נהגנו באופל גרנדלנד: שחקן ספסל או ממובילי הקטגוריה?

מחיר משוער: 185 אלף שקל לגרסת הבנזין ו-210 אלף שקלים לגרסה החשמלית
מתחרים: יונדאי טוסון, פולקסווגן טיגואן, סקודה אניאק, BYD סיל U
אהבנו: תא נוסעים, מרווח, הנדסת אנוש, תא מטען, נוחות נסיעה בגרסת הבנזין, יכולת דינמית
לא אהבנו: יחידות כוח חלשות, נוחות נסיעה בגרסה החשמלית
ציון: 8/10

הדור הקודם של גרנדלנד נולד בתפר שבין החלפת הבעלויות על אופל וסימל את קץ כמעט 90 שנות שליטה של ג'נרל מוטורס, ומעבר לשלטון חדש של PSA שבהמשך הפך לסטלנטיס. הדור החדש והשני שנבחן כאן מסמל את הצעד הבא - המהפכה החשמלית של אופל. הוא אמנם לא הדגם החשמלי הראשון של המותג, ואופל יחד עם כל קבוצת סטלנטיס (בעלת הבית) והעומד בראשה, קרלוס טאברס (Tavares), מאמינים שמנועי בעירה פנימית טרם אמרו את המילה האחרונה, אבל אופל גרנדלנד החדש שם רגל בדלת המסתובבת של העולם המתחשמל. וככזה הוא האופל הראשון להתבסס על הפלטפורמה החדשה (STLA מדיום), וגם האופל הראשון להשתמש בדור החדש של סוללות שבגרסת הטווח הארוך מסוגלות לספק 700 ק"מ של נסיעה בין טעינות.

כמו יתר אחיו בסטלנטיס, הוא יוצע במגוון אפשרויות בחירה בין מנועי חשמל, פלאג אין ובנזין, כשלהערכת אופל הגרסה החשמלית צפויה לקחת חלק משמעותי מהיקף המסירות, ובשווקים מסוימים אף להיות הגרסה הנמכרת ביותר. כדי לדעת אם זה גם יהיה המצב בישראל נאלץ להמתין לבואו של גרנדלנד החדש שצפוי בינואר-פברואר 2025.

עיצוב: גרנדלנד הקודם הציע אלטרנטיבה אלגנטית ושמרנית לרכב פנאי, עם עיצוב שלא הותיר אחריו חותם. הדור החדש נראה אחרת לגמרי, בולט ונוכח יותר מתוך כוונה שתסובב אחריו את הראש. חלק מזה נובע מהממדים שגדלו משמעותית, אליהם נגיע בהמשך, וחלק מזה בזכות התאורה הייחודית, כמו הלוגו המואר בחזית או הכיתוב "אופל" המואר על האחוריים. העיקר שלא תפספס.

תא נוסעים: בפנים השינוי גדול עוד יותר, ולוקח הכל שני צעדים קדימה. הקווים מאוד אופקיים ונמוכים מקו השמשה כדי לא להסתיר את הנוף. מול הנהג שני מסכים גדולים, לוח מחוונים בגודל 10 אינץ' ומולטימדיה בגודל אינץ'. השניים מציעים תצוגות מוכרות משאר דגמי סטלנטיס, וגם חלק מהמערכות מתופעלות באופן דומה, כשהמוטיב הוא "חסינות אוטובאן". הרעיון הבסיס הוא שפחות בטוח לתפעל מערכות מהמסך תוך כדי דהירה במהירות גבוהה ולכן זקוקים לכפתורים פיזיים, או אייקונים גדולים לביצוע המשימה, וזה בדיוק מה שיש כאן. מסך המולטימדיה מציג אייקונים גדולים לכיוון טמפרטורה כשיתר פעולות המיזוג מבוצעות מכפתורים מתחת לתצוגה. על גלגל ההגה פקדי מגע גדולים ונגישים והתצוגות השונות ברורות וקריאות גם כשהרכב נמצא בטיסה נמוכה.

את חלל הנוסעים מרכיבים שילובים שונים של חומרים שהופכים את המראה והמגע למעניין וגם נראים טוב. אבל חלק ניכר מהפלסטיק הוא מהזן הממוחזר שפחות נעים למגע, ובמושב האחורי נמצא חומרים פשוטים יותר בחלק העליון של הדלתות - שזה ממש מפתיע לקבל ברכב שאמור להיות ספינת הדגל של המותג.

התבססות על פלטפורמה חדשה אפשרה לאופל להציע ממדים גדולים בהרבה ביחס לדור הקודם. גרנדלנד החדש ארוך ב-17 ס"מ (4.65 מטר), רחב ב-5 ס"מ, גבוה ב-3.5 ס"מ, ועם בסיס גלגלים ארוך ב-11 ס"מ (279.5 ס"מ). אלה ממדים שמציבים אותו בין פיג'ו 3008 ל-5008 החדשים שבנויים על אותה פלטפורמה ושגדלו בעצמם ביחס לדורות המוחלפים.

