זה לקח זמן, אבל הוליווד מגלה את הספורט המוטורי. לפני ארבע שנים זה היה ב'פורד נגד פרארי' בכיכובם של מאט דיימון וכריסטיאן ביילי, שהנציח את קרב הענקים ביניהן במירוץ ה-24 השעות של לה מאן ב-1966.
הכנסות של יותר מ-200 מיליון דולר שרשם הסרט מ-2019, לצד ההצלחה הגדולה של 'המירוץ לניצחון' של נטפלקס שמלווה את פורמולה-1 בשנים האחרונות מביאים עכשיו לעוד סרט על פרארי. הפעם על אירועים שהתרחשו כמעט עשר שנים לפני כן.
ב-1957 עדיין התאושש אנצו פרארי ממות בנו דינו מניוון שרירים שנה לפני כן. הטרגדיה ערערה את יחסיו עם רעייתו לאורה, והם עמדו לספוג זעזוע נוסף כשתגלה על קיומו של פיירו לרדי, בנו הלא חוקי של פרארי שנולד מיחסיו עם המאהבת שלו לינה. בנוסף סבלה אז החברה שהקים ב-1945 ממשבר כלכלי הולך וגובר, מה שחייב אותה לנצח במירוץ ה'מילה מילייה' במאי המתקרב, כדי לחזק את המוניטין שלה, מה שיאפשר לה למכור יותר מכוניות ספורט ולשרוד.
היה מדובר ב-1,000 מייל, כ-1,600 ק"מ, בכבישים ציבורים, מברשייה לרומא ובחזרה. מירוץ שהיה ידוע כאירוע מסוכן עוד לפני ה-11-12 במאי 57', שיסתיימו עם שני נהגים, נווט אחד ועשרה צופים הרוגים, ביניהם 5 ילדים, ולאחריהם אסרה ממשלת איטליה לקיים אותו שוב. ייקח עוד 20 שנה עד שהוא יחזור כמירוץ אקסקלוסיבי לרכב קלאסי, בקצב אחר לגמרי.
הסרט 'פרארי' שביים מייקל מאן מתמקד בארבעה החודשים שלפני המירוץ. אדם דרייבר מגלם את אנצו פרארי, פנלופה קרוז את רעייתו לאורה, ושיילין וודלי את המאהבת לינה. נהג המירוצים והשחקן פטריק דמפסי מגלם את נהג פרארי פיירו טרופי, גבריאל לאונה נהג נוסף של הקבוצה, אלפונסו דה פורטגו ובן קולניס, הסטיג המקורי מ"טופ גיר", מגלם את אגדת המירוצים סטרלינג מוס. הסרט מבוסס על ספרו של העיתונאי והתסריטאי ברוק ייטס מ-1991, "אנזו פרארי: האיש, המכוניות, המירוצים, המכונה" ונוצר בידי אולפני Neon.
מייקל מאן, חובב פרארי מאז שילב את הטסטרוסה הלבנה ב-Miami vice ("מיאמי מחלק מוסר") כאשר שימוש כמפיק הראשי של הסדרה בשנות ה-80, רכש את זכויות ההסרטה לספרו של ייטס. אחרי כמה גלגולים החלו הצילומים ב-2022. תסריט וכוכבים היו, אבל איך משיגים את המכוניות שהשתתפו במילה מילייה המקורי?
לסרט היסטורי שהדיוק בו קריטי, הדמיות מחשב של פרארי עתיקות לא הספיקו. מצד שני דגמי פרארי S315 או מזראטי 300 שהשתתפו היום במירוץ שווים היום בין 30 ל-50 מיליון דולר ליחידה, מעל לתקציב של הסרט שעמד כולו על 95 מיליון דולר.
"אז מה עושים?", סיפר בראיון רוברט נגל, זוכה פרס האוסקר ששימש כמתאם הפעלולים של הסרט, "היינו צריכים לבנות אותן בעצמנו".
הפקת הסרט אמנם השתמשה גם בהדמיות מחשב, אבל הן שולבו סביב מכוניות מרוץ תקופתיות שנבנו על בסיס מכונית ספורט מיתולוגית אחרת, אם כי הרבה פחות מיוחסת: קייטרהם 7. המכוניות הבריטיות הקלות הגיעו בגרסה המצוידת במנוע פורד עם 300 כ"ס, וכדי שייראו כמו האגדות משנות ה-50, הן קיבלו מרכב פייברגלאס שנבנה בדמות הפרארי והמזראטי הקלאסיות.
