ספוילר: השופטת לא אהבה את התרגיל של חברת הביטוח והיה לה גם נימוק משכנע.
בשנה שעברה, שנתיים אחרי שנפצע קשה בתאונות דרכים ונפסקו לו תגמולים בגלל אובדן כושר עבודה, הופתע ש' לקבל מחברת הביטוח 'מנורה' הודעה: החברה מפסיקה לשלם לו תגמולים, וזאת מאחר שמומחים רפואיים מטעמה קבעו, כי חל שיפור במצבו, וכי הוא יכול לשוב לעסוק בכל עיסוק סביר, ואף בעיסוקו הקודם, בהיקף משרה מלאה.
בצר לו, פנה ש' לעו"ד רפאל אלמוג ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, אשר הגיש בשמו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב נגד חברת 'מנורה'.
בכתב הגנתה חזרה חברת הביטוח על טענתה, כי התובע אינו נמצא במצב של אובדן כושר עבודה כהגדרת מונח זה בפוליסה.
בהמשך, הגישה חברת הביטוח בקשה לבית המשפט לתיקון כתב ההגנה, לצורך הוספת טענה חדשה, לפיה לש' כלל אין עילת תביעה, שכן התאונה שבה היה מעורב, נגרמה, במישרין או בעקיפין, מעצם היותו תחת השפעת קנאביס ואלכוהול.
לטענת 'מנורה' מידע זה התגלה לה, רק לאחר עיון בחוות דעתו של מומחה רפואי בתחום הנפשי, שמונה מטעם בית המשפט בתביעה המקבילה אותה מנהל התובע נגד מבטחת החובה לצורך קבלת פיצוי בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה. .
עו"ד אלמוג התנגד לבקשת 'מנורה', בטענה, כי התיקון המבוקש הוא בגדר מה שמכונה בשפה המשפטית 'הרחבת חזית פסולה ואסורה', ומהווה ניסיון למקצה שיפורים, שבבסיסו עומדת טענה שגויה וחסרת תום לב.
אלא ששופט בית משפט השלום בתל אביב יובל גזית, קיבל את בקשתה של חברת 'מנורה', ואישר לה להגיש כתב הגנה מתוקן.
השופט גזית קבע בהחלטתו, כי חברת הביטוח גילתה את הפרט המשמעותי, באשר לשכרות או שימוש בסמים, רק עם קבלת חוות הדעת הרפואית, ולאחר שהגישה את כתב הגנתה. לדברי השופט, הוא מוצא לנכון להיעתר לבקשה, נוכח מועד הגילוי ומאחר שמדובר בטענת הגנה מהותית.
על החלטה זו הגיש עו"ד רפאל אלמוג בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. זאת בטענה שמדובר בסוגיה שכלל אינה רלוונטית, ושהועלתה על ידי חברת הביטוח שלא לצורך, תוך ניצול ציני של ההליכים המשפטיים. כל זאת, לטענתו, על מנת להתיש את התובע תוך השחתת זמנו היקר של בית המשפט.
לדברי עו"ד אלמוג, המידע השגוי והמוכחש בדבר הימצאות THC בשתן של התובע בסמוך למועד התאונה, היה מצוי בידי חברת הביטוח עוד בשנת 2020, כפי שניתן לראות בסיכום האשפוז מבית החולים 'סורוקה', שהועבר לה לפני יותר משנתיים. למרות זאת אישרה חברת הביטוח את התביעה ושילמה לו תגמולים במשך כשנתיים. לפיכך אין כל קשר בין הממצאים המוכחשים והשגוים לבין קרות מקרה הביטוח ולהיותו של המבקש באובדן כושר עבודה.
השופטת חדוה וינבאום וולצקי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שדנה בערעור קבעה בהחלטתה, כי כאשר חברת ביטוח דוחה תביעה של תובע, עליה לפרט את כל נימוקי הדחייה בהזדמנות הראשונה שיש לה. אם לא עשתה כן, קבעה השופטת, היא לא יכולה לעשות זאת במועד מאוחר יותר.
את דבריה אלה סייגה השופטת וקבעה, כי חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים רק כאשר מדובר בעובדות או בנסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד, או אם לא היה ביכולתה לדעת עליהם.
לדברי השופטת וינבאום וולצקי, במקרה זה, חברת הביטוח לא טענה שהתובע הסתיר ממנה מידע, או מנע ממנה לקבלו.
עוד קבעה השופטת וינבאום וולצקי, כי אין היא מקבלת את טענת חברת הביטוח, לפיה היא למדה על טענת ההגנה החדשה רק לאחר שהומצאה לעיונה חוות דעתו של המומחה הרפואי. לדבריה, בשקידה סבירה, יכולה הייתה חברת הביטוח לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי בעניינו של התובע, באמצעות שימוש בכתב ויתור על סודיות, עליו חתם לפני תחילת ההליך המשפטי, ובוודאי גם לאחריו, ובטרם הגישה את כתב הגנתה.
לאור כל זאת, פסקה כבוד השופטת וינבאום וולצקי, כי אין היא מתירה לחברת הביטוח להוסיף על נימוקי הדחייה.
השופטת גם מתחה ביקורת על החלטת בית משפט השלום, וקבעה, כי יש בה כדי לגרום לעיוות דין לתובע. התביעה תוסיף מעתה להתנהל בבית משפט השלום בתל אביב.