השבוע הכריזה פולקסווגן על חוזה חדש לשיתוף פעולה עם שותפתה הסינית הוותיקה, SAIC, שמאריך את ייצור דגמי החברה הגרמנית בסין לפחות עד שנת 2040. אחד הסעיפים שהוצנעו בהכרזה היה שהשותפה תרכוש מגרמנים את המפעל שלהם בשינג'יאנג, בצפון מערב סין.
מדובר במפעל קטן יחסית, שמייצר כמה עשרות אלפי מכוניות בשנה בלבד, אבל כבר שנים הוא מהווה מקור לביקורת נגד היצרנית. המפעל ממוקם בלב האזור האויגרי בסין, ומעסיק רבים מבני המיעוט המוסלמי סוני, שארגוני זכויות אדם מציגים שוב ושוב הוכחות שסובלים מדיכוי בידי השלטונות הסיניים, שמחזיקים מיליונים מהאוכלוסייה במחנות חינוך מחדש, עוקבים באמצעים אלקטרונים אחרי האחרים, ומפעילים מערך עינוים נגד מי שנחשדים בחוסר נאמנות לשלטון. פולקסווגן הבהירה שוב ושוב שאין במפעל עובדי כפייה, אבל ניצלה כעת את ההזדמנות להיפטר ממנו.
זכויות העובדים המעורבים בייצור מכוניות חדשות הן נושא שהולך ותופס תאוצה, ככל שהייצור מתפשט מעבר למרכזי המפעלים הגדולים באירופה, ארה"ב, יפן ותאילנד. והוא בולט בעיקר בתחום הרכב חשמלי, שזקוק לחומרי גלם שנכרים במדינות העולם השלישי, רובן באפריקה, פעמים רבות בידי עובדים קטינים, תוך יצירת זיהום רב וגירוש אוכלוסיות בקרבת המכרות.
ארגון זכויות האדם אמנסטי פרסם בחודש שעבר דירוג זכויות אדם בייצור רכבים חשמליים ומחושמלים, שהעניק את המקומות האחרונים ל-BYD, מיצובישי ויונדאי.
אמנסטי טוען כי היצרנים לא הצליחו להוכיח שהם מטפלים בסיכוני הפגיעה בזכויות אדם לאורך שרשרת האספקה של חומרי הגלם, מה שלדבריו עלול להשאיר קהילות חשופות לניצול, לסיכונים בריאותיים ולנזקים סביבתיים הנגרמים כתוצאה מהתרחבות מהירה של מכרות המתכות המשמשות בסוללות, כמו קובלט, נחושת, ליתיום וניקל.
אמנסטי בחנו 13 יצרני רכב גדולים, את שיטות בדיקת הנאותות שהם עורכים לספקים והדיווח העצמי שלהם. הארגון קבע ציון מרבי של 90 נקודות, ואף אחת מחברות שנבדקו לא קיבלה יותר מ-51.
BYD קיבלה את הניקוד הנמוך ביותר, 11, לפני מיצובישי (13), יונדאי (21), ג'ילי וניסאן (22 לכל אחת). מעבר השני קיבלה מרצדס את הציון הגבוה ביותר (51 כאמור), לפני טסלה (49). קבוצת סטלנטיס, הכוללת את פיג'ו, סיטרואן, אופל, פיאט, אלפא רומיאו, מזראטי, ג'יפ וקרייזלר, דורגה שלישית, עם ניקוד זהה לקבוצת פולקסווגן, ב.מ.וו ופורד, שצברו כולן 41 נקודות.
באמצע דורגו ג'נרל מוטורס, חברת האם של שברולט, קאדילק ו-GMC עם 32 נקודות, ורנו (27). חמש החברות שדורגו במקומות האחרונים לא הוכיחו כל התייחסות לנושא זכויות האדם בפעילותן, GM ורנו הוכיחו עיסוק מינימלי ושש הראשונות עיסוק סביר.
מזכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל, אגנס קלמרד: "ככל שהביקוש העולמי למינרלים לייתור סוללות עולה, יצרניות הרכב נדרשות לזהות ולצמצם סיכונים לזכויות אדם בשרשרת האספקה שלהן, כגון פינוי כפוי, נזקים בריאותיים מזיהום סביבתי וניצול לרעה של זכויות עמים ילידים במדינות שבהן מופקים המינרלים, כמו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו והפיליפינים".
לדברי קלמרד, "הפרות זכויות האדם הקשורות להפקת מינרלים לסוללות מדאיגות ומתפשטות והתגובה של התעשייה חסרה מאוד. קהילות סובלות מפינוי כפוי, בעיות בריאות הנגרמות מזיהום ומקשיים בגישה למים. ככל שהביקוש לרכבים חשמליים עולה, היצרנים חייבים להבטיח שיכובדו זכויות האדם של בני האדם. ההתחייבויות שחברות אלה מדווחות עליהן הן לרוב מעורפלות ומספקות עדויות מועטות לפעולה משמעותית, מה שמוכיח שיש להן דרך ארוכה לעבור כדי לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים".
באמנסטי אומרים כי "למרות שמעבר מהיר מרכב שעושה שימוש בדלק מאובנים לרכבים חשמליים נחוץ בדחיפות כדי להאיץ את הפחתת פליטות הפחמן ולעזור להאט את קצב עליית הטמפרטורה העולמית, הוא כרוך בעלות נסתרת. בעבר הראנו כיצד הפקה תעשייתית של קובלט קשורה לפינוי בכפייה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו. חברות רכב צריכות להשתמש במינוף האדיר שלהן כרוכשי מינרלים גלובליים כדי להשפיע על חברות כרייה ומפעלי ההפקה כדי להפחית את סיכוני זכויות האדם הללו".
הדו"ח קובע כי במונחים של חשיפת מיפוי שרשרת האספקה, חברות כמו BYD, יונדאי, ג'ילי, מיצובישי וג'נרל מוטורס לא סיפקו מידע מפורט על שרשראות האספקה שלהן. BYD אף סירבה לחשוף את שמות המכרות ואתרי הזיקוק וההפקה של המינרלים. ג'ילי סיפקה רק מידע כללי. יונדאי ומיצובישי הפגינו חוסר שקיפות דומה.
עוד נקבע כי ב.מ.וו, פורד, מרצדס, סטלנטיס, טסלה וקבוצת פולקסווגן שקיבלו את הציונים הגבוהים יותר, עדיין יכלו לעשות יותר כדי להראות כיצד הם למעשה מיישמים את המדיניות שלהם באמצעות טיפול בסיכוני זכויות אדם ומתן תרופה יעילה לנפגעים.
וקלמרד מסכמת: "כשהמעבר הגלובלי לרכבים חשמליים צובר תאוצה, מניע תחרות עולמית ומאפשר רווח עצום, אמנסטי אינטרנשיונל קוראת לכל יצרניות הרכב לשפר את מאמצי בדיקת הנאותות של זכויות האדם בפעילות גם הממשלות צריכות לחזק את רגולציית בדיקת הנאותות של זכויות האדם שלהן לגבי החברות המאוגדות בשטחיהן או רישיונות היצוא והיבוא שלהן. הגיע הזמן להעביר הילוך ולהבטיח שכלי רכב חשמליים לא ישאירו מאחוריהם מורשת של הפרות זכויות אדם. במקום זאת, התעשייה חייבת להניע עתיד אנרגטי צודק שלא משאיר אף אחד מאחור".
.