המטרו של ירושלים, תתרגלו. בזמן שפרויקט המטרו בגוש דן מתקדם באיטיות רוויות איחורים כבר כעת, מתניעה המדינה תכנון של רכבת תת קרקעית בירושלים. מדובר בפרויקט קטן ופחות יקר, שכן הבירה משתרעת על שטח קטן יותר, ולמרות שרק כעת הוא יוצא לדרך, הוא עוד עשוי להקדים בסופו של דבר חלקים מהמטרו בגוש דן, כפי שהרכבת הקלה בבירה הקדימה את זו שבמרכז.
מינהל התכנון קיים דיון בראשות מנכ"ל המינהל רפי אלמליח, בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, במסגרתו הוצגו לראשונה תרחישי הפיתוח לעיר ירושלים לשנת היעד 2050, ובכלל זה קידום מערכת המטרו בעיר. המטרו נדרש לאור התחזית שאוכלוסיית העיר תגדל ממיליון ל-1.8 מיליון איש, מה שיחייב בניית יותר בניינים רבי קומות ותגבור של מערכת התחבורה הציבורית שכבר לא יימצא עבורו מקום מעל פני הקרקע בעיר ההולכת ומצטופפת.
העבודה שנערכה בהובלת חטיבת התשתיות במינהל התכנון, הינה פרי יוזמה משותפת של מספר גופים, ביניהם משרד התחבורה, עיריית ירושלים וצוות תכנית אב לתחבורה. מערכת המטרו אמורה לאפשר תנועה יעילה ומהירה, תוך הפחתת התלות ברכב פרטי ושיפור איכות האוויר. 70-80 אחוזים מהבנייה החדשה יבוצעו בהתחדשות עירונית וצפוי ציפוף מוגבר סביב תחנות המטרו העתידיות.
"מדובר ביום היסטורי. הבאנו היום בזמן שיא תכנון מקדים של קווי מטרו בנוסף לעבודה אורבנית משלימה", אמר מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח. "ירושלים נמצאת בתנופת פיתוח חסרת תקדים וכדי להיערך לכך ולכן מערכת מטרו היא קריטית. מדובר באתגר לאומי הדורש שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכלל הגורמים המעורבים. אנו גאים להוביל את התהליך הזה ולעבוד יחד למען עתידה של ירושלים, אשר יאפשר לנו ליצור עיר מודרנית, נגישה ומתקדמת, הנותנת מענה לצורכי התושבים".
מאז 2011 פועל בעיר הקו האדום של הרכבת הקלה שזוכה להצלחה, הקווים הכחול והירוק נמצאים בשלבי הקמה, ורשת הרכבות צפויה לתפקד באופן מלא עד סוף העשור.
מערכת המטרו צפויה להתווסף למערכות אלו ולתרום משמעותית להפחתת זיהום האוויר ועומסי התנועה בירושלים, באמצעות עידוד השימוש בתחבורה ציבורית והפחתת התלות ברכב פרטי. המטרו יאפשר גישה נוחה ומהירה למרכז העיר ולמוקדי התעסוקה עבור תושבי השכונות הפריפריאליות, ויגביר את הנגישות לשירותים חיוניים. במקביל תוכנית אב לתחבורה פרסמה מכרז לבדיקת היתכנות הפרויקט, שצפויה להתבצע בשנת 2025.
סמנכ"לית תשתיות במינהל התכנון, יעל סלומון: "מערכת המטרו היא עמוד השדרה של העיר, העיר ירושלים בהתאם לתרחישי הפיתוח שהוצגו זכאית לה וזקוקה לה. המטרו יאפשר לנו לתמוך בגידול האוכלוסייה הצפוי, ולאפשר את הציפוף העירוני הדרוש כדי ליצור עיר משגשגת, בת קיימא ונגישה לכל תושביה".
התכנית הראשונית מדברת על שני קווים. האחד מצפון מזרח, אזור שכונת פסגת זאב, להר חומה שבדרום העיר. השני מהעיר העתיקה, מה שיחייב חפירה מתחת לאחד האזורים הרגישים פוליטית וגיאולוגית, ועד רכס לבן בדרום מערב העיר.
התכנית מציינת שתי אופציות לנקודה מפגש בין הקווים. הראשונה, באזור התחנה המרכזית, שם כבר עוברים עשרות קווי אוטובוס, הרכבת הכבדה וקו רכבת קלה, שאליו יצטרף אחד נוסף עד סוף העשור, מה שיקל על מעבר בין אמצעי התחבורה האחרים למטרו. אולם מאחר ומדובר באזור צפוף כבר היום, שעוברות תחתיו שתי מנהרות, האחת של רכבת ישראל והשנייה לכביש העובר מתחת לבנייני האומה, מפגש באותה נקודה עשוי לחייב מנהרות עמוקות יותר למטרו, מה שיאריך את דרכם של הנוסעים בכל פעם אל מפלסי הרכבת התחתית וממנה. אופציה שנייה היא מפגש מתחת לקריית הממשלה הסמוכה, שבו יעברו שני קווי רכבת קלה.
יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, שירה תלמי-באבאי: "תוכנית המטרו תאפשר את המשך מגמות הפיתוח של העיר לתעסוקה ומגורים, תחזק את מעמדה של ירושלים כמרכז המטרופולין ויהפוך את העיר למקום נעים נוח ונגיש יותר בדגש על עירוב שימושים, עיר 15 דקות ועיר רב מוקדית. רשת המטרו תהווה השלמה של רשת קווי הרכבת הקלה העיליים ותאפשר את המשך פיתוח העיר לתעסוקה ומגורים תוך כדי שיפור השירות התחבורתי ושיפור איכות החיים בעיר".
הקמת מערכת המטרו בירושלים היא פרויקט תשתית לאומי רחב היקף. היקף ההשקעה הצפוי, על פי הערכות ראשוניות, נע בין 34 ל-50 מיליארד שקל. עלות הקמת המטרו בגוש דן מוערכת כרגע רשמית ב-150 מיליארד שקל, כאשר מעשית היא אמורה לעלות יותר מ-200 מיליארד שקל.