מחיר (בסיס/רכב מבחן): 580,000/480,000 שקל
מתחרים: פורשה קיימן
אהבנו: עיצוב, התנהגות, ביצועים, אופי ואומץ להציע כזה אוטו היום
לא אהבנו: איכות, בטיחות, הנדסת אנוש
ציון: 9/10
ויכוח סוער (ופיקטיבי) התעורר בקרון של קבוצת הפורמולה 1 "אלפין", בין איש יחסי ציבור של החברה ונהג המירוצים אסטבן אוקון. הסיבה - הנהג העצבני לא מעוניין להגיע למתחם החברה במכונית אלפין.
"אני ממש לא מבין מה הבעיה?" מתגונן איש היח"צ. "כולם מגיעים עם רכב חברה למירוצים. תראה את שארל (לקלר) לדוגמא, הוא בא ב-SUV של פרארי. המילטון מגיע ב-AMG דנדשה ולאנדו נוריס קיבל את הגרסה האחרונה של מקלארן 750S".
הנהג הצרפתי מצליף: "אלו מכוניות שעולות ונראות מיליון דולר. זאת בדיוק סיבה שאלונסו עזב".
לזה איש היח"צ הערמומי כבר מוכן: "זה לא שהאלפין הרבה יותר זולה (מ-480 אלף שקל ועד טריטוריות של פורשה בוקסטר מאובזרת מאוד)".
אוקון לא מתייאש: "נכון, אבל להם יש חופש בחירה. הם יכולים לקחת איזו פרארי או מרצדס שהם רוצים".
איש היח"צ לא נשבר: "גם אתה יכול לבחור בין גרסאות ה-Pure, ה-GT, ה-S, וה-Aero. דרך אגב, ראית איזו כנף יש לה מאחורה?" ולאחר הפסקה קלה הוא מוסיף: "ואל תשכח את ה-R, זאת ממש מכונית מירוץ!".
"השתגעת?" מתפוצץ הנהג ומצביע על מכונית הפורמולה 1 שניצבת בסמוך. "למה אני צריך מכונית מירוץ ששוקלת 50% יותר מהמכונית הזאת, שלא לדבר על כוח. ודרך אגב, ראית את תא המטען? איפה בדיוק אני אמור להכניס את התיק שלי? אתה רוצה שאני אגיע למירוצים לא מגולח ובתחתונים?"
איש היח"ץ מתכווץ. כרגיל, הוא היה בטוח שהוא חשב על הכל. באותה השעה בדיוק אלפין אחרת בצבע אפרפר רועמת לה בין צובה לאשתאול ובתוכה מישהו עם חיוך גדול.
רועמים וברקים
האלפין A110S שדוהרת בהרי ירושלים לא מתהדרת במנוע הכי גדול בסביבה, רק 1.8 ליטר, אך הוא מוציא מעצמו 300 כוחות סוס ולא פחות מ-34 קג"מ. כל אלו מביאים אותה מ-0 למאה קמ"ש בתוך 4 שניות מאוד קצרות. אז היא חזקה, גם ביחס להרבה מכוניות אחרות, אבל בניגוד לעדרי הספורטיביות שמשמין ככל שהשנים עוברות, האלפין נותרה קלילה.
אבל רגע, מי זו אלפין? סוג של סינדרלה מוטורית בחליפת מירוצים. היא החלה את דרכה כסדנת ספורט מוטורי בבעלות סוכן של רנו, ז'אן רדל שנהג לשדרג את מכוניות היצרן בהן התחרה. ב-1962 השיק מכונית ספורט ראשונה, את ה-A110 המקורית, קטנה, קלה ומהנה, שהצליחה לרשום ניצחונות בראלי מונטה קרלו ובלה מאן מול השמות הגדולים של עולם הרכב. ב-1975 רנו השתלטה עליה, אבל הקונצרן הגדול לא ידע מה לעשות איתה. אלפין הלכה לאיבוד וב-1995 הופסק הייצור. ב-2007 עוד הספיק קרלוס גון להקים אותה מחדש, ולהשיק מכונית ספורט קטנה וקלה, נאמנה למקור. יורשיו שימרו את הפרויקט, אבל העבירו אותו למסלול התפתחות מואץ: בקרוב הוא ישיק חשמלית ספורטיבית ראשונה על בסיס רנו 5 החדשה, ובדרך כבר יש גם קרוסאובר ראשון ברוח הזמן ולשמחת רואי החשבון, תהליך שלפורשה לקח 20 שנה (להרחבה: בקישור הזה)
חזרה לכביש. האלפין שוקלת 1,170 קילו, בערך 400 ק"ג יותר ממכונית פורמולה-1, אבל פחות מרנו קליאו אוטומטית חדשה, ו-300 ק"ג פחות ממכוניות ספורטיביות במיוחד כמו יונדאי i30N או רנו מגאן Ultimate (לאחרונה מנוע זהה). בעוד שיחס ההספק משקל של האלפין עומד על כ-260 כ"ס לטון, המשפחתיות הספורטיביות מגרדות את ה-200 בקושי. אם תרצו להבין באיזה שדה האלפין רועה, תצטרכו לחפש בשטח המרעה של האודי RS5. אפילו פורשה בוקסטר, עם הספק זהה שוקלת 150 ק"ג יותר.
