעו מכך, אלא גם מהשפעות כלכליות אחרות כמו הזרמה של "כסף אירופי" כמו הטבות מס במסגרת עידוד רכישת כלי רכב לא מזהמים - החוצה מאירופה ולא להנעת הכלכלה המקומית. ובמעגלים הרחבים יותר, באירופה גם לא רואים בעין יפה את התהדקות הקשרים בכלל ובתחום תעשיית הרכב בפרט בין סין ובין רוסיה - שמוקצית מחמת מיאוס ועליה הוטלו סנקציות מאז הפלישה לאוקראינה.
על רקע כל הדברים האלו, מה שהחל בהתבטאויות של בכירים ביצרניות הרכב, עלה לדרגים המדיניים בתוך המדינות, נאמר כעת גם באופן רשמי על ידי נשיאת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין שהודיעה על פתיחת חקירה אודות ההצדקה לסבסוד כלי רכב חשמליים מסין. ובשווקים הפיננסיים נרשמו ירידות בשערי מניות יצרניות סיניות כמו סאיק ו-BYD, שאיבדו קצת יותר מ-3% מיד לאחר ההכרזה ובכמעט 6% במצטבר נכון לזמן כתיבת שורות אלו.
באירופה, יכולים וצריכים להסתכל בדאגה על התקדימים ההיסטוריים של תעשיית הרכב האמריקנית. שם, במחצית הראשונה של שנות ה-70 משבר הדלק פתח את הדלת ליצרניות היפניות שיכלו למכור מכוניות קטנות וחסכוניות במחיר נמוך יותר מאשר עלות הייצור עצמה של מכונית אמריקנית. לתעשייה שם לקח שנים להתאושש מהמהפך הזה, יש אומרים שעד היום.
בדומה לטענות ההן כלפי היפניים, גם הפעם מדובר בהתייחסות להתערבות הממשלתית הסינית, "השווקים הגלובליים מוצפים כרגע במכוניות סיניות חשמליות זולות", אמרה נשיאת האיחוד בהודעה שלה, "והמחירים שלהם נשמרים נמוכים באופן מלאכותי על ידי סובסידיות ממשלתיות ענקיות".
באם האיחוד ינקוט בפעולות כנגד היצרניות הסיניות, המשמעות היא צמצום עד כדי ביטול של הטבות המס באירופה וגם במקרים קיצונייים יותר הטלת מס על המכוניות. הגם שמעורבות ממשלתית בתעשיית הרכב האירופית אינה דבר חדש, ורנו היא דוגמה בולטת לכך, כמי שממשלת צרפת היא אחת מבעלי המניות הבולטות שלה.
אגב צרפת, שם לא מחכים לאיחוד והממשלה הודיעה כי היא תוציא לפועל תוכנית סבסוד של מכונית ב-100 יורו לחודש במסלול חכירה לכלי רכב חשמליים מתוצרת אירופית בלבד. המטרה היא לפגוע בחשמליות הסיניות, אבל גם הממשל האמריקאי מפעיל תכנית הטבות לרוכשי רכב חשמלי, בתנאי שהוא יוצר בצפון אמריקה.
בנוסף בוחנת ממשלת צרפת שינויים באופן יישום הטבות המס שנעות בין 5,000 ל-7,000 יורו למכונית, כך שאלו לא ישולמו למי שקונה רכב לא אירופי, כלומר סיני. כמובן שסוג כזה של מהלך הופך למורכב מאוד כאשר הדברים נוגעים לחוקי סחר עולמיים, הטריק הצרפתי: להכליל את זה תחת תקנות שנוגעות לאיכות הסביבה ובריאות הציבור ולא סחר. מי יאכל את הצפרדע? לא ברור.
באם יינקטו צעדים כאלו, והממשל הסיני יגיב במהלכים משלו, היצרניות האירופיות עשויות למצוא את עצמן במלכוד לא פשוט. עבור כולן סין היא אחד השווקים המרכזיים, וחלקן אף מייצאות מכוניות שהן מייצרות שם לאירופה: ב.מ.וו עם ה-iX3, וולוו עם ה-S90 ודגמי פולסטאר או פולקסווגן שתייצר בה משנה הבאה את הקופרה טווסקאן.
לא מפתיע שהיצרניות האלו לא יוצאות בהצהרות פמביות כמו שעושה זאת מנכ"ל סטלנטיס קרלוס טווארוס, שהקונצרן שבראשו הוא עומד נמצא מזה כמה שנים בצמצום הפעילות שלו בסין. על כך אפשר וצריך להוסיף את הפגיעה בהן במידה והסינים יגיבו בהטלת מכסים על המכוניות האירופיות שנמכרות בסין עצמה. אז עשויות למצוא את עצמן יצרניות כמו מרצדס, ב.מ.וו, פורשה ואחרות בבעיה משל עצמן.
על רקע התסבוכת הזו, בהנחה שהסינים לא מתכוונים לסגת מהתוכנית שלהם ובאירופה רוצים לשמר את תעשיית הרכב, נערכות שיחות בין נציגי האיחוד והממשל הסיני ממש בימים אלו במטרה למצוא נתיב מוסכם בו הסחר ההדדי יוכל להישמר. אחד הנתיבים האלו, באם יבשיל לתוכנית של ממש יהיה להביא את ייצור המכוניות הסיניות לאירופה. זה עשוי להיות מהלך שיותיר את שני הצדדים עם פשרה מתקבלת על הדעת, האירופים יוכלו לשמר הבטחה לתעסוקה מקומית ועל הדרך לצמצם את פערי עלויות הייצור והסינים יוכלו לחמוק מהטלת המיסוי ועל הדרך להתמקם בלב תעשיית הרכב האירופית בכל הקשור לגישה למרכזי מחקר ופיתוח. היפנים והקוריאנים כבר מייצרים באירופה, אין סיבה שזה לא יהיה גם הנתיב שבו ילכו הסינים.
כיצד זה ישפיע על השוק הישראלי? בשלב הנוכחי אין ממש השפעה על מה שקורה אצלנו. היצרניות הסיניות ראו ורואות בשוק הישראלי מעין מעבדת ניסויים ובלקוח הישראלי מקרה מבחן מעניין (אם לא עכבר במעבדה) לאופן בו שוק קולט מותגים ודגמים חדשים, בטח כאלו עם הנעה חשמלית. זו גם הסיבה שאנחנו לרוב התחנה הראשונה של המותגים הסיניים בדרך לאירופה. מתי אנחנו עשויים לראות השפעה של ממש? ובכן, הוזלה של המכוניות הסיניות תתיכן באם תבשיל האפשרות להעתקת מרכזי הייצור של המכוניות הסיניות לאירופה, שכן יוכלו אלו לפטור את עצמן מ-7% המכס שבו הן מחויבות כרגע בהיעדר הסכם סחר עם סין. זאת כמובן בהנחה שפערי עלויות הייצור עצמן לא יעלו על אותו הסכום.