קצת אחרי צומת קדרים בואך ראש פינה זה מתחיל. לפעמים כבר באזור טבריה. לא בבת אחת אלא במין "קפיצות" קטנות של מערכת הניווט, שרגע אחד מובילה אותנו בבטחה על כביש 90 לכיוון צפון ורגע אחרי ממקמת אותנו בלב שדה התעופה הבין לאומי של ביירות על שם רפיק אל חרירי.
אני פונה מערבה בצומת כ"ח, מדווח קינן, מטפס לרכס רמים לכיוון מנרה, יפתח, מלכיה, רמות נפתלי - שמות שמהדהדים ממהדורות החדשות. אבל אחרי כמעט 5 חודשי מילואים פה, כבר לא צריך ווייז, גוגל, GPS או מפה וגם לא לעצור לשאול מישהו - לא שיש את מי.
בראש רצים שמות הקוד שלהם והנקודות בהן צריך לתת גז כי הן נשלטות על ידי הנ"ט של חיזבאללה.
ובכל זאת ההתעקשות של מערכת הניווט למקם אותנו על מסלול 17/35 של שדה התעופה הבינלאומי של לבנון משעשעת. אני מקווה שזו לא נבואה שתגשים את עצמה, לא במדים בכל אופן.
הסיבה לכך היא שימוש בשיבושי אותות רשת הלוויינים האמריקאית שנועדו להפריע את פעולת ההנחייה של נשק מונחה GPS, כמו כטב"מים וטילי שיוט. אולם השיבוש אינו מבחין בין שימוש צבאי, של ארגון טרור או של אזרחים, וההפרעה בקליטת האותות נותרת בעינה בכל המכשירים הנסמכים עליהם.
"מצומת גולני וצפונה אין GPS, זה הרגע שהאורחים שלא מכירים את המלון מתקשרים אלינו שנכווין אותם בטלפון", אומר מאיר (כושי) לוי, מנכ"ל מלון אחוזת ירדן בצומת יסוד המעלה. "יש כאלה שעוברים את צומת יסוד המעלה ואז מתקשרים לבקש הכוונה. אלה דברים שלא היו קורים לנו לפני חצי שנה".
במלון שוהים כעת מפונים מיישובים קרובים יותר לגבול לבנון, אבל בסופי שבוע ממשיכים להגיע אליו נופשים מהמרכז, ואז הצוות צריך להכווין אותם לאטרקציות באיזור. כתושב הגליל מאז 1972, שמכיר היטב את כבישי האיזור, חסרה ללוי בעיקר פונקציה אחת של ווייז: הערכת זמני הנסיעה.
"אני גר בגונן, יוצא לפגישה בתל אביב, ואין לי את האופציה לקבל הערכת זמן נסיעה בתנאי אמת. אז לוקחים מקדם יותר גדול ויוצאים מהבית מוקדם. רק בצומת המוביל אתה יודע אם היית בכיוון מבחינת הזמנים. זה מדהים איך שאתה מתרגל לטכנולוגיה ורק ברגע שהיא איננה אתה מרגיש כמה היא חסרה לך".
דורון מדינה, חבר קיבוץ דפנה שעוסק בניהול מתחמים מסחריים בצפון, פונה עם משפחתו לקיבוץ האון שלחופשי הכנרת. "מיקום השיבושים אינו קבוע. אבל הקטסטרופה הגדולה היא דווקא בחיפה, שאליה אנחנו כמו רבים אחרים מגיעים לקבל שירותי רפואה. את הדרך אני מכיר, אבל לא כל כתובת בעיר. אז מגיעים, פותחים חלון, וכמו פעם תופסים איזה מקומי ושואלים אותו איך מגיעים ל", הוא מספר.
השיבושים מצטרפים לשינוי במפת הפקקים בצפון, שנדדו ביחד עם המפונים. "צומת צמח למשל נהיה קטסטרופה בשעות הבוקר ובשעות החזרה מהלימודים. העומסים באזור טבריה הם כמו בשיא הקיץ. ככה זה כשהגיעו לאיזו 40 אלף איש שלא מתגוררים בו בדרך כלל", אומר מדינה.
לוי: "אצבע הגליל ריקה. 20 אלף תושבים מקריית שמונה לא שם, וגם בין 5,000 ל-7,000 מ-25 אלף תושבי שאר היישובים. מראש פינה צפונה התנועה דלילה. גם המסחר השתנה: במקום לנסוע לקניות בקריית שמונה, אנשים נוסעים לראש פינה ולחצור הגלילית ומפת העומסים משתנה".