"שכפלנו את המכוניות האמיתיות", המשיך רוברט בראיון לאתר קלאסיק מוטורספורטס. "בסופו של יום, אלה היו כנראה המכוניות הכי טובות שנהגתי בהן, והן תפקדו נהדר מתחילת הצילומים ועד סופם".
חוץ מבעיה אחת: מנוע ה-4 צילינדרים של פורד לא ממש נשמע כמו מנועי ה-V12 של פרארי וה-V8 של מזראטי. "היינו צריכים להקליט את המכוניות האמיתיות והצליל שלהם הוא שנכנס לסרט. היינו חייבים את הטונים וגווני הצליל האמיתיים".
בצילומים הגיעו המכוניות למהירות מירביות של 120-130 קמ"ש, מה שעל הצמיגים הצרים שדימו את הגומי של שנות ה-50, הספיק בשביל לייצר דרמה והחלקות.
הנהגים מאחורי ההגה של המכוניות על המסך כללו נהגי פעלולים מנוסים כמו דרק היל (בנו של אלוף הפורמולה 1 פיל היל), ומרינו פרנצ'יטי (זוכה אינדי 500) וקולינס עצמו. לרוב נהגי הפעלולים בסרט יש רקע במירוצים, כולל רוברט, אבל נהגי מרוצים טובים לא בהכרח הופכים לנהגי פעלולים טובים.
"זה סט כישורים דומה, אבל דיסציפלינה שונה", מסביר רוברט. "זה לשכלל את סט הכישורים הזה ולהיות מסוגל לבצע התאמות קטנות לאופן שבו אתה נוהג במכונית ולהיות מסוגל לחזור על זה שוב ושוב. לפעמים אתה לא עושה דברים שנראים כמו במירוץ אמיתי, כי זה לא נראה טוב במצלמה או שזה לא נראה מספיק דינמי. אנחנו צריכים לעשות שינויים קטנים ועדינים באופן שבו אנחנו נוהגים במכוניות, בקו שאנחנו נוהגים בו - כל זה צריך להשתנות קצת כדי להפוך את זה למעניין יותר".
רוברט גם אימן את השחקנים שאין להם כמעט ניסיון מאחורי ההגה של מכונית מרוץ. זה כלל את גבריאל לאונה, שמגלם את נהג המירוצים דה פורטגו, ואת ג'ק אוקונל, שמגלם את הנהג פיטר קולינס.
"היינו צריכים להתחיל מגראונד זירו", הסביר רוברט. "בכל פעם שהם היו זמינים, היינו מגיעים למסלול והיינו עובדים איתם 4 או 5 שעות ביום ולאט לאט מגדירים את המיומנות שלהם. רק להתמודד עם כמה מהלכים פשוטים - להסיע מכונית לפריים במצלמה לסימן עצירה ספציפי שוב ושוב - נשמע פשוט. אבל כשאתה מדבר על המכונית שנוחתת שוב ושוב בטווח של סנטימטר או שניים מהמקום שבו הבמאי רוצה אותה, זה הופך למשימה. זה היה לתת להם סט כישורים לעשות את זה עם ביטחון וסמכות".
רק שחקן אחד לא נדרש להרבה הדרכה: פטריק דמפסי, שמגלם את פיירו טארופי, ומוכר יותר כד"ר דרק שפרד ב'אנטומיה של גריי', אבל מאחוריו השתתפות כנהג מהשורה במירוץ 24 השעות של לה-מאן בצרפת, במירוצים נוספים וגם אוסף של מכוניות ספורט קלאסיות, שכולל פורשה 356, אחד הדגמים שבאמת התחרו במילה מילייה של 1957, פרארי דייטונה, יגואר XK120 וגם מרצדס SLS מודרנית יותר.
רוברט: "פטריק הביא סט כישורים פנטסטי. היה נחמד לעבוד עם מישהו שיכול לנהוג ברמה הזאת ומבין את המצלמה".
