היברידי מתון, היברידי מסורתי והיברידי רפורמי נכנסים לבר, ומזמינים ליטר של בנזין נטול עופרת. מי סיים את המשקה הכי מהר, עם מי הכי כיף להזמין סיבוב נוסף ועם מי תרצו לחזור הביתה?
מעבר לחידה שאותה נקלף בכל סעיף, יש כאן שלוש מכוניות שמנסות לאחר כמעט עשור רדום, לעורר מחדש את קטגוריית הסופר מיני. המצטרפת החדשה לסגמנט היא MG3 הסינית שמגיעה עם מערך היברידי מתוחכם שמצליח גם להציע את ההספק הכי גבוה בקבוצה ובאופן משמעותי, לצד אפשרות להיות כמעט הכי חסכונית בקבוצה.
שניה היא טויוטה יאריס ההיברידית והמאוד חסכונית, שהיא די וותיקה (הוצגה ב-2019 בדור הנוכחי), אבל באוגוסט האחרון הגיעה לאחר מתיחת פנים שעיקרה עדכון מערכת המולטימדיה, שידרוג מערך ההגנה האקטיבי ושיפור חומרי בידוד הרעשים. המצטרפת השלישית היא סוזוקי סוויפט החדשה המבוססת בכבדות על הדור היוצא ומציעה מנוע בהספק מאוד צנוע אבל עם מערך היברידי מתון ומשקל קליל שאמורים לסייע במיתון הרגלי השתייה.
עיצוב: הסבכה הנמוכה ב-MG3 מנסה להעביר את המסר הספורטיבי, אבל ריבוי קווים, זוויות ומשטחים יוצרים עיצוב מעט מגושם שגם לא מותיר אחריו חותם מיוחד. התוצאה הכללית נחמדה, לא יותר.
יאריס היא דוגמה הפוכה עם עיצוב מאוד נועז שנועד לבלוט בשטח ועושה זאת מצוין. מתיחת הפנים שעברה רק חידדה עוד יותר את המראה המוצלח שהיה קודם.
סוויפט אולי מוגדרת חדשה, אבל היא נשענת על הדור היוצא גם בעיצוב עם קווי דמיון בגריל, בפנסים, בגג הצף וביציבה הרבועה כשהגלגלים בפינות המרכב. התוצאה פחות נאה מבעבר, אבל עדיין רעננה.
תא נוסעים: ישיבה ב-MG3 כמוה כניסה למימד אחר היחס לשתיים האחרות. הקו נקי, שילוב הצבעים צעיר ורענן, ובמקומות אסטרטגיים נמצא ריפוד עמוק שמעשיר את החוויה. איכות ההרכבה פחות מוצלחת כשפה ושם גם נשמעו קרקושים. יאריס וסוויפט מציעות סביבה בסיסית הרבה יותר, במיוחד בהשוואה ל-MG3 אבל לא רק, עם חומרים פשוטים יותר למראה ולמגע, ותחושה כללית שהן שייכות לקטגוריה נמוכה יותר. זה בולט מאוד מלפנים, ועוד יותר מאחור.
ב-MG3 כמו בדגמים רבים שמגיעים מסין, הנדסת האנוש פחות מוצלחת. זה לא רק בגלל שהכל מתופעל דרך המסך, זה בגלל שהרגישות למגע לא מספיק טובה, בגלל שהחיוויים בלוח המחוונים קטנים מידי (מצב רגנרציה ומד סל"ד, למשל), ובגלל שחלק מהכפתורים שעל גלגל ההגה הם רב תפקודיים כך שפעם הם מבצעים פעולה מסוימת ופעם משהו אחר.
מערכת המולטימדיה ביאריס חודשה במסגרת מתיחת הפנים, היא נאה, בגודל 9 אינץ', דוברת עברית ופשוטה להבנה, אבל חסרות חוגות בצדדים ובמקומן יש לחצנים, והיא גם לא מציעה חיבור אלחוטי לאפל קאר ולאנדרואיד אוטו. המסך בסוויפט זהה בגודלו (9 אינץ'), מציע חיבור אלחוטי לאפל ולאנדרואיד, אבל יש הרבה יותר כפתורים על ההגה ופחות מקומות אחסון כך שיאריס מציעה את הנדסת האנוש הטובה ביותר במבחן.