האלפין מהירה מאוד אבל המנוע שלה מספק חוויית נהיגה ממוקדת בהרבה מסך סוסיו. זה מתחיל באופן הליניארי שבו המנוע מטפס במד הסל"ד מהמקום בו המחט נחה ועד מעבר לשיא ההספק. אם תביטו על עקומת המומנט לא תראו מדרגות בהן הכוח מתפרץ. הליניאריות הזאת מבטיחה שגם ביציאה מהסיבוב, או בדריכה בריאה על דוושת הגז, המכונית תהיה צפוייה והגלגלים לא יסתחררו.
עוד נדבך בחוויית הנהיגה הוא כמובן הסאונד. באלפין חסכו על תזמורת ומלחין מפורסם ופשוט הוסיפו צינור שמעביר את הסאונד מהמנוע לנוסעים שלפניו. כן, אם לא הזכרנו את זה קודם, זה מנוע מרכזי והוא נשמע טוב יותר מכל קוורטט אחר אותו שמעתם.
האלפין טסה בעליות לירושלים והמנוע מפצפץ, רוטט ושואג כשהמכונית מטפסת במעלה הסל"ד. בכל פעם שתניחו לו לרגע שסתום פריקת הלחץ ישחרר גזים בלי בושה. בסיבובים האחרונים בואכה עין כרם ארבעת הצילינדרים רועמים ומבשרים "יש מנועים בירושלים".
זאת כלה קלה מאוד
המנוע משגע אבל הסיבה האמיתית שהמכונית הזאת כל כך ייחודית לנהיגה נוגעת למשקל. משקל הוא האוייב של חוויית הנהיגה והמעבר שלו מלפנים אחורה וחזרה יוצר תופעות מוכרות כמו תת-היגוי והיגוי יתר. שליטה נכונה במשקל תוביל לאחיזה מעולה של צמד הגלגלים הקדמיים וליכולת פנייה משכנעת (Turn-in). מעבר מדוייק של המשקל ברגע הנכון יובילו להידוק של הפנייה (Rotation) סביב מרכז המאסה של המכונית.
הסברנו לאלפין על Turn-in ועל Rotation והיא השיבה במבט מבולבל. "מה זה משקל ולמה בכלל צריך להעביר אותו ממקום למקום?" היא שואלת. "לא עדיף פשוט להגיע עם מערכת מתלים מוצלחת?"
עם משקל נוצה ומתלי עצמות עצה כפולות מלפנים ומאחור, החרטום לא מתרומם אל על בהאצה ולא נשתל בקרקע בהאטה. כפועל יוצא, המכונית ניטראלית יותר משוויץ. קורטוב של היגוי והמכונית נכנסת לסיבוב בהתלהבות של כלב שראה את כדור הטניס שלו. בכלל, ה-A110 מסוגלת לנסוע מהר בכל מצב, אבל מי שרוצה לקבוע זמנים טובים על המסלול צריך לזהות הזדמנויות כמו יזם היי-טק מוצלח.
רצוי לאתר את מאית השנייה בה המשקל זז קדימה, את מינון הגז הנכון שיפיק מקסימום כוח בלי לסחרר את הגלגלים ואת מידת ההיגוי שלא תגרום לרכב לפנות עמוק מדי לתוך הסיבוב. אפילו הברקסים שמרגישים סרבנים, ו-"עציים" יותר מהמחסן של איקאה, מתבררים כמדוייקים וחזקים כאשר באמת קוראים להם לדגל.
על הדיוק הזה האלפין מתגמלת בקצב גבוה ויכולת סיבוב שתסחרר גם קרוסלה בקרקס. על הכביש הציבורי ובנסיעה קצרה יחסית קשה לגלות את כל הצפונות של האלפין ואחרי כל סיבוב היא לוחשת - "יכולת להיכנס יותר חזק לסיבוב" או "תסמוך עלי, טיפה פחות ברקס". הקצב עולה והאלפין לא מתעייפת, היא תובענית ומושכת אותך למחוזות שלא כדי לבקר בהם על הכביש הציבורי.
זה בדיוק המקום בו התקשורת מהשלדה מבלבלת. עם כל כך מעט רכינה ואחיזה נפלאה קשה להרגיש איפה המגבלות שלה. בשלב מסויים זה מכה בך, זה לא שהמכונית לא מדווחת על מגבלות האחיזה, אתה פשוט רחוק מהן. אז ממשיכים עם הגז עוד כמה מטרים והלחיצה על הבלמים מאוחרת יותר. אז היא פתאום מספרת בהרחבה על איכות החיבור של הגלגלים לכביש. וגם אחרי יומיים של נהיגה היא מגלה טפח אך עדיין מסתירה טפחיים. צריך הרבה זמן על המסלול כדי להפוך את הקשר הזה מסיפור אהבה קצר למשהו ממוסד באמת.
