האם הגיע הזמן שאקנה רכב חשמלי? ענינו לכל השאלות

תם עידן הבנזין והדיזל?

המעבר לחשמל, ובהמשך גם למימן, בלתי הפיך, אבל ייקח עוד כמה שנים טובות. מנועי השריפה הפנימית מזהמים מדי, עלויות הסוללות הולכות ויורדות וטווח החשמליות הולך ומתארך. הצורך לצמצם בדחיפות פליטת מזהמים על רקע משבר האקלים הופך את התחבורה למקום שבו אפשר לבצע את המעבר מהר יותר תעופה, למשל. רוב יצרני הרכב הגדולים מעריכים שגם בעוד עשור הם ימכרו מכוניות בנזין, אבל בעיקר מחוץ לאירופה. הדיזל, לעומת זאת, צפוי להיעלם משוק הרכב הפרטי עד סוף העשור. ב־2040 מנועי שריפה פנימית יהיו בעיקר בתחום הרכב הכבד. מכוניות בנזין משומשות ימשיכו לנסוע, ולא רק במועדוני רכב קלאסי עד 2050, אך מתישהו תיאסר כניסתן למרכזי הערים, כפי שכבר קורה בארץ לרכבי דיזל ישנים.

בעוד שלוש שנים אוכל למכור רכב בנזין חדש שקניתי ב-2024?

הביקוש משתנה מדגם לדגם. כבר היום מעדיפים רוכשי המשומשות רכבים היברידיים חסכוניים על פני מכוניות בנזין היכן שקיימות כל האופציות, ובנזין או דיזל מועדפים בעיקר בקרב חובבי שטח ורכבי 4x4. כך שכבר היום שמירת ערך של רכבי בנזין בירידה, אבל היברידיות מבוקשות מאוד, יותר מחשמליות. סביר להניח שבעוד שלוש שנים או לא נגיע לנקודה המעבר הגורף לרכב חשמלי, שבה כבר לא יהיה ביקוש גם להיברידיות.

איך טוענים רכב חשמלי?

יש שני סוגי טעינה: איטית (AC) ומהירה (DC). הראשונה איטית יכולה להתבצע משקע ביתי (חוקי, אך מסוכן בשל חשש לחימום יתר ושריפה — ומוגבל רשמית לשעתיים), תעשייתי (שקע מיוחד כמו למזגנים, המורכב בבית ועמיד יותר לשימוש ממושך), או מעמדת טעינה מסודרת, שעולה אלפי שקלים, אך מאיצה דרמטית את קצב הטעינה: מכ-24 שעות רצופות שיידרשו למילוי סוללה של חשמלית ממוצעת בטעינה משקע ביתי, ועד ל6-8 שעות מעמדת טעינה ביתית 11 קילווואט. קצב הטעינה בה תלוי גם בעוצמת המטען הפנימי ברכב. טעינה מהירה מתבצעת בהספקים גדולים יותר, 50-180 קילוואט שעה, כאשר טסלה כבר יודעת לטעון ב-250 קילוואט ולכך גם מותאמת רשת הטעינה שלה, וחלק מדגמי יונדאי, קיה, פורשה ואודי כבר מותאמים ל-360 קילוואט, אך כזו יש רק עמדה ציבורית אחת בארץ, בצומת מסובים. עמדות מהירות אפשר למצוא בתחנות דלק, במרכזי קניות וחניונים גדולים. טעינה כזאת יוצרת חום רב בסוללה וגורמת לבלאי מואץ, והיצרנים ממליצים בדרך כלל לטעון כך רק עד 80% סוללה ו-100% רק לפני נסיעה ארוכה. טעינות מהירות גם יקרות משמעותית בחשבון החשמל שתקבלו.

אפשר לקנות רכב חשמלי אם אין לי חנייה ביתית?

עדיף להמתין. זו יכולה להיות חניה בבית פרטי או בבית משותף, אבל החיים עם רכב כזה מתבססים על טעינת לילה ארוכה שתמלא את הסוללה למחר. רק חלק מעיריות החלו להקים עמדות הטענה איטיות ציבוריות ברחוב, ויעברו לא מעט שנים עד שהן יהיו זמינות בקרבת כל בית. שימוש רק בעמדות טעינה מהירה יקצר בטווח הארוך את חיי הסוללה, ומסורבל משום שהן עדיין לא זמינות בכל מקום. לפי ההערכות, רק ל־%‭30‬ מהישראלים יש חניה פרטית. מי שמגיע מדי יום למקום העבודה יכול אולי להסתדר עם עמדת טעינה שממוקמת שם אם היא זמינה לו בקביעות, אבל זה יהיה פחות נגיש ונוח.

מה עושים אם אני גר בבית משותף והוועד מתנגד שאתקין עמדה בחנייה?

המפקח על הבתים המשותפים כבר קבע כי התקנת עמדת טעינה מהווה שימוש סביר בחנייה פרטית. הממשלה הבטיחה לחוקק תקנות שימנעו מוועדי הבתים להתנגד להתקנת עמדות. אך בעת התקנת עמדה בחניון משותף יש להסדיר את התשלום עבור החשמל שתצרכו, באמצעות חיבור אל הארון הדירתי שלכם או בהתקנת מונה נפרד לעמדה שלכם. אבל זה היה עוד בממשלה הקודמת ולא קודם מאז.