מושב קדמי: MG3 מציעה מושב שלא רק נראה טוב יותר, הוא גם נוח יותר, מדופן יותר ובאפן כללי מתכתב עם הקו של רכב מקטגוריה גדולה יותר. לתנוחת נהיגה נוחה קשה להגיע בגלל שגלגל הגה מתכוונן רק לגובה, וגם הראות לאחור פחות טובה בגלל החלק העליון הנמוך של החלון האחורי שגורע מהנוף.
ליאריס מושב קצר, מחסיר תמיכה והיה פחות נוח בנהיגה ארוכה. בסוויפט המושב הקדמי מציע תמיכה טובה והיה נוח מזה של יאריס ופחות מזה של ה-3. לשתיים היפניות גלגל הגה מתכוונן גם לגובה וגם למרחק כך שתנוחת הנהיגה בשתי המכוניות טובה מאוד, כאשר השמשות האנכיות בסוויפט עוזרות לה להציע תצפית עדיפה לכל כיוון.
מושב אחורי: העושר שמוצע ב-3 מלפנים נמצא גם מאחור וזה כולל מושב ארוך באופן בולט, ריפודים רכים בדלתות, תאורה בגג, פתחי מיזוג שעדיין נדירים בקטגוריה ואין לשתי האחרות, שקע USB וכיסים בגב המושבים (באחרות אין אפילו כיס אחד). עולם אחר לעומת שתי המתמודדות האחרות. לגבי הכניסה והיציאה ונוחות המושב, היא מדורגת בין השתיים האחרות.
ליאריס בסיס גלגלים דומה לזה של ה-3 אבל מפתח הדלת הוא הקטן ביותר במבחן באופן שיכול להגביל קשירת ילד במושב בטיחות. לעומת זאת המושב האחורי שלה הוא הנוח ביותר לישיבה מבין המתמודדות.
לסוויפט דלת אחורית עם מבנה רבוע אשר מאפשר לה להציע את המפתח הטוב ביותר במבחן. אבל אין ארוחות חינם וברגע שנכנסים מגלים את מחיר בסיס הגלגלים הקצר - מושב קצר ונמוך מידי - והכי פחות נוח לישיבה.
תא מטען: לכולן תאי מטען יחסית צנועים ובפערים לא גדולים: 293 ליטר ב-3, 286 ליטר ביאריס ו-265 ליטר בסוויפט. ל-3 מפתח הדלת הגדול ביותר, ליאריס סף ההטענה הנמוך והנוח ביותר וסוויפט היא היחידה שמציעה גלגל חליפי. לאף אחת אין אפשרות ליצירת משטח שטוח בהשכבת המושבים, אבל יאריס וסוויפט מציעות פיצול בהשכבת המושבים לחלוקה כלשהי בין מטען לנוסעים. המשענת ב-3 היא מקשה אחת וגם פעולת ההשכבה שנעשית בשחרר תופסנים משני הצדדים, פחות נוחה.
אבזור: ה-3 ויאריס הגיעו ברמות הגימור הגבוהות ביותר, כאשר סוויפט התייצבה ברמת הגימור GLX היחידה בהיצע. לכולן המון אבזור שכולל הנעה ללא מפתח, בקרת אקלים, מצבי נהיגה, כאשר סוויפט מוסיפה חימום למושבים הקדמיים ומנופים להחלפת הילוכים מאחורי גלגל ההגה. אבל מעבר לכל אלה ה-3 מציעה הרבה יותר וכוללת עוד פרטי אבזור שלא אופייניים לקבוצה. למשל חימום מושבים יש גם בסוויפט, אבל ל-3 יש גם חימום להגה, פתחי מיזוג לאחור, חלון גג (בתוספת 1,000 שקל למחיר הבסיסי) ואפליקציה ייעודית לשליטה בשלל פונקציות כמו בחשמליות, כולל הפעלת מזגן מרחוק לפני הכניסה לאוטו - מהמכוניות הלא חשמליות הבודדות עם אפשרות שכזו.
בטיחות: ה-3 טרם נבחנה במבחני הריסוק האירופי, אבל קיבלה ציון נמוך של 3 מ-5 כוכבים במבחן האוסטרלי המקביל, ANCAP. ב-MG טענו בתגובה שהדגם האירופי שונה ויקבל ציון גבוה יותר כשייבחן שם. נראה. בינתיים יאריס מחזיקה בציון גבוה של 5 כוכבים וסוויפט מסתפקת בציון של 3 כוכבי בטיחות גם כן.
