ועדת הכלכלה ערכה דיון בנושא הקטל בדרכים בדגש על אמצעי אכיפה דיגיטליים ואלקטרוניים. בדיון השתתפו נציגי המשטרה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרדי המשפטים והאוצר. בסיס הדיון היה עיסוק באכיפה האלקטרונית הנוכחית והתוכניות העתידיות של המשטרה. אלא שבמהלכו נחשפו כמה פרטים מעניינים מאוד אודות האכיפה הנוכחית והעתידית בתחום.
במהלך הדיון אמר סנ"צ סטפן ספר, ראש מדור אכיפה דיגיטלית במשטרת ישראל, כי כיום מוצבים כ-100 עמודי מצלמות מהירות, אולם כמות המצלמות הפעילות בפועל היא בין 70 ל-80 מצלמות ובנוסף פועלות 58 מצלמות טקטיות ניידות לאכיפת עבירות כמו שימוש בטלפון הנייד.
"מערכת נוספת שאנחנו עובדים עליה היא שובר שוויון - מהירות ממוצעת" אמר סנ"צ ספר "אם יהיה תקציב אז תוך חודש המקטע עובד, אבל אנחנו בתקציב קיום ומנסים למצוא לזה את הכסף. יש תכנון ל50 מקטעים בשנה הראשונה". מה שלא נאמר בדיון הוא שהמקטע הראשון בתוכנית צפוי להיות בכביש 90.
כישלון מצלמות א-3 לא מרתיע את שבויי הקונספציה של אכיפת המהירות, אחרי שגולגלו בזפת ונוצות עם פארסת מצלמות המהירות, המשטרה חוזרת עם פתרון חדש-ישן לאכיפה דיגיטלית באמצעות מדידת מהירות ממוצעת על מקטע דרך. זה לא פתרון חדש או לא מוכר בעולם, ובישראל הוא מתגלגל כבר יותר מ-3 שנים בלי להגיע לשום מקום.
הרעיון בבסיסו: הצבת שתי מצלמות המתעדות את לוחית הרישוי של המכונית בכניסה למקטע דרך נתון וביציאה ממנו. המרחק הקבוע בין הנקודות ופרק הזמן שארך בין הכניסה למקטע והיציאה ממנו יספקו את המהירות הממוצעת. אם היא גבוהה מזו המותרת - יופק קנס.
אלא שהוא חוזר לתפיסה של מהירות כחזות הכל ולא מתמקד בנקודות הסיכון הרלוונטיות. מהירות ממוצעת לא מצמצמת את הסיכוי והסיכון של יציאה לעקיפה במקום אסור, היא לא מנטרלת את החיכון בין האוכולוסיה הפגיעה ביותר שהיא הולכי הרגל בערים והיא כמעט ולא רלוונטית למקומות בהם מתרחשות תאונות רבות - צמתים.
מי שרשם תמיכה בשימוש באמצעים האלקטרוניים הוא מנכ"ל הרלב"ד גלעד כהן, לדבריו אחרי 40 הרוגים בינואר (עליה של 20% ביחס לשנה שעברה) ואחרי השנה הגרועה ביותר מזה 18 שנים עם 436 הרוגים ב-2024, יש צורך להגדיל את השימוש באמצעים האלקטרוניים. "בישראל יש כ-200 אמצעים אלקטרוניים ובעולם מדברים על כ-200 לכל מיליון תושבים. צריך להכפיל את האמצעים האלקטרונים פי 10".
לטענת המשטרה כי היעדר תקציב מעכב את תחילת העבודה של המערכת השיבו נציגי אגף התקציבים שלמשטרה דווקא היה תקציב, ומכובד - 162 מיליון שקלים שהוקצו לטכנולוגיות, אלא שהמשטרה העדיפה לתעדף דברים אחרים על פני המערכת. כיום הכל ממתין לאישור התקציב של 2025, אולם גם בבסיסו כרגע מוקצה סכום של 85 מיליון שקלים "בלבד", כך שייתכן ולא יספיק.