אז איך מסתדרים מי שחייבים לנסוע לאזור ולא מכירים את הכבישים? ברשתות סטימצקי וצומת ספרים מדווחים על זינוק "כמעט מ-0 ל-100" בביקוש לאטלסי כבישים מודפסים, כמו שהיינו מחזיקים באוטו לפני עידן אפליקציות ומכשירי הניווט. בשתיהן אפשר למצוא את אטלס הכבישים של הוצאת מפה ב-89 שקלים ובגרסת מיני ב-42 שקלים.
מסטימצקי נמסר כי "יש עלייה בביקוש של אטלס כבישים בעשרות אחוזים. המלאי שהיה אזל, והיה חוסר תקופה ולכן המו"לים יצאו להדפסות חדשות. בימים אלו חידשנו את המלאי, וזמין בסניפי הרשת. בנוסף, יש לציין כי אנו מקבלים פניות מארגונים ביטחוניים וכוחות הצלה שמבקשים לקבל הצעות מחיר לרכישות כמותיות".
מצומת ספרים נמסר כי "מכרנו מאות רבות של אטלסים בשבועות האחרונים, עד שהמלאי אזל בסניפים. כעת הגיע חדש להזמנות שממתינות לו. הביקוש מגיע לא רק מלקוחות פרטיים, אלא גם ממוסדות וארגונים".
מי שעוד לא רכש מפה מודפסת, קחו עצה כללית טובה מאוד גם כאשר אתם יוצאים לדרך שאינה משובשת GPS - לפני שאתם יוצאים לדרך, בצעו סקירה כללית של המסלול. זום אאוט על המפה, רוצו על הכיוון הכללי, תבינו את המבנה הכללי של המסלול המוצע הכיוונים שלו ומה שאתם צפויים לראות בדרך. טיפ של נווטים - פחות שמות כבישים יותר תוואי של תאי שטח. לדוגמה: נחצה את וואדי ערה, ניסע צפונה כאשר הים מצד שמאל והכרמל מצד ימין, דרומה עם ים המלח מצד שמאל. אנחנו מדינה קטנה כל עוד אתם בכיוון הנכון, סביר להניח שתהיו בסדר. בכלל, נצלו את זה כדי להוריד קצת חלודה ממיומנות פשוטה ומאוד שימושית של אוריינטציה בכיוונים כלליים.
מתעקשים על טכנולוגיה? בשמחה, יש אפשרות לעשות את זה גם בלי GPS פעיל, זה עובד עד רמה מסוימת ובכל אופן יכול לספק פתרון לעת מצוא. בעוד שבווייז אין אפשרות לשימוש במפות אופליין שירותי המפות של גוגל (שעדיף משמעותית על וויז כמערכת ניווט, אבל זה לפעם אחרת) דווקא כן מאפשרים הורדת מפות מראש לפני היציאה לדרך. כל עוד מסלול הניווט שלכם תחום בגבולות הגזרה של המפה שהורדתם - הניווט יעבוד. עוד מקור שיכול לסייע בניווט לא מקוון נמצא באפליקציית maps.me שגם היא מאפשרת הורדת מפה מראש וניווט בה. בשני המקרים תהיה לכם מפה, אבל תצטרכו לגלות עירנות, לעקוב אחרי נתיב הנסיעה לכם ולהזדהות אחר מיקומכם, כדי שתדעו לאן להמשיך.
אפשרות אחרת תדרוש מכם שני דברים. הראשון הוא גישה למדפסת, שקיומה בכל בית הוא כבר לא דבר טריוויאלי כיום. השני הוא תכנון מראש וסימון של מסלול הנסיעה על המפה. כן, במהלך הנסיעה תצטרכו לעקוב אחרי ההתקדמות שלכם והמיקום העדכני, אבל היא לפחות תעניק לכם תמונה כללית של הכיוון אליו אתם צריכים לנוע. מכיוון שרזולוציית המפות לא תמיד תהייה טובה, ההמלצה היא לרשום באופן בולט את מספרי הכבישים ולהדפיס מחלפים או צמתים בהגדלה.
אפשרות שלישית היא מה שאנחנו מכירים בשעשועונים כ"חבר טלפוני". אנחנו תמיד מכירים מישהו שגר באיזור, שגרו לו הודעה יום-יומיים לפני ותשאלו אותו אם יוכל להיות ב"כוננות הנחיה" התקשרו אליו כדי לקבל הנחיות קוליות לגבי המשך הנסיעה שלכם. אם אין לכם כזה ואתם צריכים להגיע לבית עסק, תוכלו מן הסתם לעשות את זה מולם ובכל מקרה, תמיד תוכלו לעצור בבית עסק מקומי פתוח ולשאול, ולא לשכוח גם לקנות משהו קטן כדי לתמוך בהם.