אלכס סטדניק, אביעד לוי ואלכס בנדרסקי רגילים לנופף אחד לשני מחלון קטר הרכבת כאשר הם חולפים זה על פני זה בזמן העבודה; מאז ה-7 באוקטובר הם נותרו בלתי נפרדים כצלפים בחטיבת כפיר.
למעשה שלושת נהגי הקטר הכירו עוד בצבא, הרבה לפני שהחלו לעבוד ברכבת ישראל. "אלכס בנדרסקי ואני הכרנו כבר בשירות הסדיר", מספר סטדניק (34). "אחרי השחרור מי שקיבל את פנינו למילואים בגדוד 967 של חטיבת כפיר היה הרס"פ אביעד לוי . בזמנו אביעד כבר עבד כנהג קטר ברכבת ישראל, ואני עבדתי בתור מאבטח בתחנות הצפוניות של הרכבת. שמעתי מאביעד על התפקיד שלו, ובתור מי שחובב נהיגה בכל כלי אפשרי, הבנתי שאם כבר לעבוד בתור נהג, אני מעדיף לעשות את זה ברכבת. אביעד נתן לי השראה והחלטתי ללכת בעקבותיו ולהגיש קורות חיים, ומשם הכול היסטוריה".
אחרי כמה חודשים, כאשר השלושה תפסו קו בסכם במילואים השתכנע גם בנדרסקי (35) לנסות את מזלו כנהג רכבת. מאז הם ביחד עם בעבודה, לא רק במילואים.
איפה תפס אתכם היום הראשון למלחמה?
"ב-7.10 הייתי בבית בנתיבות ופתאום התחילו אזעקות בלתי פוסקות, ושמועות על חדירת מחבלים", מספר אביעד (40). "התחלנו להתארגן עם סולמות למקרה שנצטרך לעלות לגג אבל למזלי המחבלים לא הצליחו להגיע לשכונה שלי. רק בסביבות 15:30 החלטנו גיסי ואני לצאת למרות כל הבלגן שמסביב. הצלחנו להגיע עד אשדוד ולשים שם את המשפחה, משם יצאתי ישר למילואים בשכם".
סטדניק: "התעוררתי בבוקר בבית בנהריה, וכבכל בוקר פתחתי את החדשות והופתעתי לגלות מה שקורה בדרום הארץ. הספקתי להכין תיק עוד לפני שהגיע הטלפון שהקפיץ אותי למילואים, ואחרי כמה שעות כבר הייתי בימ"ח במרכז הארץ. איך שהגעתי חברתי לבנדרסקי וציפינו שאביעד יקבל את פנינו, ממש כמו שהיה בתחילת המילואים. הוא אמר לי שהוא תקוע בממ"ד ושהוא לא כל-כך מבין מה קורה בחוץ ומתי יהיה בטוח לצאת. דאגנו לו מאד. בשעות הערב חברנו אליו סוף סוף ומאז שלושתנו בלתי נפרדים כבר יותר מ-90 יום".
במקביל לשירות המילואים המתמשך, אביעד ממשיך לנהל את עמותת "צעצוע של חיוך" שמטרתה להעניק תרומות של צעצועים לילדים מעוטי יכולת ולמשפחות קשות יותר. באחד מימי המילואים בחנוכה ביקש אביעד לארגן ערב תרומה במקלט לנשים מוכות והתלבט אם יוכל לצאת.
סדטניק: "התעקשנו כל הפלוגה לתת לו גב ואמרנו לו שניקח את המשימות שלו עד שיחזור, אנחנו מאוחדים ושום דבר לא ישבור אותנו, כמובן שזה לא קל אבל זה שאני נמצא מה עם אנשים שאני מכיר כבר שנים, במילואים ובעבודה זה בונוס, זה נותן לי חוסן נפשי ומקל עליי למרות כל המצב, אני בטוח שעם הרוח הזו ננצח".
בין סיורים למעצרים בשטחים נוסף השבוע חבר נוסף לשלישייה עם לידת בנו של אלכס סטדניק, שאליה הספיק להגיע לאחר שחזר מהבסיס להפוגה קצרה: בניה, "ברוח הזמן, על שם שר הצבא של המלך שלמה".
ברכבת מתמודדים מאז ה-7 באוקטובר גם גיוס מאות מעובדיה למילואים, מה שהביא בתחילת המלחמה לדילול קווים ולסגירת תחנות עקב המחסור בכוח אדם. מאז זירזו ברכבת הכשרות, חלק מהמילואימניקים שוחררו, וכיום השירות חזר כמעט לגמרי לתדירות שלפני המלחמה.