לכולן היצע מכובד של מערכות בטיחות אקטיביות שכולל בלימה אוטומטית, תיקון סטיה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי תמרורי מהירות, התרעת תנועה חוצה מאחור ועוד. ל-3 ולסוויפט גם מערכת מקורית להתרעה על רכב בשטח מת, ליאריס מערכת דומה בהתקנה מקומית שעובדת פחות טוב. אבל שאר המערכות של היאריס פועלות טוב יותר וזה בולט במיוחד על רקע ההתרעות המיותרות הרבות שמתקבלות מ-MG3.
מנוע וביצועים: ל-3 ביצועים טובים משמעותית ובפער, אבל עם כוכבית כי הם מגיעים לפרקי זמן קצובים. זאת משום של-3 מערכת היברידית שמשלבת מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר ו-102 כ"ס עם מנוע חשמלי חזק מהמקובל בקטגוריה (136 כ"ס) אשר מנפקים יחדיו 194 כ"ס. התיבה האוטומטית בעלת 3 הילוכים בלבד, ולאלו מצטרפת סוללה חשמלית גדולה ביחס למכוניות היברידיות (1.83 קוט"ש) לנסיעה על חשמל לפרקי זמן ארוכים מהמקובל לטובת חיסכון וכוח. אבל הסוללה לא מספיק גדולה כדי לספק כוח לאורך פרק זמן ממושך.
בנסיעה רגילה ה-3 יכולה להאיץ חזק בעוצמה שמזכירה התנהלות במכוניות חשמליות. הכוח מגיע בשני שלבים, תחילה חשמלי ואחר כך מצטרף מנוע הבנזין שממשיך לדחוף קדימה. הזרימה בין המנועים לא תמיד חלקה, ואילו השילוב עם תיבת ההילוכים כן, ובכל מצב ה-3 תשאיר לאחרות אבק.
כמו בדגמים היברידיים אחרים, גם כאן בעלייה ארוכה או בעת מאמץ מתמשך הסוללה מתרוקנת, אלא שכאן פער הכוח שהיה לפני, לזה שמוגש אחרי, עצום. צריך לקחת זאת בחשבון כשעוקפים את המשאית הרביעית בכביש הבקעה. ה-3 מציעה אפשרות רגנרציה למילוי מזורז של הסוללה לחזרת הכוח, כאשר הנהג יכול לבחור מבין שלוש שהחזקה ביניהן קרובה לנהיגה בדוושה אחת כמעט ללא צורך להשמש בבלמים, אבל זה עדיין לוקח זמן.
יאריס ההיברידית משלבת מנוע 1.5 ליטר 3 צילינדרים 92 כ"ס עם מנוע חשמלי שמפיק 80 כ"ס ליצירת הספק משולב של 116 כ"ס. התיבה פועלת כמו תיבה רציפה (היא לא בדיוק כזאת) וההנעה קדמית. לסוויפט מנוע 1.2 ליטרים 3 צילינדרים עם מערכת עזר היברידית מתונה. ההספק הוא 82 סוסים והתיבה היא רציפה עם שבעה הילוכים מתוכנתים.
על ההספק הצנוע של הסוויפט אמור לפצות המשקל הקליל של 984 ק"ג לעומת 1,090 ביאריס ו-1,308 ב-MG3. אבל זה לא מספיק. כל עוד יש מיץ בסוללה, יאריס תאיץ חזק יותר ויעיד על כך נתון התאוצה הרשמי. גם התיבה של היאריס מהירה יותר בזינוק הראשוני כך שיחד עם מנוע חזק יותר מקבלים ביצועים עדיפים על סוויפט בכל נקודה. כשהסוללה ביאריס מתרוקנת הביצועים שקולים יותר לסוויפט.
ומילה אחרונה בעניין בידוד הרעשים, מנוע ה-3 הוא השקט ביותר וגם פעולתו עגולה ביותר. מנוע סוויפט הוא הרועש ביותר בעת מאמץ וגם רועד בסרק. יאריס באיזשהו מקום באמצע וקרוב יותר לסוויפט בסוגיית הרעש.
צריכת דלק: על חולשת המנוע, סוויפט מפצה בצריכת דלק מעולה למכונית שאינה היברידית מלאה, 15.2 ק"מ לליטר במבחן המאומץ שלנו. אלא שהמבחן הפעם הוא מול שתי מכוניות היברידיות שעל אותו קטע מבחן רשמו 16.7 ק"מ ב-MG3 ו-17 ק"מ לליטר ביאריס. בחיי יום יום במתאר עירוני, סביר כי השתיים יחצו בקלות את קו ה-20 ק"מ לליטר בעיקר כי אז תתאפשר נסיעה על חשמל לפרקי זמן ארוכים יותר.
