זה התחיל כאביזר מגניב שהפך לסכנה: יצרני הרכב ביטלו יותר ויותר כפתורים ומתגים פיזיים במכוניות, לטובת תפעול המערכות ממסכי המגע.
באולם התצוגה זה נראה עתידני ומתקדם, כמו לנהוג בסמארטפון. אבל על הכביש זה הפך לבעיה: כדי לשלוט על המערכות נדרש הנהג להסיט את עיניו מהכביש, לעבור בין מסכים, ולאבד את הקשר עם התנועה לשניות ארוכות.
זה היה בעייתי כשיצרני הרכב העבירו אל המסכים את השליטה בעוצמת הקול של מערכת השמע, והחמיר כשהם התחילו להעביר פעולות בסיסיות אל המסכים, מהסטת כיוון הרוח מפתחי האוורור ועד הפעלת מגבים.
לא סתם אסר החוק שימוש בטלפון נייד, בהיה במסך שלו והקלדה בזמן נהיגה. אבל היצרנים החלו לחייב את הנהגים לבצע פעולות מורכבות בהרבה, הדורשות התעסקות של שניות ארוכות במסך המולטימדיה. אם ילד זינק באותה שנייה לכביש, נקווה שברכב יש בלימת חירום אוטונומית יעילה.
השינוי הזה, שהובילו המכוניות החשמליות, נובע משתי סיבות מרכזיות. הראשונה: זה זול מאוד ליצרנית, חוסך מקום, חיווט וכפתורים בתא הנוסעים. השנייה: ברמת אולם התצוגה והקטלוג זה נראה טוב ועתידני, "ממש כמו הסמארטפון שלכם", ילחש לכם נציג המכירות.
כעת מתחיל לפעול נגד המגמה ארגון הבטיחות האירופי, שמבחני הריסוק שהוא עורך מזה יותר מ-20 שנה שינו דרמטית את התעשייה.
בראיון ל-BBC אמר מת'יו אברי, מנהל הפיתוח האסטרטגי של הארגון, כי "שימוש היתר במסכים הפך לבעיה של כלל התעשיה. הוא משדל נהגים להוריד את העיניים מהכביש ומעלה את הסיכון לתאונה בשל היסח הדעת. המבחנים החדשים של יורואנקאפ משנת 2026 יעודדו יצרניות לעשות שימוש בפקדים פיזיים נפרדים לפונקציות בסיסיות כדי לצמצם את פרקי הזמן שבהם העיניים של הנהג אינן על הכביש".
הפונקציות אליהן מתכוון אברי הינן איתות, אורות מצוקה, צופר, מגבי השמשה הקדמית וכפתור שיחת החירום במכוניות חדשות. נכון להיום אין מכונית נטולת כל פקדי שליטה פיזיים, אולם טסלה, כמי שמובילה את המגמה הזו מצמצמת את הפונקציות האלו בהתמדה ונכון להיום גם תפעול המגבים מוטמע במסך המגע בחלק מהדגמים, וכן האיתות על גלגל ההגה עצמו. אם להסתמך על ניסיון העבר, מה שטסלה מציגה במערכה הראשונה הופך ל"תקן" של התעשיה בהמשך הדרך.
אמנם לארגון הבטיחות האירופי אין באמת יכולת לכפות את יישום הנושא, אך ציון הבטיחות שהוא מעניק למכוניות הינו כלי שיווקי משמעותי, שגורם ליצרניות לשפר בהתמדה את רמת הבטיחות של המכוניות.
כאמור, נכון להיום אין מכוניות שמגבילה את השימוש בפונקציות המוזכרות לכזה שנעשה רק באמצעות מסך המגע. אבל כבר יצא לנו לפגוש כמה מכוניות שהביאו את העניין הזה של שימוש יתר במסכים לנקודת קיצון ובהחלט צריכות לחשב מסלול מחדש אם הן רוצות להישאר עם ציון בטיחות גבוה.
נגענו כבר בטסלה שלה יש מניית יסוד במגמה הזו, אבל כמו שאמרנו, התופעה הזו חלחלה גם למותגים אחרים. מאז כבר הספקנו לפגוש את תאי הנוסעים שהמשיכו לדרדר את התקלה התפעולית הזו למחוזות חדשים.
קחו למשל את תא הנוסעים של האספנג P7 שממש העתיקה את ממשק המשתמש של טסלה, כולל פתיחה וסגירה של פתחי האוורור מהמסך המרכזי.
בוולוו EX30 ריכזו את לוח המחוונים, מערכת המולטימדיה ותפעול המערכות למסך יחיד ודורשים מסע בן שלושה צעדים להדלקת אורות.
בדגמי NIO, אם תרצו להחליש את עוצמת התאורה המסנוורת של המסכים ברכב תצטרכו לנדוד גם בין תפריטים ואז להתגבר על פקד בצורת "סליידר" שעליו צריך להניע את האצבע.
ולצד היצרניות האלו וכמה אחרות, יש גם מותג אחד שעד לפני כמה שנים נראה כדוהר לתוך הסצינה הזו ואז עצר בחריקת בלמים. פולקסווגן ששילבה במכוניות שלה פונקציות מופעלות מגע כמו עוצמת השמע ובקרת האקלים חטפה מקלחת צוננת של ביקורות וזעם, בעיקר בשל ביצוע שהוא בין אידיוטי לרשלני - לדוגמה - החלק בו צריך לגעת כדי לשלוט בעוצמת הקול אינו מואר בלילה.
בצד השני של הגרף נמצאות יצרניות כמו קיה ויונדאי שגם במעבר שלהן ל"עולם החדש" הדיגיטלי והחשמלי, מתעקשות לשמור על תפעול פיזי באמצעות חוגות ומתגים לפונקציות מרכזיות כמו מערכת השמע, בקרת האקלים, ההילוכים, התאורה ועוד.
כך או כך, יקח עוד זמן עד שהמהלך של היורואנקאפ ישפיע על התעשייה, ובינתיים ישארו מיליוני מכוניות בעייתיות על הכביש.
