בהשקעה של מיליוני שקלים נחנך היום בפארק תעשיות רותם הצמוד לקרייה למחקר גרעיני בדימונה מפעל למחזור סוללות ליתיום-יון מתחבורה, מסוללות אופניים וקורקינטים חשמליים ועד סוללות מכוניות.
שאלת הטיפול בסוללות בסוף חייהן היא אחת הדאגות הגדולות שמלוות את המהפכה החשמלית, בגלל ממדי הסוללות, החומרים המזהמים שבתוכן, ומחירי חומרי הגלם הגבוהים שלהם שיבוזבזו אם לא יזכו לשימוש חוזר.
מפעל Batte-Re יעסיק כבר מיומו הראשון 15 עובדים ואמור לגדול לעשרות, לאחר שנבנה במשך שנה. זה יהיה המפעל הראשון מסוגו בארץ. לפני שנתיים הודיעו יבואני יונדאי, מיצובישי ומרצדס כלמוביל, חברת ICL (לשעבר כי"ל) וחברת המחזור EMS על חתימת מזכר הבנות לקראת הקמת מפעל כזה, אך הוא טרם נבנה.
בישראל נוסעות כבר כ-130 אלף מכוניות חשמליות, עם סוללות במשקל מאות קילוגרמים, שאורך חייהן אינו ידוע. יצרני הרכב מעניקים בדרך כלל אחריות של 7-10 שנים עבורן. לפי ההערכות האופטימיות יסעו בארץ ב-2030 כ-1.3 מיליון מכוניות חשמליות, ועד אז יהיה צורך לטפל בעשרות אלפי סוללות של חשמליות ותיקות, או של סוללות של מכוניות שניזוקו בתאונה.
אופיר אבידן, לשעבר מנכ"ל המועצה האזורית רמת חובב, מונה למנכ"ל המפעל. לדבריו, "אנחנו נערכים לגידול האקספוננציאלי במספר סוללות הליתיום-יון בשוק שדורשות מחזור וטיפול מיוחד. הדירקטיבה האירופית קבעה כי עד שנת 2030, 30% מרכיבי הרכב החשמלי ובכלל זאת הסוללה יהיו מחומרים ממוחזרים. מחזור סוללות הליתיום משיג מטרה כפולה: צמצום כמות הפסולת המזהמת ושימוש חוזר בחומרים יקרי ערך ונדירים".
בטקס השתתפה השרה להגנת הסביבה, למרות שישראל היא אחת המדינות הבודדות במערב שטרם קבעו מי אחראי לטיפול בסוללה בסיום חייה. המחוקקים כבר הטילו אחריות כזאת על יבואני הרכב לגבי צמיגים, אך דווקא לגבי הסוללות המזהמות הרבה יותר, המדינה לא ממהרת לקבל החלטות.
מאחורי המפעל עומדים המשקיעים אודי סעדה, עמוס סיוון, שמואל בלזצקי, ארתור הירשפלד ומשה גלאם. המודל העסקי הוא דמי טיפול עבור טיפול נכון בסוללה, שהופכת לא רק רעילה בסוף חייה אלא גם עלולה להתלקח, ובנוסף מכירה של תוצרי המחזור ובראשם ה-BLACK MASS אבקה שחורה שהיא תערובת המתכות היקרות של הסוללה.