הממדים המוגדלים מסייעים כמובן בשיפור מרחב המחיה לנוסעים ולמטען. מלפנים יש המון מקום כשהמושב הקדמי נוח, תומך וברמות הגימור הגבוהות מציע אפשרות להארכת הבסיס. טווח הכיוון שלו רחב אבל במפתיע ידיות הכיוון ממוקמות ממש בצמוד לדלת באופן לא נוח לתפעול. מאחור נמצא שפע של מקום לכל כיוון ורצפה כמעט שטוחה עבור הנוסע החמישי. המושב עצמו מעט קצר, אבל הוא נוח ומרווח, לרשות הנוסעים פתחי מיזוג וברמת הגימור הגבוהה גם שקע 12V ועוד שני שקעי usb.

תא מטען: תא המטען גדול מאוד (550 ליטר), הפתח רחב ויש בו עוגנים שימושיים לקיבוע חפצים. מתחת לרצפה עוד תא גדול, וכמו בדגמים אחרים של סטלנטיס, בצדדים תופסנים שיחזיקו את מדף הרצפה במצב פתוח כדי שבעל הרכב יוכל לנבור בשתי ידיו בתוך הג'אנק שהוא סוחב עימו.

מנוע וביצועים: גרנדלנד החדש יוצע עם בחירה בין מנוע בנזין, מנוע פלאג אין ומנוע חשמלי. בינתיים מוצע הדגם רק בגרסה החשמלית הבסיסית עם מנוע חשמלי יחיד כשמותגים אחרים בקונצרן מציעים גם אופציות חשמליות חזקות יותר.

לאירוע ההשקה הגיעו שני המנועים הרלוונטיים אלינו, הבנזין והחשמלי. גרסת הפלאג אין לא נכחה וממילא תגיע אלינו רק אם מחירה יהיה תחרותי מספיק.

מנוע הבנזין הוא מהדור החדש של מנועי 3 צילינדרים, מציע כבעבר נפח של 1.2 ליטר, אבל כולל שינויים רבים אחרים. הספקו עלה ל-136 כ"ס (130 כ"ס בעבר) התווסף מערך היברידי מתון (48V) לחיסכון בדלק והתיבה היא כפולת מצמדים בת שישה הילוכים לעומת אוטומטית פלנטרית בעבר עם מספר הילוכים זהה.

הביצועים סבירים להתנהלות עירונית, אבל כשרוצים יותר כמו ביצוע עקיפה זריזה, מגלים שזה לא מספיק. תיבת ההילוכים חלקה ונעימה, וגם במאמץ היא תשתף פעולה, אבל זה לא עוזר כשההספק כל כך צנוע. צריך לשים לב שהדור החדש כבד מקודמו ב-200 ק"ג (ל-1,600 ק"ג), ועל אף התוספת הביצועים דומים, אלא שבימינו זה לא מספיק מקרוסאובר משפחתי שכזה, ובוודאי לא כשהתחרות כל כך עזה והמתחרים מציעים יותר.

הגרסה החשמלית מציעה 213 כ"ס, שזה הספק מקובל בקרב חשמליות שמרניות אחרות כמו טויוטה ויונדאי ונמוך מחלק מהסיניות או מטסלה. כלומר תשכחו מכוח מתפרץ שידביק את הבטן לגב, כי 9 שניות בול, זה הכי מהר שתקבלו בתאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש, כשהדחף בהמשך הולך ומתמתן. אלה נתוני ביצוע מאכזבים למדי לאור נתוני המתחרים, אבל מצד שני גרנדלנד רושם תאוצות חלקות ולינארית בלי סחרור גלגלים או כזה שיוכל להכניס אתכם לצרות אחרות. זאת גם הסיבה שההנעה קדמית ולא אחורית, כי כשההספק לא עצום והכוח לא מתפרץ, הנעה קדמית מספקת לגמרי.

בכל הנוגע למערך הבלימה הרגנרטיבי, סטלנטיס שינתה אסטרטגיה, וכעת במקום מצב אחד ישנה אפשרות בחירה בין שלושה מצבי עוצמה באמצעות מנופי שליטה מאחורי ההגה. הם נוחים לשימוש ויעילים למדי ועדיין חסרה אפשרות של מצב אוטומטי שייעזר בנתוני הרדאר ומערכת הניווט לסיוע בבלימה כפי שיש אצל יונדאי ופולקסווגן, וגם אין אפשרות של נהיגה בדוושה אחת ומ-7 קמ"ש הנהג הוא זה שצריך ללחוץ על דוושת הבלם.