הבעיה שקיבולת החשמל הזמין בחניוני הבתים המשותפים משתנה בהתאם לגיל הבניין ולגודל החניון, ולרוב לא יוכלו בניינים משותפים להתמודד אפילו עם מצב שבו 10% ממקומות החנייה משמשים לטעינת מכוניות חשמליות בו זמנית, ללא ניהול עומסי הטעינה והגדלת אספקת החשמל לבניין. המדינה הבטיחה לחייב התקנת הכנה לתשתית טעינה בבתים חדשים, אבל בקיימים ובאלה שנבנים כעת, התקנת מערכת טעינה מנוהלת והגדלת הספק החשמל לבניין ולחניון עולים בין 30 ל־400 אלף שקל. אחרי ההתקנה ישלם כל דייר עבור החיבור למערכת בין 1,000 ל־5,000 שקל, מעבר למחיר רכישת עמדת הטעינה הפרטית וחיבורה לחשמל במקום.

יש מספיק עמדות טעינה כדי לא להיתקע בדרך?

כיום יש בישראל כ־300 מתחמי טעינה מהירה פעילים, ממטולה ועד אילת. אך הפריסה שלהם לא אחידה, ונסיעות ארוכות עדיין דורשות תכנון מוקדם. אין כמעט עמדות מהירות בגולן למשל, וגם פריסתן בנגב לא מספיקה, בטח לימי שיא הביקוש בקיץ. יש עמדות שיאפשרו לכם להגיע לאילת או לחרמון בבטחה, אך מעט מדי: בימי שיא של טיולים אתם עלולים לחכות בתור לעמדה פנויה, ולא פעם סובלות העמדות מתקלות ואינן זמינות, כך שבעלי חשמליות מנוסים דואגים מראש לתכנן מסלול לעמדת גיבוי קרובה, ולבדוק עוד מהדרך האם העמדה תקינה. לכל חברת טעינה יש אפליקציה המראה היכן נמצאות העמדות, והאם הן זמינות, ודרכה אפשר גם לשלם על הטעינה, או באמצעות צ'יפ שאפשר לרכוש מהן. חשוב להירשם מראש באפליקציה של כל חברה - אפקון, ג'ינרג'י, EV-Edge, סונול EVI ואחרות, ולהכניס פרטי אשראי, כדי שתוכלו להשתמש בה כשתצטרכו, לא תמיד תוכלו להשלים את ההרשמה כשתהיו כבר ליד העמדה, בעיקר בסופי שבוע וחגים. בקרוב תחל התקנת מאות עמדות מהירות חדשות שבהן אפשר יהיה לשלם בכרטיס אשראי, כפי שנקבע ב"קול הקורא" של משרד האנרגיה שיסבסד אותן.

אם יצרן רכב טוען שהחשמלית שלו עושה 400 ק"מ, אפשר לסמוך על זה?

טווח הנסיעה בפועל מושפע מאופי הנהיגה, ומהשימוש במזגן ובחימום. גם קור משפיע על קיבולת טעינת הסוללה, בנהיגה עירונית, רווית בלימות רנגטיביות, הרכב מייצר עוד חשמל, צורך פחות בגלל המהירות האיטית, ומשיג טווח נאה. גם קור משפיע על הטווח מתחת ל־10 מעלות צלזיוס, ובעיקר מתחת לאפס, מה שנדיר בארץ. מחוץ לעיר, עם פחות בלימות ומהירות גבוהה יותר, הטווח עשוי להתקצר משמעותית. אם תאיצו במתינות ותשייטו במהירות של 105-90 קמ"ש, תוכלו להתקרב לנתוני היצרן. אם תנצלו את ביצועי החשמלית, תיסעו הרבה בעליות, הטווח יכול להתקצר גם בחצי.

מה עושים אם נתקעים עם פחות מדי חשמל כדי להגיע לעמדת טעינה בדרכים?

שימו ברכב "כבל סבתא" המאפשר טעינה משקע ביתי, כדי שתוכלו לטעון באיטיות משקע ביתי בתחנת דלק עד שתגיעו לטעינה מסודרת. חברת שגריר וחברת דרכים מציעות שירות טעינה בדרכים, שנמכר בידי סוכני ביטוח.

למה חשמליות יקרות יותר ממכוניות בנזין ודיזל?

הסיבה המרכזית היא עלות הסוללה, שככל שהקיבולת שלה גדולה יותר, המחיר שלה גבוה יותר. באירופה ובארה"ב, שם המיסוי על רכב נמוך משמעותית מאשר בישראל, נותנות הרשויות מענקים לרוכשי חשמליות כדי להוזילן. הטבת המס בישראל לחשמליות צומצמה השנה, עם העלאת המס מ-20% ל-35% והקטנת ההנחה המירבית מ-60 ל-50 אלף שקל.

מי יקנה ממני חשמלית משומשת?

