מ' לא ידעה מאיפה זה נחת עליה. "הבת שלי קיבלה 3 קנסות בתוך שבוע על אי חבישת קסדה על קורקינט של בירד, כל אחד 1,000 שקל", כתבה השבוע בקבוצת פייסבוק תל אביבית. "אני לא יודעת איך הם עובדים, אבל אף אחד לא עצר אותה. היא לא שמה לב לכלום, תמיד באותו מקום ברוטשילד 116 וכעבור כמה שבועות קיבלנו את הקנסות הביתה. זה חוקי?".
הבת של מ' רכבה על הכלים השכורים במאי, כאשר הם עוד היו היחידים שחויבו בלוחית רישוי, המאפשרת לזהותם מרחוק, לתעד אותם מבצעים עבירה, ולשלוח לביתם את הדוח מבלי לעצור אותם בדרך. אבל כעת, כאשר לוחית רישוי היא כבר חובה גם בקורקינטים ואופניים חשמליים בבעלות פרטית, מקרים כאלה רק ילכו ויתרבו.
התלונה של מ' מראה שפקחי עיריית תל אביב למשל החלו כבר באכיפה מצולמת נגד רוכבים. והקנס על רכיבה ללא קסדה אינו הקנס הכבד היחידי: 1,000 שקל ניתנים גם על שימוש בסלולרי בזמן רכיבה, שגם קל לאכוף בצילום, וגם על רכיבה מתחת לגיל 16 וביצוע שינויי מבנה ושיפורים בכלי, שקשים יותר לאכיפה מצולמת.
הבעיה הגדולה היא הזמן שעובר בין הנפקת הדוח למסירתו לרוכב. במקרה של מ' הדוחות ניתנו במאי, והגיעו אליה רק כעת. עד לאחרונה חויבו חברות השכרת הקורקינטים למסור לעירייה את פרטי הרוכב-שוכר בזמן צילום הדוח בתוך 5 ימים. אולם יחד עם חובת התקנת לוחיות לכל הכלים שינה משרד התחבורה את התקנות, והן אושרו מחדש בוועדת הכלכלה, כך שכעת יש לחברות ההשכרה 90 יום להסב את הדוח על שם השוכר.
המצב הזה הופך את הדוחות לאפיק הכנסה נטו לעיריות: רוכב יכול להיות מתועד מבצע את העבירה שוב שוב ולגלות זאת רק בדיעבד, במקום לקבל דוח במקום, ולהבין את ההשלכות הכלכליות של המעשה ולכלכל את צעדיו להמשך. הילד שלכם רכב? גם אתם עלולים לגלות פתאום דוחות באלפי שקלים.
האם בית המשפט העירוניים יגלו הבנה כאשר תערערו על דוחות מרובים כאלה?
מעיריית תל אביב נמסר כי "רכיבה ללא קסדה היא עברה ידועה ומוכרת שנאכפת על-ידי העירייה בהתאם להוראות הדין כבר יותר משנתיים. הדו"ח נשלח לאחר קבלת המידע על פרטי הרוכבת מחברת השכרת הכלים השיתופיים".