סוללת 73 קוט"ש מספקת טווח תיאורטי של 523 ק"מ שאותם בלתי אפשרי לאמת בתנאי ההשקה, וטעינה מהירה של עד 160 קילוואט תסדר מילוי מ-20% ל-80% ב-30 דקות. למי שמחפש טווח גדול יותר, אופל מציעה סוללת 82 קוט"ש ל-582 ק"מ וגם יש גרסת טווח ארוך עם סוללת 97 קוט"ש עם 700 ק"מ של נסיעה חשמלית. עדיין לא ידוע מה יגיע אלינו.

נוחות והתנהגות: בניגוד לתדמית שנבנתה לאורך השנים לאיכות הכבישים הגרמניים, הצלחנו למצוא בכבישים המשניים והכפרים שסביב פרנקפורט גם מספר קטעי אספלט משובשים, ועל כבישים אלה גילנו הבדלים בין הגרסאות.

מערך המתלים דומה למה שיש בפיג'ו 3008 למשל, כשלגרסת הבנזין מתלה אחורי במבנה פשוט של קורת מתח, ולגרסאות החשמליות מתלה אחורי מסוג רב-חיבורי שאמור לספק נוחות נסיעה עדיפה. אבל גרנדלנד גדול מ-3008, ואופל מציעה בו בולמי זעזועים אחרים וייחודיים לה וכיול שונה של הכול כמו גם להיגוי.

במפתיע גרסת הבנזין עם המתלה הפשוט מציעה נוחות נסיעה עדיפה ובכל מהירות השיבושים מגוהצים כראוי. הגרסה החשמלית הכבדה יותר (תוספת של מעל 500 ק"ג) התקשתה להציע את אותה נוחות כשבעיקר שיבושים קטנים הם אלה שמועברים לנוסעים, אבל לא רק הם. ככל שעולה המהירות הסינון משתפר, אבל זה אף פעם לא משתווה לנוחות שמתקבלת בגרסת הבנזין.

בידוד הרעשים לעומת זאת, בשתי הגרסאות, ראוי להערכה כשגם במהירויות גבוהות של אוטובאן רעשי המנוע, הכביש והרוח נשארים בחוץ.

גם היכולת בכבישים מפותלים מצוינת. ההגה מהיר, מדויק ובעל משקל נכון, השלדה צייתנית, המתלים מוצקים ותומכים היטב במרכב ומונעים זוויות גלגול מיותרות. כל אלה יוצרים חבילה דינמית מאוד משכנעת. בנוסף בתמרון עירוני ההיגוי התגלה כקצר עם צידוד גלגלים מעולה לקבלת רדיוס סיבוב קצרצר.

השורה התחתונה: בתחומים רבים אופל גרנדלנד בדור השני ביצע צעד גדול קדימה. בעיצוב החיצוני ובמיוחד הפנימי, בשימושיות לנוסעים ולמטען, באבזור, בהנדסת האנוש, ביכולת הדינמית ובמקרה של גרסת הבנזין גם בנוחות הנסיעה. יש עוד מה לשפר ובמיוחד כשזה נוגע ליחידת הכוח המעט אנמית, אבל מה שבאמת יעזור לו להפוך משחקן ספסל לאחד ממובילי הקטגוריה, הוא מחיר, וכאן מתרומם סימן שאלה גדול.

בגרמניה גרסת הבנזין עולה 36,400 יורו, גרסת הפלאג אין 40,150 יורו והגרסה החשמלית 46,750 יורו. בגרמניה אלה מחירים דומים למתחרים כמו יונדאי טוסון שבישראל עולה החל מ-181 אלף שקלים ואיוניק 5 שמחירו כאן מתחיל ב-210 אלף שקלים לפני העלאת המס בינואר. בהינתן המחירים האלה גם בישראל גרנדלנד ימצא לעצמו נתח נאה של לקוחות מידי שנה, אבל יתקשה להוות אלטרנטיבה למובילי הקבוצה.

מנוע: חשמלי, 213 כ"ס
תיבת הילוכים: אוט' תמסורת ישירה, הנעה קדמית

ממדים:
אורך (מטר): 4.65
רוחב (מטר): 1.91
גובה (מטר): 1.66
בסיס גלגלים (מטר): 2.79
תא מטען (ליטר): 550

חשמל:
סוללה (קוט"ש): 73 קוט"ש
טעינה מהירה (קילוואט): 160
טעינה איטית (קילוואט): 22

ביצועים (יצרן):
0-100 קמ"ש (שניות): 9.0
מהירות מרבית (קמ"ש): 170
טווח (ק"מ): 523

בטיחות:
מבחן הריסוק האירופי: טרם נבחן
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, התרעה על רכב בשטח מת, מצלמת רוורס

הכותב היה אורח אופל בגרמניה