זיהום האוויר מכלי רכב עולה לנו 7.2 מיליארד שקל מפגיעה בבריאות ובאיכות החיים שלנו, אבל מדינת ישראל נכשלת בקידום המהלכים שיכולים לשנות את המצב: הגברת השימוש בתחבורה הציבורית המתחשמלת בקצב מהיר, עידוד רכיבה באופניים ומעבר לרכבים בהנעה חשמלית.
לפי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן זיהום האוויר המיוחס לתחבורה מהווה 15% מהזיהום הכולל מחלקיקים, נתון גבוה יחסית לאירופה. חלק משמעותי ממנו מגיע ממשאיות ומאוטובוסים. אולם המדינה לא מקדמת גריטת משאיות ישנות ומזהמות, ולא מטילה מס קנייה על משאיות חדשות ומזהמות, שיכול לעודד ציים לעבור למשאיות חשמליות או מונעות במימן.
משנת 2003 לא ביצעו המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה בדיקת כדאיות כלכלית לגריטת כלי רכב כבדים, התכנית לגריטת רכבים פרטיים נעצרה ולמשרד להגנת הסביבה אין מדיניות סדורה או תוכנית ארוכת-טווח להכרזה על אזורים מופחתי זיהום, שאליהם נאסרה כניסה של רכבי דיזל ישנים. במקביל, נרשמה ירידה במספר הביקורות של המשרד להגנת הסביבה במכוני רישוי ובמסופי אוטובוסים. כשהביקורות כבר מתבצעות, שיעור הרכבים שפסלה מחלקת האכיפה בביקורות בכבישים עמד בשנת 2021 על כ-15%, ואילו שיעור הפסילות במשרד הרישוי בעת ביצוע מבחן הרישוי השנתי (טסט לרכב) עמד בשנת 2021 רק על כ-3.3 אחוז, מה שמעיד על פער בשיטת הבדיקה.
מי שכבר קונה רכב חשמלי נתקל במחסור במספר העמדות: משרד האנרגיה ומשרד התחבורה טרם סיכמו יעדים כמותיים לפריסת עמדות טעינה ציבוריות או הנחיות לפריסה גיאוגרפית של עמדות טעינה ציבוריות, ולא קבעו את סוגי העמדות המתאימות לפריסה בכבישים בין-עירוניים. זאת בניגוד לנעשה בתחום במדינות האיחוד האירופי ובארה"ב.
וגם בבתים: משרדי הפנים והאנרגיה טרם הסדירו את הדרוש להקמת עמדות טעינת רכב בבתים משותפים. בהיעדר אסדרה, עלולים להיווצר מחלוקות בין דיירים ואף סכסוכי שכנים. סכסוכים כאלה והקושי להגיע לידי הסכמות עלולים להיות חסם ממשי בפני כניסה נרחבת של כלי רכב חשמליים למאגר הרכבים בישראל. כך למשל, תקנות התכנון והבנייה מחייבות החל ממרץ 2023 כי לוח החשמל של בניין מגורים חדש יתמוך בטעינה של 20% מכלל הרכבים בבניין. עם זאת, אם יושגו יעדי הממשלה להפחתה של פליטת גזי חממה מכלי רכב חדשים, בהדרגה יהיו בבניינים משותפים יותר מ-20% רכבים חשמליים ולכן התקנות הקיימות אינן עולות בקנה אחד עם יעדי הממשלה בעניין זה.
ובאכיפה: למרות שנקבע כי יציג לכנסת עד 2022 הנחיות לשימוש נאות בעמדות טעינה, משרד התחבורה טרם אפילו טיוטת תקנות לאכיפה נגד נהגים שמחנים רכבי בנזין בעמדות טעינה לרכב חשמלי, או בעלי רכב חשמלי שחונים בהן בלי לטעון ומונעים זאת מאחרים.
כל זאת, כשעל פי הנחת העבודה של חברת החשמל, כל כלי הרכב החדשים משנת 2035 יהיו חשמליים ו-74% מכלי הרכב החדשים בשנת 2030 יהיו חשמליים. חברת נגה, האחראית לפריסת תשתית החשמל, מניחה כי החל משנת 2035 יהיו כל כלי הרכב החדשים חשמליים, וב-2030 כ-70% מכלי רכב החדשים יהיו חשמליים. הנחות אלה אינן עולות בקנה אחד עם החלטת הממשלה, שקבעה כי עד 2030 ייובאו לישראל כלי רכב קלים שהיקף פליטתם יהיה נמוך ב-95% מזה שב-2020. מערכת החשמל חסרה יכולות הולכה והשנאה הדרושים להוספת כושר הטעינה הנדרש לרכב חשמלי.
