שרת התחבורה מירי רגב מקדמת תכניות להפעלת שאטל ימי באילת, לתנועה בין המלונות העיר, ובעיקר לאלה המרוחקים ממרכזה.
"נפגשתי עם אלי לנקרי, ראש עיריית אילת, ודיברנו על שאטל תחבורתי שיסייע בתנועת האנשים בין בתי המלון בעיר. סיכמנו להוציא קול קורא בהקדם האפשרי. במשך שנים לא ניצלנו את הים כחלק מהתחבורה - ועכשיו אנו עושים זאת, באילת", אמרה רגב בהופעה בוועידת מרכז הבנייה הישראלי במלון דן אילת. רגב מציעה קו בין המרינה הצפונית, לדרומית, ובעתיד גם לטאבה.
שאטל ימי הוא שירות פופולרי באתרי נופש, ויכול להתאים לעיר הדרומית ולקצב של עיר תיירות, אם כי יהיה יקר ואיטי מאשר נסיעה באוטובוס. משרד התחבורה יכול לסבסד את השירות כך שיעלה כמו נסיעה רגילה בתחבורה ציבורית, אך אז יבוא הדבר על חשבון מימון קווי אוטובוס אחרים.
מאז מונתה לשרת התחבורה בקדנציה הראשונה שלה מצהירה רגב שוב ושוב על קידום שאטל ימי לאורך חוף הים התיכון, מנהריה לתל אביב ומאשקלון לתל אביב. גורמי המקצוע העריכו כי מדובר בקו מיותר, בגלל מהירות איטית יחסית לרכבת, ומיקום המעגנות בשלושת הערים הרחק מאזורי התעסוקה, מה שיחייב נסיעות משלימות באוטובוס, ויאריך עוד יותר את זמן ההגעה. לאחר שמרב מיכאלי החליפה את רגב בוטל המהלך, אך לאחר ששבה למשרד לפני שנתיים הוחזר הפרויקט לחיים.
בשנה שעברה פירסמו חברת נמלי ישראל ונתיבי איילון קול קורא בקשה לקבלת מידע (RFI) לחברות ספנות ישראליות ובינלאומיות, לבדיקת היתכנות להפעלת מערך שאטלים ימיים בסמוך לחופי ישראל.
הפרמטרים שייבחנו כוללים בין השאר את מהירות הכלים, קיבולת נוסעים, וסוג כלי השיט. הכלים שייבחנו, ובהם סנפירית, רחפת ועוד, יידרשו לשוט במהירות של לפחות 30 קשר, בתפוסה של לפחות 100 נוסעים ותוך שמירה על חווית נסיעה נוחה ומהנה. המידע שיתקבל ייבחן לצורך אפיון ובניית פיילוט בחופי ישראל.
רגב טענה בהודעת שפירסם משרד התחבורה כי "מאחורי הפרויקט יש הבנה שלחופי ישראל מתקיימים תנאים נוחים להפעלת השאטל במשך כ-300 ימים בשנה. יצוין, כי פרויקטים דומים פועלים בהצלחה במדינות רבות, ובהן ארה"ב, יוון וקפריסין".
אולם פרויקטים כאלה פועלים קו כקווים תיירותיים, שבהם זמן ההפלגה אינו קריטי, או בסביבה גיאוגרפית שבה שימוש במעבורות הוא האופציה היחידה הוא המהירה ביותר, או בין איים ביוון ובצפון אירופה. "אוטובוסי מים" מקשרים כחלק ממערך התחבורה הציבורית את ונציה לאיים הסמוכים, ואפילו חברת התחבורה הציבורית של ברלין מפעילה קווי מים באיזור אגם ואנזה, למשל, שחוצים את האגם ומגיעים מהר יותר מקווי אוטובוס לחלק מאתרי התיירות באזור. בדובאי מופעל שירות כזה כקו תיירותי.
הפעלה של כ-300 ימים בשנה, אומרת שבמשך 20% מהזמן לא יהיה הקו פעיל בגלל מזג האוויר וגלים. קו רכבת שלא ניתן להפעיל חודשיים בשנה לעולם לא היה עובר את אנשי התכנון והכספים של משרדי התחבורה והאוצר. הפעלה בשבת של קווים כאלה הייתה יכולה להוסיף להם נוסעים רבים לפעילויות פנאי, אבל אין כוונה כזאת.
רוב קווי התחבורה הציבורית הימיים, בניגוד להפלגות תיירותיות, הם קווים קצרים, כאשר המרחק בין נהריה לתל אביב עומד על 120 ק"מ. הפעלה של ספינות נוסעים יקרה בהרבה מהפעלה של אוטובוסים ורכבות, והשקעה בפרויקט כזה בזמן שהתחבורה הציבורית משוועת לתוספת מימון לקווים חדשים והגברת תדירויות של הקיימים, תפגע עוד יותר בנוסעי התחבורה הציבורית.
בעוד שבועיים אמורות להיפתח ההצעות להפעלת השאטל הימי. אתמול באילת טענה רגב כי הקו ימי ישמש גם להעברת סחורות, כתחליף להובלת סחורות במשאיות. מהלך כזה יחייב שימוש בספינות גדולות ויקרות יותר, מנופים להעברת הסחורות והקמת מחסנים ודרכי גישה למשאיות. האצת חיבור הרכבת לנמל המפרץ, למשל, תחסוך כמות גדולה בהרבה של משאיות ותהיה כלכלית הרבה יותר.
בקיץ, בשיא משבר ביטולי טיסות החברות הזרות, כאשר עשרות אלפי ישראלים נתקעו בחו"ל, הבטיחה רגב שאטל ימי מקפריסין לחיפה ולאשדוד, כדי להחזירם לארץ. גם אז העריכו אנשי המקצוע כי מדובר בפרויקט לא ריאלי, והוא אכן נשאר בגדר דיבורים.