בסרטון: פגיעת רקטה בצומת שתולים מ-2019
המלחמה והניסיון להוסיף לשמור על שגרת חיים מסוימת מחדדים את הצורך לשוב ולהדגיש כמה כללי התנהגות חשובים.
1. מודעות
מודעות לסביבה שלנו נכונה וחשובה בכל נהיגה, בעת מתיחות ביטחונית היא חשובה שבעתיים. האם אנחנו נכנסים לאיזור מטווח? מהם זמני ההתרעה העומדים לרשותי בטווח זה? זה נשמע כללי, אבל עצם העובדה שהנהג או הנהגת מודעים לכך שמשהו יכול להשתבש - משמעותו - קיצור אדיר של זמן התגובה ורגע הבלבול והבהלה לשמע האזעקה.
יוצאים לנהיגה באזור מועד לאזעקות? האזינו לערוצי הרדיו הישראלים שמשדרים אזעקות והורידו לנייד את אפליקציית פיקוד העורף כדי לוודא שאתם שומעים את ההתרעה גם בעת נהיגה.
2. לפתוח אוזניים
התרעת הצבע האדום נשמעת באיזורים המדויקים בהם יש סבירות גבוהה לפגיעת רקטה. גם אם נדמה לכם שהיא מגיעה מאחורה, או מהצד ואפשר להמשיך לנסוע, תשכחו מזה - אם אתם שומעים אותה אתם כנראה בטווח המסוכן.
3. חפשו מחסה
ממש כמו שסורקים את הכביש בזמן נהיגה, הפעם אנחנו צריכים להוסיף לזה עוד "קומה". במיוחד לקראת עצירה באדום או פקק תנועה - האטו וחפשו את המקום שיכול להוות את המחסה הטוב ביותר. עצרו תוך כדי מבט במראה האחורית, שאין שם נהג שלא שמע את האזעקה ולא מגלה סימני האטה.
זו יכולה להיות כמובן מיגונית, בטונדות לצד הדרך, תעלה מעבר לשוליים וגם היצמדות למעקה ההפרדה מהבטון יכולה לספק מחסה מצוין. במידה ואלו לא זמינים, הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות זה לעצור במקום בטוח בשוליים, בו אינכם מסכנים את עצמכם או אחרים, לשכב על הכביש, פנים כלפי מטה וידיים מסוככות על הראש.
תשכחו מלהתחבא במכונית, הרסיסים של הרקטה יחוררו את המכונית שלכם כמו גבינה צהובה, ויש סכנה מוחשית שהיא תתחיל לבעור.
4. הישמעו להוראות המשטרה וכוחות הבטחון
שאתם בקבוצת הווטסאפ הכי שושואיסטיות, יודעים איפה יש צבע אדום עוד לפני שהרקטה משוגרת. יופי, עכשיו צאו מהסרט - אתם לא יודעים כלום ומה שאתם יודעים לא רלוונטי.
כאשר המשטרה, פיקוד העורף או הצבא סוגרים ציר, צומת, שביל או שטח, אתם לא מתחילים לנהל מו"מ ומראים לו את הפוש מ"וואלה!" שאומר שהכל בסדר. אתם אומרים "תודה, כל הכבוד", רצוי להשאיר להם חטיף, בקבוק שתייה קלה או כל דבר אחר.
הראיה שלהם כוללת, מתכללת ורחבה הרבה יותר משלכם, הם לא תמיד צודקים, אבל תמיד צריך להקשיב להם.
5. עזבו את הווטסאפ
אם ביום-יום, אנחנו מופצצים בהודעות בלי סוף ונאבקים קשות בדחף לראות מה בסוף קרה עם הבחור שמרים גלגל עם הטרקטור (הוא נוחת ושובר את הציר הקדמי והחבר שלו צועק "פיזדץ!") - זה ברגיל.
בתקופת ההסלמה הדחף לשתף בכל סרטון, תמונה, ממים, חידודים וחדשות מתפרצות, נכונות או לא נכונות הופך למכת מדינה נוראית בכל סבב הסלמה. טבעי, מוכר, מובן, מטופש - הכל בסדר.
אבל יש מקום אחד שבו ההפצצות האלו ממש בעייתיות - בכביש. אם אתם לא יכולים להשתיק את הקבוצות האלו, תעבירו את הטלפון לשקט, שימו אותו בצד. יש לכם גם ככה הרבה על הראש, יש לכם להתעסק בכל הדברים שפירטנו למעלה, הדבר האחרון שאתם צריכים זה הסרטון של הטרקטור - פיזדץ!