נוחות והתנהגות: לא רק בנראות החיצונית ובפנים MG3 משדרת בגרות, גם בנוחות הנסיעה מתקבלת אותה תחושה בוגרת ומאוזנת ויחד עם מושבים עמוקים יותר המפגעים השונים נספגים טוב יותר. במהירות עירונית שיבושים קטנים ובינוניים מסוננים כראוי, פגמים גדולים יותר כמו במפרים - פחות.
יאריס מציעה נוחות נסיעה סבירה, אבל הבולמים מעט 'נכנעים' למהמורות גדולות כמו במפרים. סוויפט מסתדרת פחות טוב עם שיבושים קטנים והיא יותר מרקדת ורוטנת, אבל מציעה פעולה עדיפה על היאריס כשזה מגיע לשיבושים גדולים.
מחוץ לעיר 3 ממשיכה לשמור על עליונות במבחן, עם פעולה עמוקה יותר של הבולמים ונוחת עדיפה. יאריס שומרת על מקומה באמצע ואילו סוויפט ממשיכה להציע ריסון חסר וסוגרת את השלישיה. אף אחת מהמכוניות לא באמת שקטה, אבל במעבר מ-MG3 לאחרות מורגש הפער כאשר זה של סוויפט ממש בולט לרעה.
לשלושתן יכולת דינמית גבוהה וטובה שתספק כל צורך רלוונטי כאשר יאריס מביאה עמה שלדה "מתנהגת" ואת היכולות הגבוהות ביותר במבחן. גם פעולת הבלמים הייתה הטובה ביותר. ל-3 רכינה צנועה בפניות, אבל ההיגוי פחות מוצלח מאשר ביאריס. סוויפט אמנם מעניקה תחושה קלילה יותר, גם כי היא באמת קלה באופן מוחלט, אבל ההגה מנותק וקל מדי והתנועה על המתלים פחות מרוסנת. מצד שני היא מחזירה לעצמה נקודות בתמרון עירוני כשהיא מציעה את רדיוס הסיבוב הטוב ביותר במבחן.
השורה התחתונה: קטגוריית הסופר מיני חוותה עליות ומורדות ולאחר שנים רדומות, והזדחלות של לקוחות לכיוון הקרוסאוברים, נראה שהסגמנט שוב במגמת צמיחה. שלוש הנציגות שכאן הן החדשות או המחודשות ביותר בקבוצה וכל לקוח שמחפש להתחדש בדגם בגודל הזה, סביר שיעיף עליהן מבט בטרם יקבל החלטה.
סוויפט מציעה תא נוסעים מודרני, וצריכת דלק טובה לכשעצמה. יש לה קהל קבוע שחובב את המותג היפני, וימשיך לרכוש אותה. אבל שתי המתחרות האחרות עדיפות עליה ברוב התחומים.
בעולם שבו צריכת דלק ושמירת ערך הן הקול המוביל בכל דיון, יאריס תנצח כמעט תמיד בכל השוואה. אבל העולם שלנו מורכב יותר, מכיל יותר פרמטרים, יותר רצונות ודרישות של משתמשים שונים, ובמקרה הזה לטויוטה יותר מידי חסרונות, שעיקרן נוגעות למרחב בתא הנוסעים, ולבידוד הרעשים. לכן יאריס תאלץ להסתפק במקום השני.
MG3 אולי לא מלוטשת בכל היבט, אבל היא מציעה את החבילה הטובה ביותר שמורכבת מיחידת כוח עדיפה, תצרוכת דלק חסכונית, איכות נסיעה טובה, תא נוסעים עשיר ומרווח והמון אבזור. על כן היא זוכה במקום הראשון.
המחיר הוא פרמטר נוסף שמחזק את הבחירה, כי MG3 עולה 129 אלף שקלים כשרכב המבחן מוסיף עוד 1,222 שקל עבור הצבע המטאלי.
יאריס עולה אחרי העלאת המסים 142 אלף שקלים בדגם המאובזר שבחנו, ואילו סוויפט זולה רק במעט, 127 אלף שקלים, אבל המחיר שלה טרם עודכן למודל 25.
בנוסף MG3 אוחזת בקלף חזק נוסף, 7 שנות אחריות לרכב, 8 שנים לסוללה ובשני המקרים מגבלה של עד 150 אלף ק"מ. זו מסגרת אחריות הכי רחבה לרכב בנזין בישראל ובפער גדול על יאריס וסוויפט שמציעות 3 שנות אחריות או 100 אלף ק"מ.
השתתף במבחן: צפריר מויסה