מירוץ 24 השעות של לה מאן נחשב לאחד האתגרים הקשים ביותר בעולם הספורט המוטורי. אירוע בו נדרשות המכוניות לעמוד במבחן סיבולת קיצוני של נהיגת מירוצים בלתי פוסקת, הקפה אחרי הקפה, להאיץ למהירויות של מעל 300 קמ"ש, לבלום וחוזר חלילה, בגשם, בחושך בשחיקת מכלולים אדירה. מהבחינה הזו, יש מעט מאוד דברים שיכולים להתמודד מול ההיסטוריה של פורשה 917 שחזרה הביתה עם לא פחות מ-19 ניצחונות במירוץ הזה.
והאגדה הזו, חברה לאגדה אחרת שכיכבה לא רק על מסכי הקולנוע, אלא גם השתתפה במירוצים עצמם - השחקן סטיב מקווין. כאשר בשנת 1970 עולה לאקרנים הסרט "לה מאן" על שם המירוץ. ובסרט הזה ממש מככבת המכונית מספר 917-022 בגרסת ה"שורט טייל" קצוצת הזנב ובצביעה המיתולוגית של GULF בתכלת כתום. והם לא חברו רק לצורך הסרט, המכונית הזו ממש הייתה בבעלותו של מקווין.
מאוחר יותר נמכרה המכונית לנהג מירוצים ובהמשך בעליה של קבוצת מירוצים ריינהולד ג'וסט ומשם התגלגלה הלאה, כאשר בחלק מהשנים היא מאוחסנת הרחק מעיני הציבור באסם. היא יצאה משם רק בשנת 2000 והגיעה למכירה פומבית בלוס אנג'לס, שם רכש אותה הקומיקאי ג'רי סיינפלד תמורת 1.2 מיליון דולר, מחיר מציאה היסטרי, עוד מעט תבינו למה..
סיינפלד הוא מעריץ גדול ואספן גדול לא פחות של דגמי פורשה נדירים ומיוחדים. הוא ידוע בחיבתו למכוניות, והתוכנית שלו "קומיקאים במכונית שותים קפה" בהחלט הביאה את זה לידי ביטוי, אבל בכל הקשור לבעלות שלו על המכונית הזו ממש, לא ידוע הרבה.
כעת היא יוצאת שוב למכירה, כך לפחות הודיע בית המכירות מייקום (Mecom) מוויומינג שבארה"ב. בהצהרה שלו הוא לא נוקב עדיין במחיר היעד או הצפי שלו לגבי המחיר הצפוי לה. אבל מי שרוצה לקבל מושג מקורב אודות הסכומים המדוברים יכול לקבל כיוון ממחירה של 917 אחרת ששימשה בצילומי הסרט ונמכרה ב-2017 בסכום אסטרונומי של 14 מיליון דולר. ובמקרה של מכוניות כאלו, כמו בשוק הרכב הישראלי, המחיר רק עולה ועולה. היסטוריית הבעלות שלה רק אמורה להוסיף אטרקטיביות ומיליונים, כך שאם מצרפים לכך את העובדה ששוק אספני מכוניות הקצה רק גדל מאז, סכום של 20 מיליון דולר לא נחשב למשהו מופרך לגמרי.
כמה מילים על המכונית הגדולה הזו - הפיתוח שלה שנעשה בשלהי שנות ה-60 היה חלק מהתוכנית של פורשה למצב את עצמה כיצרנית ספורט שתאתגר חברות כמו פרארי, והיא בחרה לעשות את זה במקום בו נוצרות אגדות - מסלולי המירוצים. במרכז המרכב האווירודינמי ישב מנוע בוקסר 12 צילינדרים, בתחילה בנפח של 4.5 ליטרים ועד 1971 הוא צמח ל-4.9 ליטרים. המנוע סיפק בין 520 ל-1,100 כ"ס בגרסאות הקאן אם האימתניות, כאשר המשקל שלה עמד על בין 730 לכמעט 1000 ק"ג. גרסת הזנב הקצוץ שכונתה K, קיצור ל- kurzheck הכניסה שיפורים אווירודינמיים שבאו לפצות על קיצור הזנב ובעקבותיו יכולות ההצמדה במהירויות גבוהות. בסבב אליפות מירוצי הסיבולת של 1970 היא זכתה ב-7 מתוך 10 מירוצים שנערכו באותה שנה.