מיד ברגע שאתה מניח עליו את עכוזך נוחתת בך ההכרה שזו מכונה שלא באה להתחנף לרוכב, היא רוצה ללכת מכות.
המושב מצויד בפיסת דקיקה כל כך של ריפוד שמזכירה את העובי שבו האיטלקים פורסים את נקניק הפרושוטו החביב עליהם.
הקצוות הפלסטיים של המושב דוחקים בישבן כמו שפרש מציק בדורבנות שלו לסוס - רק שכאן הסוס הוא זה שבועט בפרש. ואז מציעים לך לבדוק את הביצועים שלו במסלול, "תוריד אותו בסיבוב כמה שאתה רוצה - רק תזכור שהוא שווה יותר מרבע מיליון שקל" ואין ממש ביטוח.
נציג היבואן ברדה ג'וניור אומר לי "יש לך 12 דקות", סשן ראשון קצר שיזכיר לך את כל השרירים שלא הפעלת הרבה מידי זמן - הגב, הבטן הצוואר. "אנחנו לא באנו לשחק פה" - נוהם השטן האדום, או "אל תדבר אלי, חוויה ממש", כמאמר המשורר או איך שקוראים למי שכותב שירים כאלו,
זו קבלת הפנים,
כי זה כלי שבא משימה אחת ויחידה -
להיות. הכי. מהיר.
על המסלול.
ה"פניגלה" - כשם הפרבר שבו שוכן המפעל של דוקאטי בבולוניה, הוא אופנוע הקצה של החברה האיטלקית שמאז 2012 היא חלק מתאגיד פולקסווגן ופועלת תחת אודי. הדגם הזה הוא הוא למעשה הדור השביעי לאופנועי הסופרבייק של דוקאטי אם הולכים עד ל-851, כשאחרי שנים של מנועי V טווין נוספו מאז 2018, כמו באופנועי המוטוג'יפי עוד שני צילינדרים וכך הוא היום - V4.
"המשימה של דוקאטי היא להעשיר את החיים של האנשים באמצעות אופנועים המאופיינים מצד אחד בתחכום טכנולוגיה, ומצד שני ביופי חושני", התפייט מנכל דוקאטי קלאודיו דומניקלי בעת חשיפת הפניגאלה החדש. זה נכון במקרה הזה ואני בטוח שבאיטלקית זה נשמע יפה יותר.
זה כלי שלוקח הרבה מאופנועי המירוץ של דוקאטי, בשלדה בטכנולוגיה ובמנוע, והוא מגיע בדיוק בתקופה שבה הכלים שלהם הם הדבר הכי לוהט על המסלול. בשנת 2023 שבעה מתוך שמונה רוכבים עליו הצליחו לנצח איתו לפחות מירוץ אחד. אחרי שנים של שליטה יפנית - האיטלקים הפכו למותג ששולט במרוצים ולוקח פודיום אחרי פודיום - בסופרספורט, בסופרבייק ובעיקר במוטו GP, שנה שלישית ברציפות של אליפות עם פקו ומרטין לקראת שנה רביעית - הפעם אולי עם מרקז.
נתחיל בעיצוב. דוקאטי - כמו דוקאטי - או בעצם כמו יצרן איטלקי עילי - יצרו כאן את אחד האופנועים היפים שיש. יצירה מעוצבת שבקלות יכולה להיות מוצגת במוזיאון לאומנות מודרנית. הרבה הרבה אדום-פרארי (או דוקאטי) בוהק, פנסים חתוליים, זנב מחודד, עיצוב מהפנט שלוקח אלמנטים עיצוביים מדגם ה-916 האלמותי, אבל כזה שהוא גם שימושי.
מנהרת הרוח סייע להפוך את המכונה הזו לאווירודינמית יותר, המשקף מעט גבוה יותר ובמקביל יש מעין מגרעת במכל הדלק שמאפשרת להוריד למטה את סנטר הקסדה. הכל כדי להפחית את התנגדות האוויר ולשפר את ההגנה על הרוכב, מה שמייצר מעין בועה סביבו במהירויות גבוהות, ועם כלי כזה המהירויות הן מ-א-ו-ד גבוהות.
הכנפונים שקיבלו עיצוב חדש וחוץ מיופיים הם מספקים כוח הצמדה לקרקע זהה לדגם היוצא, כשבנוסף שני כונסי האוויר הפכו להיות כונס אחד החבוי מתחת לפירינג ועכשיו יש יותר זרימת אוויר לרדיאטורי המים והשמן.
השינוי הגדול ביותר הוא בזרוע האחורית שהפכה להיות כפולה מה שנותן יותר קשיחות לשלדה וגם יותר יציבות במהירות גבוהה ובאופן כמעט מפתיע זה דווקא מוריד את המשקל של הכלי.