על העוקץ
אם חשבתם עד עכשיו שמדובר בכתבת יח"צ של היצרן, טעות בידיכם. האלפין היא ממכוניות הנהיגה המעולות בהן תוכלו לנהוג. אך עדיין מדובר במכונית צרפתית על שלל שגעונותיהם. שנתחיל?
קודם כל זה מסך המולטימדיה. ברצינות? חצי מיליון שקל והמסך מגיע מרנו קליאו? כל באמפ, וחיבור האנדרואיד ניתק (לא קרה על אותם כבישים עם אותו נייד וכבל ברכב קוריאני). על הגרפיקות אפילו לא נדבר. הלא, 15 ס"מ משם בקו אווירי יש לוח מחוונים דיגיטלי מרהיב. מה נסגר?
זה ממשיך במיקום מוזר של הכפתורים. באלפין כמו בדגמי רנו השליטה ברדיו מסתתרת מאחורי ההגה, כפתורי בקרת השיוט ניצבים במיקום שיוביל לפריקת כתף ואין אפילו מחזיק כוסות אחד. אוקי, רוב האנשים שקונים אלפין יקנו אותה בשביל ימי מסלול וגיחות לכבישים הכי מהנים בעולם אז אפשר לסלוח על הפדיחות האלו. נסלח גם על צמד תאי המטען שלא יצליחו לאחסן קניות לארוחת ערב בלי חברים. על חסרונו של מצב ידני אמיתי בתיבה האוטומטית ממש אי אפשר לסלוח. לאנשים שרוצים להחליף הילוכים לבד, ורק להם, המכונית הזאת נועדה. מי בכלל יקנה אותה בשביל כל מטרה אחרת?
נמוך מים המלח
ויש עוד משהו אחד שעשוי להפריע לחלק מכם - העיצוב. אם אתם אוהבים את המראה של המכונית, שיבושם לכם. אם אתם באמת אוהבים מכוניות אתם יודעים שמדובר בהומאז' מרשים לרנו אלפין המקורית, ולכן אנחנו אוהבים אותה בין אם היא יפה או לא.
אם העיצוב מגעיל בעיניכם, הכל טוב, גם ככה אין לכם (או לי) חצי מיליון שקל כדי לקנות אלפין. אם אתם רואים אותה ברחוב, פשוט הביטו לכיוון השני. ואם אתם נוהגים בה תקפידו להביט קדימה לכביש, כי האלפין היא כמעט המכונית החדשה האחרונה בישראל ללא מערכות בטיחות אקטיבית: אי אפשר לסמוך עליה שתבלום במקומכם, שתזהיר מרכב בשטח מת ותשמור בעצמה על נתיב הנסיעה. תשאירו את הטלפון והמסרונים בכיס.
אם קנית את האלפין, כמה דברים שחשוב לדעת. תנוחת הישיבה תגרום לאבני שפה להרגיש גבוהות. מושבי הבאקט הם בגדר חובה. איכות החומרים נעה בין "הללויה איזו אלקנטרה" ל-"הפלסטיק הזה מגרד לי בברך". שדה הראייה לפנים מעולה, לכל שאר הכיוונים זה נגמש על רשת הסוואה עליו. כניסה ויציאה - רק עם ברכיים נפלאות. צריכת דלק? מפתיעה לטובה עם 10 ק"מ לליטר בתנאי מבחן מעורבים. נוחות הנסיעה מפתיעה לטובה, היא עסוקה וחובטת אבל המכונית לעולם לא סוגרת מתלה ולא מענישה כל עוד שמרתם על היגיון בריא.
אחרית דבר
על כביש מפותל בין ניס וסאן טרופז נוסעת לה אלפין A110S בצבע הכחול של המותג. במושב הנוסעת יושבת דוגמנית נאה בזמן שנהג המירוצים של חברת אלפין, אסטבן אוקון, אוחז בהגה. חברתו אולי נאלצה לוותר על תיק האיפור וגם הוא יגיע למירוץ הבא עם חולצה מקומטת, אבל יש לו חיוך גדול על הפרצוף.
נכון, המכונית חלשה ב-700 כ"ס ביחס למכונית השנייה שהוא מקבל מהעבודה, אבל עם המכונית הזאת אפשר לנהוג גם על הכביש הציבורי.
ת"ז | אלפין A110S
מנוע: טורבו בנזין, 1,798 סמ"ק, 301 כ"ס, 34.7 קג"מ.
תיבת הילוכים: רובוטית כפולת מצמדים, 7 הילוכים. הנעה אחורית
ממדים:
אורך (מטר): 4.18
רוחב (מטר): 1.80
גובה (מטר): 1.25
בסיס גלגלים (מטר): 2.42
תא מטען (ליטר): 100
משקל (ק"ג): 1,170
ביצועים (יצרן):
0-100 קמ"ש: 4.2 שניות
מהירות מירבית: 250 קמ"ש
צריכת דלק משולבת: 14.5 ק"מ לליטר
צריכת דלק מבחן: 10 ק"מ לליטר
בטיחות:
מבחן הריסוק האירופי: לא נבחנה
בטיחות אקטיבית: אין
אחריות:
3 שנים או 100 אלף ק"מ