שלוש שנים אחרי שהוגש לכנסת אישרה הבוקר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את חוק המטרו לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאה. החוק כבר אושר בוועדה בכנסת הקודמת בימי ממשלת בנט לפיד, אך לא הובא להצבעה במליאה.
חוק המטרו מכיל בעיקר לקחים מפרויקטי הרכבת הקלה, מסדיר את מערכות היחסים בין הרכבת התחתית של גוש דן לגופי ממשלה אחרים, שיצטרכו לעבוד מול בלוח זמנים קבוע, ולא ליצור עיכובים שהיו אחת הסיבות המרכזיות לדחיות בפתיחת הקו האדום בגוש דן. החוק יסייע להגדיר את תהליכי העבודה בפרויקט מול רגולטורים וגופי תשתית שונים במטרה לייעל ולהאיץ את תהליכי התכנון והביצוע בפרויקט, הנחשב לגדול והמורכב ביותר שבוצע עד היום בישראל.
כל בעל נכס עסקי בשטח של יותר מ-100 מ"ר ישלם למדינה היטל שנתי למימון הפרויקט. מנגד הוסיפה הוועדה הוראות המחייבות את המדינה לתת סיוע כספי לבעלי העסקים שבאזור עבודות המטרו ופעילתם נפגעה מפעילות בניית הפרויקט. בחוק נקבע כי שר האוצר בהתייעצות עם ועדת הפנים יקבע קריטריונים לפיצוי שייקחו בחשבון בין השאר את סוג העסק, התלות שלו בקבלת קהל, המיקום של העסק ביחס לעבודות ועוד. נקבע כי התשלומים לא יהיו מותנים בהוכחת פגיעה בהכנסות. הסיוע יעשה מאוצר המדינה באמצעות שיפוי עבור תשלומי הארנונה וינוע בין 500 ל-550 מיליון שקלים. עוד נקבע כי החברה המבצעת את המטרו תדאג למרחב בטוח ונגיש לבתי העסק בתחום העבודות, כולל גידור, שילוט, ניקיון והפעלת מוקד זמין שייתן מענה שוטף לפניות בעניינים הקשורים למרחב בטוח ונגיש.
שינוי משמעותי שאושר כעת הוא הפחתה "מס המטרו" שישלמו יזמי נדל"ן על פרויקטים בקרבת בתחנות, מ-75% ל-60% עד 2030 ו-72% אחר כך. ההצדקה למס היא העלייה הצפויה במחירי הנכסים, ותוספות הבנייה שצפויות לאשר להם הרשויות המקומיות. מנגד המס הוא אחד הדרכים למימון המגה פרויקט, לצד אגרות הגודש במרכז, תשלומי הרשויות המקומיות, ועוד, וכעת יגבה פחות מהמתוכנן. זאת אחרי שגם כך הערכת העלות הרשמית למטרו, 150 מיליארד שקל, נחשבת לא ריאלית, ולפי ההערכות הוא יעלה יותר מ-200 מיליארד שקל.
עם זאת הפרויקט אמור להחזיר את הכסף משיפור דרמטי בזמני הנסיעה במרכז הפקוק לעייפה, באפשרות להתגורר בערים זולות יותר הרחק ממקומות העבודה ועדיין להגיע במהירות לעבודה, ובהעברת תנועת מכוניות מזהמת אל הרכבת החשמלית התת קרקעית.
המטרו יכלול 3 קווים, לאורך 145 ק"מ, עם 109 תחנות, מרחובות בדרום, עד כפר סבא ורעננה בצפון, ורמלה ולוד במזרח, תוך כיסוי ערי המרכז ונתב"ג. קו M1 ינוע בין כפר סבא ללוד, קו M2 כקו מעגלי בגוש דן בין אזור התעשייה סגולה בפתח תקווה לבית החולים בלינסון בעיר, וקו N3 מאזור התעשייה בהרצליה לנתב"ג. לקווים יהיו תחנות משותפות רבות שבהן אפשר יהיה לעבור מקו לקו.
כעת ימתין החוק לאישורו במליאה. מדובר בצעד חשוב לקידום הפרויקט, שנמצא באיחור גדול כבר עכשיו בלוח הזמנים. הפתיחה שתוכננה במקור ל-2030 לא צפויה כעת לפני 2040 לשלב הראשון ו-2050 לשלב השני. תכנית המתאר לבניית התחנות והבנייה סביבן טרם אושרה.
על רקע עלייה בהוצאות הביטחון והשיקום לאחר המלחמה תצטרך המדינה להתאמץ כדי למצוא את המימון לפרויקט הענק.
שרת התחבורה מירי רגב, כשחברת אופוזיציה בכנסת הקודמת נאבקה לעיכוב אישור החוק, לקחה היום קרדיט על המהלך: "אני שמחה על שהבאנו לאישור חוק המטרו על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה. אישור חוק המטרו והעברתו למליאת הכנסת הוא שלב חיוני בהתקדמות המגה-פרויקט הלאומי החשוב הזה, שיביא רווחה תחבורתית לכל תושבי מרכז הארץ, בהיקף שטרם נראה כמוהו בישראל. החוק החדש מייצר סט כלים אפקטיבי להצבת הפרויקט בראש סדרי העדיפויות של גופי התשתית ושל שותפינו ברשויות המקומיות, כנדרש מפרויקט כה מרכזי שישפיע על חייהם של מיליוני אזרחים".