ישראלים אוהבים לטייל בצרפת, בעיקר בפריז. אוהבים אוכל צרפתי, ואת השפה. פעם אהבנו גם מכוניות צרפתיות, אבל העידן הזה נגמר.
בתוך 20 שנה ירד נתח השוק של המכוניות הצרפתיות ביותר מחצי, למרות שלרשימה הצטרף מותג יוקרה צרפתי ראשון, DS. למרות שמכירות הרכב בארץ הוכפלו מאז 2004, נמכרו השנה בארץ פחות מכוניות צרפתיות מאשר בשנה שבה היה אריק שרון ראש ממשלה. בחישוב לקחנו בחשבון את ארבעת המותגים המזוהים כצרפתים, פיג'ו, רנו, סיטרואן ו-DS, ולא לפי ארץ ייצור: טויוטה יאריס ויאריס קרוס מיוצרות גם הן בצרפת, ודווקא זוכות לביקושים נאים.
ב-1987 המכונית הכי נמכרת בארץ הייתה סיטרואן BX המופלאה, שוברת לרגע את מלכות סובארו, רגע שלא יחזור. היא הייתה המשך להצלחה של דגמים צרפתיים בשנות ה-60 וה-70, מרנו דופין שאפילו הורכבה בחיפה, דרך סיטרואן דה שבו ורנו 4 שהסיעו ישראלים רבים, כולל מפקדי הטייסות של חיל האוויר למטוסיהם במלחמת ששת הימים, ופיג'ו 204 ו-304 שכיכבו בכבישים שלנו בעשור שאחר כך. גם אחרי ה-BX עוד שמרה עד תחילת שנות ה-90 פיג'ו 205 על מכירות נאות בשוק הסופר מיני, סיטרואן C5 הייתה מכונית מנהלים פופולרית בתחילת שנות ה-2000, ורנו פלואנס וגרנד קופה אחר כך.
וכך נראית הירידה במספרים: ב-2004 עוד נמכרו בארץ 20,096 מכוניות צרפתיות, שתפסו נתח שוק של 14.2 אחוז מהשוק, שעמד באותה שנה על 142 אלף מכוניות חדשות.
ב-2014, עם שוק רכב שהוכפל ל-279 אלף מכוניות, נמכרו כאן רק 17,900 מכוניות צרפתיות ונתח השוק שלהן ירד ל-6.4% בלבד.
ואילו במחצית הראשונה של 2024 שוק הרכב הישראלי המשיך לגדול, אבל מכירות הצרפתיות המשיכו לרדת, אפילו כשכעת הן כוללות את מותג היוקרה הצרפתי DS: רק 9,981 מכוניות נמכרו ונתח השוק התדרדר ל-6.4%.
למעשה רק מכונית צרפתית אחרת נכנסה לרשימת 20 הדגמים הכי נמכרים השנה, סיטרואן ברלינגו עם 2,132 יחידות. למעשה היא הייתה אפילו פופולרית יותר כשלוקחים בחשבון שהיא נמכרת אצלנו גם תחת השם טויוטה פרואייס סיטי (590 יחידות), אופל קומבו (359) ופיאט דובלו (311). היריב רב השנים של הברלינגו, רנו קנגו, שהתמודד מולו על השליטה בשוק הטנדרונים במשך עשורים, נעלם לגמרי מהשוק המקומי בשנים האחרונות.
השנה ישפיע על המספרים גם החרם שהטיל רג'פ טייפ ארדואן על ייצוא לישראל מטורקיה, שבה מייצרת רנו את המגאן גרנד קופה ואת הקליאו. אבל ארדואן לא אשם בירידה המתמשכת, זה גם לא היה עניין פוליטי.
הצרפתים איחרו להשיק דגמים אוטומטיים ובהמשך השיקו דגמי קרוסאובר וג'יפונים הרבה אחרי המתחרים. הם פספסו כמעט לגמרי את המהפכה ההיברידית, כיום רק רנו מוכרת בארץ דגמים היברידיים שיכולים להתחרות באלה המצליחים של טויוטה, יונדאי וקיה, וזאת רק בזכות יחידת כוח מניסאן. לרגע הם היו בארץ המהפכה החשמלית, עם הרנו פלואנס החשמלית של שי אגסי, אבל עשור אחר כך קיבלנו רק בטיפטוף את הגרסאות החשמליות המוצלחות של פיג'ו 2008, למשל, ובמחירים גבוהים יחסית לסיניות.
המכוניות הצרפתיות גם גילו לאורך השנים רגישות מול תורת אחזקת הרכב הישראלית, שלא ממש מקדשת ביצוע טיפולים במועד, או שימוש בשמנים וחלפים איכותיים. כשהיפניות והקוריאניות מגלות עדיפות בזמן הזה, יחד עם תמחור עדיף בדרך כלל, והסיניות מציפות את האולמות בחשמליות זולות יחסית בכל פלחי השוק, קשה לראות את המצב הזה משתנה.