עוד קצת מספרים וטכנולוגיה - כי הכלי הזה שופע מהם - החזית של אופנוע הוגבה ב-25 מ"מ יחד עם קשת הגלגל הקדמי ומערכת התאורה, והזנב עכשיו מעט רחב נמוך וארוך יותר, כשקשת הגלגל הקדמי גבוהה יותר ומערכת התאורה מותקנת מעט.
המראות מותקנות בחלקו הפנימי של הפירינג כדי לשפר אווירודימיות ואפשר להסירן כשעולים על המסלול במוג'לו (או סתם בשדה תימן). המושב והמכל מקלים על עיגון הברך כדי להתמודד בלימות חזקות, הרגליות הוזזו 10 מ"מ פנימה מה שמאפשר הגדלת הזווית בעיקול מעל ל-60 מעלות וכך אפשר בקלות יתרה (תגדיר "קלות") להגיע על המסלול להשכבה שבה הסנטר נושק לאספלט, בחלקו האחורי של הפירינג יש כעת פתחי אוורור חדשים לפינוי אוויר חם מהמנוע כאלו שכוללים גם אלמנטים מה-L21V של אליפות ה- Moto E החשמלית שדוקאטי מייצרת לה את הכלים.
מנוע ה-Stradale Desmosedici V4 עם זווית של 90 מעלות בין שני צמדי הבוכנות לוקח מוטיבים מאופנוע המוטוג'יפי, קל יותר וחזק יותר - 216 כ"ס ב- 13,500 סל"ד עם מומנט של 12.3 קג"מ ב- 11,250 סל"ד. ואם זה לא מספיק לכם אפשר להתקין מפלט מירוצים של אקראפוביץ' שיספק לכם - אלוהים ישמור - 228 כ"ס.
גל הארכובה כאן מסתובב בניגוד לכיוון הנסיעה מה שמסייע להפחית את השפעת הכוח הצנטריפוגלי, להקטין נטייה להרמת גלגל קדמי ולשפר את זריזות האופנוע. כשהמנוע במצב סרק והטמפרטורה שלו היא מעל 75 מעלות, שתי הבוכנות האחוריות מבוטלות באופן אוטומטי. יש כאן קוויק שיפטר עם חיישן שנמצא היישר בתוך תיבת ההילוכים במקום ברגלית שמאפשר החלפת הילוכים מהירה יותר.
האופנוע עושה שימוש במנוע כנושא עומס מה שבתורו מפחית את המשקל הכללי, ואליו מחוברת שלדה קדמית מאלומיניום. מאחור, שלדת זנב העשויה אלומיניום בשני חלקים יצוקים שחובקים את יחידת הזנב ואת חלקו התחתון של מכל הדלק.
חישוקי אלומיניום בעלי 5 חישורים במשקלים שלא ייאמנו הקדמי של 2.95 ק"ג והאחורי השמנמן יותר רק 4.15 ק"ג. השלדה הקדמית עשתה דיאטה של 730 גרם ועדיין מעשה נס היא קשיחה יותר וקלה יותר להטייה. יש גם מזלג קדמי אלקטרוני מדור שלישי מדגם TTX/NPX Öhlins, זה האופנוע הסדרתי הראשון בעולם שמשתמש בקאליפרים HypureTM של ברמבו, שהם קלים יותר ובולמים יותר וגם מתחממים פחות עם צמד דיסקים של 330 מ"מ מקדימה ודיסק בודד 245 מ"מ מאחור.
יש כאן מערכת eCBS Race של בוש שפותחה עם דוקאטי של בלימה משולבת גם באחורי עם 7 מצבים ויודעת לסייע בדריפט הקטן הזה שאתה רואים בקנאה במוטוגיפי בבלימות המאוחרות - וזה שיש אותה ממש לא אומר שתוכלו לעשות את זה.
נדמה שמה שהכי מרשים - וקשה להרשים בשלל הדברים כאו - היא מערכת חדשה בשם Observer Vehicle Ducati שמקבלת מידע ממעל ל-70 חיישנים שונים המודדים את הכוחות והעומסים הפועלים על האופנוע וכך היא יודעת הכל על האופנוע ועל איך הרוכב אוהב את הקפה שלו. מערכת שמשנה את ההתנהגויות של מערכות בטיחות אחרות כך שהן יוכלו להתערב ולסייע באופן שהוא כמעט "רואה את הנולד".