החשמליות המעטות שכבר מגיעות לשוק המשומשות לא מתקשות למצוא לקוחות. ברכב צעיר החשש לבריאות הסוללה עוד נמוך בזכות האחריות הארוכה. יש נעלם לגבי הביקוש לחשמליות לקראת או אחרי תום האחריות, אבל ההערכות הן שסוללות יחזיקו בדרך כלל מעמד 10-12 שנים, ושהיצרנים יציעו אחריות מוארכת בתשלום נוסף בבוא העת.

כמה כסף אפשר לחסוך במעבר לרכב חשמלי?

השימוש ברכב חשמלי זול משמעותית מאשר ברכב בנזין או דיזל. בטסלה למשל אין טיפול שנתי, בחשמליות אחרות הטיפול כולל רק בקרה והחלפת נוזלי קירור בעלות של מאות שקלים בודדים לשנה. בגלל שהרכב משתמש בטעינה רגנרטיבית כדי לייצר עוד קצת חשמל בכל בלימה, וכך להאט את הרכב כמעט ללא שימוש בבלמים, גם אלה יוחלפו רק אחת לשלוש־ארבע שנים.

החיסכון העיקרי הוא בדלק: עלות החשמל עומדת על 20-25 אחוז מעלות בנזין לאותו מרחק, בעיקר כי על חשמל אין מיסוי כבד (70%) כמו על בנזין וסולר. עם זאת מחיר החשמל משתנה בהתאם לאופי הטעינה. בבית תשלמו לפי תעריף ביתי של 60 אגורות לקוט"ש, בטעינת AC ציבורית תחויבו ב-1.1-1.3 שקל, ובטעינה מהירה תשלמו בין 1.5 ל-2.4 שקל לקוט"ש.

חשמליות גם מחויבות כעת באגרת רישוי נמוכה בסך 530 שקל, מה שעשוי להשתנות בעתיד. כך או כך, למי נוסע קילומטראז' שנתי של 18 אלף ק"מ, הממוצע למכונית חדשה לפי הלמ"ס, מדובר בחיסכון של כ-1,000 שקל בחודש.

כמה זמן תחזיק סוללה וכמה יעלה לי להחליף אותה כשתתקלקל?

הסוללה היא הרכיב היקר ביותר ברכב חשמלי. החלפתה עולה בין 40 אלף שקל ברכב עממי ל־150 אלף שקל ביוקרתיות. אבל זו בעיה עתידית: החשמליות נמכרות כמעט תמיד עם אחריות ל־8-7 שנים או 160-150 אלף ק"מ. היצרנים מבטיחים להחליף את הסוללה במקרה של כשל, וחשוב יותר, במקרה של דעיכה (הירידה האיטית המוכרת בשימוש בסוללות), לרמה של כ-70% מנפח הסוללה. אולם האחריות לא מכסה החלפת סוללה שנפגעה למשל בגלל נזק בנסיעה, מפגיעת סלע בגחון הרכב שם ממוקמת הסוללה, שסביר שגם חברת הביטוח לא תכסה. גם בתום האחריות לא כל תקלה מחייבת החלפה מלאה: ברוב המקרים אפשר יהיה להחליף רק את מודול תאי הסוללה שנפגם, בעלות של כמה אלפי שקלים, וסביר שיצרנים יציעו ביטוח סוללה בעלות של כמה מאות שקלים בשנה לחשמליות שיסיימו את האחריות, כפי שהם מציעים לבעלי היברידיות. ירידת מחירי הסוללות אמורה להביא לכך שגם החלפת סוללה ברכב קיים תהיה זולה משמעותית בתוך כמה שנים.

האם שימוש בחשמל בכלל מזהם פחות את הסביבה?

כן. אין פליטת זיהום מהאגזוז לסביבה הביתית והעירונית. ייצור החשמל התעשייתי, אפילו בארץ שבה פחם מהווה עדיין כ-25% מחומר הגלם לייצור חשמל, גז טבעי הוא המקור העיקרי, ומקורות מתחדשים כמו מתקנים סולארים וטורבינות רוח מפיקות פחות מ-10%. היעד של משרד האנרגיה הוא להפסיק את השימוש בפחם עד 2025 ולהגיד ל-30% את השימוש באנרגיות מתחדשות מה שיגדיל עוד יותר את פער הזיהום בין רכב חשמלי למנועי שריפה פנימית.

האם יש קרינה מסוכנת בחשמליות?

הפעלת מנוע חשמלי יוצרת שדה מגנטי, וקרינה נובעת גם מהסוללה החשמלית. אך זאת קרינה לא מייננת, שלא משחררת אטומים בגופנו ולא משנה מבנים מולקולרים. היא כן יכולה לחמם רקמות בגוף, בעוצמה נמוכה בהרבה מהמיקרוגל ביתי. יש תקנים המגבילים את הקרינה בשל החשש מהשפעות ארוכות טווח. בבדיקות שערך המשרד להגנת הסביבה נמדדו רמות קרינה נמוכות משמעותית מהתקן הקיים כיום.

כנסו עכשיו למגזין הרכב השנתי המלא