מסים: המיסוי הכבד על רכב חדש לא מבטא את רמת הזיהום שלו, כשמבקר המדינה מתייחס למס הגודש שאמור להיות מונהג בגוש דן כעובדה קיימת, למרות ששרת התחבורה מירי רגב ביטלה אותו בפועל, ללא החלטות ממשלה בנושא. בנוסף, משום שמשאיות פטורות ממס קנייה, הן לא מחויבות במס לפי רמת הזיהום כמו רכב פרטי. גם המבקר מביעה תמיכה בהחלת מס נסועה על רכב חשמלי, מה שהאוצר מנסה שוב לעשות בתקציב המדינה הנוכחי.
משרד מבקר המדינה ממליץ למשרדי האוצר, התחבורה והאנרגיה ולרשות המיסים לתת את הדעת על החלטת הממשלה מיולי 2010 שהנחתה לבחון מהלך רב-שנתי למיקוד עיקר נטל התשלומים בעלויות המשתנות. בבואם לבחון את שינוי שיעורי מס הקנייה על רכבים חשמליים ולבחון את הרכב המיסוי שיפנים את ההשפעות החיצוניות של כלי רכב חשמליים (ובפרט בכל הנוגע לגודש בכבישים, נזקי זיהום האוויר, תאונות הדרכים ועלויות נוספות), מומלץ שיובאו בחשבון התועלות בהפחתת זיהום האוויר מהתחבורה. כל זאת כדי לעודד את כניסתם של הרכבים החשמליים לישראל וכדי לעמוד ביעדים שקבעה הממשלה.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים רואה חשיבות רבה בקשר בין תחבורה וסביבה ומשקיע תשומות רבות להפחתת פליטות גז חממה. המשרד פועל באופן שוטף לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית ותחבורה בת-קיימא, במקביל להאצת המעבר לכלי רכב מאופסי פליטה, באמצעות מיסוי ירוק, הפחתת רגולציה, הקלה בדרישות הייבוא לרכבים 'ירוקים' וחשמול התחבורה הציבורית.
ממשרד התחבורה נמסר כי הוא מתייחס במלוא הרצינות להערות מבקר המדינה, רבים מהטענות עליהם הצביע הדוח תוקנו או נמצאים בשלבי יישום.
באשר לטיפול בכלי רכב כבדים מזהמים, יצוין כי במסגרת תכנית אב מטענים מקודמים צעדים שונים להסטת מטענים מהובלה באמצעות משאיות להובלה ברכבת, כאשר מתוכנן מעבר הדרגתי לשימוש בקטרים חשמליים במקום קטרי דיזל והקמת האבים בכניסות למטרופולינים, שם תיעשה פריקת מטענים ממשאיות כבדות על מנת שהמשאיות הכבדות והמזהמות לא ייכנסו למרכזי הערים.
באשר לנושא תכנית עבודה להפחתת זיהום מכלי רכב פרטיים ישנים, הנושא הינו תלוי תקציב ובמסגרת הסיכום התקציבי לא אושר תקציב לנושא זה. הנושא יעלה שוב לבחינה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה במסגרת הסיכום התקציבי הבא.
באשר לנושא מעקב וניהול מאגר מידע על פעולות אכיפה בגין זיהום אוויר, יצוין כי למשרד התחבורה קיים מאגר מידע של תוצאות מבחני זיהום אוויר המתבצעים במסגרת המבחן השנתי על-פי לוחית זיהוי. במידה ויועברו נתונים ממבחני הפתע בדרכים המבוצעים על-ידי המשרד להגנת הסביבה המשרד יוכל לערוך את ההשוואה בהתאם להמלצת המבקר.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: הדוח עוסק בנושא מהותי וחשוב במשק התחבורה והשפעתו על זיהום האוויר ופליטות גזי חממה הנוגעים לכלל הציבור. המשרד להגנת הסביבה פועל שנים רבות לצמצום זיהום האוויר הנובע מתחבורה כבישית בכל הכלים שברשותו ובסמכויותיו לרבות קידום תחבורה נקייה וחשמלית בישראל.
המשרד להגנת הסביבה עורך פעולות אכיפה רבות בכבישי ישראל, בשיתוף משטרת ישראל, לצד ביקורות במכוני רישוי ובמסופי אוטובוסים, לצורך שמירה על אוויר נקי ומניעת זיהום אוויר מתחבורה. המשרד ימשיך לפעול לקידום וייעול פעולות אכיפה ממוקדות, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים.
בשנים האחרונות מקדם המשרד, בשיתוף משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד התחבורה, אימוץ של המנגנון להפחתת פליטות גזי חממה הנהוג באירופה וארה"ב, המחייב יבואנים לעמידה ביעדי פליטה בעת יבוא כלי רכב חדשים. המשרד סבור כי זה צעד משלים למיסוי מופחת של כלי רכב חשמליים וזאת על מנת להבטיח כניסה של כלי רכב חשמליים והפחתת פליטות מזהמי אוויר ורעש מתחבורה כבישית.