עוד קצת ודי -
מערכת ABS לפניה, אנטי ווילי, אנטי סטופי, בקרת אחיזה, בקרת זינוק למרוצים, בלימת המנוע, כוח מנוע, מצבי רגישות מצערת - כשכל אחד מהם מגיע בכמה רמות של שליטה והתערבות ממוחשבת. את הכל אפשר לראות בצג ענק של 6.9 אינץ' שיודע להראות את כוחות הג'י על הרוכב, להציג את מספר הסוסים והקג"מים, ומה בדיוק הייתה זווית השכבה האחרונה.
אפשר להניח שתשמחו לדעת שמד המהירות יודע להציג מספרים שהם מעל ל-299 קמ"ש. אם תמצאו חבר/ה אמיץ שיסכים לשבת מאחור יש קיט למושב נוסף, ואם מצאתם את הממון לרכוש את כל זה תוכלו להזמין את הפניגלה בכל צבע שתרצו בתנאי שהוא אדום.
ואחרי כל ההרצאות האלו עלינו על המסלול.
פול-גז חזירי במיוחד דוחף את המנוע קדימה בסל"ד בסאונד רועם ונפלא והתאוצה שמתקבלת חזקה ועוצמתית כל כך עד כדי שנדמה שהוא דוחק את האספלט אחורה, שאתה מתחיל ממש לחזור בזמן.
כל האלקטרוניקה מתגייסת למאמץ גדול למנוע מהגלגל הקדמי מלהתרומם ולהשאיר אותו על הקרקע ובקסדה נשמעות צרחות מביכות שאתה לא יודע אם יש בהם יותר אושר או פחד. השכבה ראשונה אתה עוד חושש ולא מספיק בטוח להוריד אותו ממש והנה שוב ישורת של המסלול הצנוע שבנגב.
המהירות הסופית כאן היא "רק" באזור ה-200 קמ"ש אבל למי יש אומץ להוריד עכשיו את המבט מהכביש ללוח השעונים כשאתה יודע שעוד רגע צריך לבלום וזו בלימה שלא דומה לשום דבר אחר משום שהברמבו הענקיים מאיטים את הכלי בעוצמה כזו שאתה מרגיש שמישהו שולף לך את המעי ואת שרירי הבטן, המוח זז קדימה בתוך הגולגולת, העיניים שיוצאות מחוריהן וכל דימוי יהיה נכון.
כשבולמים המחשבונים עושים הכל הפעם כדי שהגלגל האחורי לא יתרומם, והתוצאה המביכה היא שבכל פעם אתה מתקשה לאמוד את עוצמת הבלימה הזו מה שגורם לכך שאתה לוחץ על ידית הברקס הרבה מוקדם מדי, משהו שבדיעבד היה אפשר לעשות מאוחר בעשרות מטרים קדימה, כי זה לא רק מנוע מעולם אחר, אלו גם בלמים עם עוצמה מסוג חסר תקדים.
אט אט (או מהר מהר) הקצב עולה ואתה חושש קצת פחות, מצליח להתחבר קצת יותר אל המכונה המשוגעת הזו ואפילו הברך מצליחה ללחך קצת אספלט, בחוויה גדולה למי שיש לו לב חזק (וארנק מלא).
זה אופנוע שהוא דגם קצה, סוג של הישג ופסגה טכנולוגית, אופנוע מירוץ חוקי לכביש שמעטים הרוכבים שיכולים להתקרב למיצוי הפוטנציאל שלו. כי זה לא אתה שלקחת אותו לסיבוב, זה הפניגלה שבודק אותך.
על הצד הטכני: דוקאטי פניגאלה S4V
מנוע: דזמוסדיצ'י סטרדלה 4V קירור מים, גל ארכובה מסתובב נגד כיוון הנסיעה, נפח 1,103 סמ"ק
הספק: 216 כ"ס ב- 13,500 סל"ד
מומנט: 12.3 קג"מ ב- 11,250 סל"ד
ממדים: גובה מושב: 850 מ"מ, בסיס גלגלים: 1,485 מ"מ, זווית מזלג: 24 מעלות, מהלך מתלה קדמי: 120 מ"מ, מהלך מתלה אחורי: 130 מ"מ
משקל יבש: 187 ק"ג
קיבולת מיכל דלק: 17 ליטר
צמיגים: צמיג קדמי פירלי 17R120/70 דיאבלו סופר קורסה 4V וצמיג אחורי פירלי 17R200/60 דיאבלו סופר קורסה 4V
בטיחות: מערכת בלימה eCBS Race לפניות, בקרת אחיזה, בקרת החלקת גלגל אחורי, מערכת שליטה על הרמת גלגל קדמי, מערכת זינוק מעמידה, מערכת שליטה על עצמת בלימת
טיפולים: החלפת שמנים כל 12 אלף ק"מ או שנה, טיפול מרווח שסתומים כל 24 אלף ק"מ
מחיר: 255,640 שקל