מחיר: 250 אלף שקלים
מתחרים: אין ישירים
אהבנו: ביצועים, עבירות, נוחות, שימושיות
לא אהבנו: רעש, בסיס גלגלים, מחיר
ציון: 9/10
לאחוז את המקל בשני קצותיו, לרקוד בשתי החתונות, לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, מינוי שר לא מקצועי וציפייה לתוצאות, כל אלו ואחרים מתארים את הפעמים בהן אנחנו רוצים לקבל גם וגם, אבל לא לשלם את המחיר, או לפחות להינות מכל העולמות. עם הזמן אתה מבין שזה לא עובד ככה, לפחות עבור רוב האנשים. למרות שפה ושם ניסיונות כאלו לכאורה מצליחים - כמו צליל מנוע מזויף במכוניות ספורט חשמלית, ייצור תיקי יוקרה של לואי ויטן בסין ועוד - זה רק לכאורה, כי הם חייבים להישען על מידה מסוימת של התמסרות שלכם לתרמית. וזה עוד לפני שדיברנו על הפוליטיקאי.
כשראיתי את הפולאריס אקספדישן, המחשבה הראשונה שלי הייתה שברור שזה הולך להיות המקרה. בכל זאת, רכב SBS (side by side) שרוצה להיות גם כלי טיולים נעים, גם עבירות וגם כלי נהיגת שבילים מהיר? אני לא יודע איזו עוגה זו, אבל שלמה היא לא תישאר.
רגע לפני שנצלול לאקספדישן, מרכיביו, מאפייניו, ביצועיו ויכולותיו - נסביר רגע מה זה הכלי הזה.
בראשית היה הטרקטורון, כלי עבודה וטיולים קטן ויעיל, אבל למי שנזקקו לרכב חווה או כלי תפעולי עם יכולות נשיאת מטען היה צריך משהו אחר, אז הם סידרו לו ספסל לרוחב, הגה וארגז. קוואסאקי מיול לא היה הראשוןן, אבל היה הראשון לעשות את זה באופן מסחרי מוצלח. אחריו באו גם אחרים. המהפכה הגדולה הגיעה ב-2006 כאשר פולריס מציגה את ה-RZR, שילוב של אותו טרקטורון משא עם באגי שיצרו רכב שתכליתו המוצהרת, מראשית ועד תכלית הייתה כיף. שוב, זה לא שלא היו ניסיונות קודמים, אבל ה-RZR היה מי שבאמת הרים את החגיגה הזו.
למרות ניסיונות לייצר כלים שהם "גם זה וגם זה", שלעיתים היו "לא זה ולא זה" שני הענפים האלו המשיכו להתפתח במקביל, כלי העבודה הלכו וצברו יכולות שלא מביישות טנדר קטן. הכלים הספורטיביים, כדרכם של כלים המונעים טכנית בדלק, אבל בפועל על ידי אגו ורצון להשוויץ מי צד את הממותה הכי גדולה בשבט - הלכו והקצינו עם מנועי טורבו של מאות כוחות סוס, ומכלולי מירוצים מהשורה הראשונה. נכון להיום, מוצרי הקצה של התחום הזה שמגיעים מקאן אם - והם תולדה של מירוץ חימוש שהדבר היחיד שעומד מולם על שבילים אלו רכבי מירוץ טהורים.
ואז באה פולאריס ב-2023 ומציעה את השילוב בין רכב טיולים שימושי לכלי ספורטיבי והעבירות. על הצד הטיולי, תצורת 5 מושבים, דלתות קשיחות, מערכת שמע, סביבת נהג עשירה, טווח שיכול להגיע ל-300 ק"מ, כושר נשיאה מכובד של חצי טון בארגז, אפשרות סגירה שלו ושל הקבינה כולה, כולל חימום ומיזוג, שלל אפשרויות זיווד ודיגום שלו מאוהל גג, גגון, תאורה, שקעי כוח ועוד. על הצד הספורטיבי והעבירות, מנוע 999 סמ"ק בהספק 114 כ"ס, זרועות A עם מהלכי מתלים מדהימים, צמיגים בשרניים, מרווח גחון עצום, זוויות גישה ונטישה מטורללות, נעילה אחורית ואורכית ועוד (פירוט בהמשך). ועל כל זה תג מחיר שעושה קווץ' לחשבון הבנק וללב.
עיצוב: זה אולי לא נראה כך מהתמונות, זה אולי לא מובן למי שלא מתמצא בז'אנר, אבל האקספדישן הוא חתיכת כלי גדול. 3.87 מטרים לאורך זה אומר שהוא בולט ב-27 ס"מ מעבר לקיה פיקנטו בחניה. כאשר בסיס הגלגלים שלו הוא 297 ס"מ, הוא עולה ב-14 ס"מ על זה של טויוטה לנד קרוזר החדש. והוא ארוז בעיצוב שמצליח שלא להיות מצועצע מדי או קרבי באופן פרחחי למראה.
תא נוסעים: פתיחת הדלת מכניסה לדבר הכי קרוב ל"סביבת נהג" שיש לכלים האלו להציע. המושבים מספיק חובקים כדי לאחוז בגוף, ומספיק רחבים כדי לא לכלוא אותך בכיסא מירוצים הדוק. בגרסה נטולת החלונות ועם השמשה הקדמית מקבלים שילוב של הגנת רוח/גשם טובה, לצד התחושה הפתוחה של נהיגה בכלי כזה. קל מאוד להשיג תנוחת נהיגה נוחה גם לאורך זמן. באופן כללי, הנדסת האנוש פה טובה מאוד עם מתגים גדולים, ברורים, ממוקמים נכון ועדיין שפע של מקומות עם הכנה לכפתורים נוספים. כרכב שאמור לחיות בסביבות מטונפות, הקבינה שלו רחיצה לגמרי פותחים את פקקי הניקוז ונותנים בצינור, היא אכן נשטפה על ידינו בצינור לחץ גבוה בסיום השימוש בו. מה שלא תרצו שיירטב יכול להיות בתא הכפפות והקונסולה המרכזית.
מסך המולטימדיה מאפשר תצוגת נתונים או מפות (שצריך לטעון בו), מאפשר גם מעקב אחר כלים נוספים בשיירה, תפעול מערכת השמע עם צימוד הבלוטות' והרדיו, השימוש בו נעשה דרך כפתורי גומי שקל לתפעל גם עם ככפות. למעשה זו סביבת נהג כך כך טבעית, שלא מעט פעמים האצבעות גיששו אחר ידית האיתות בפעמים בהן חצינו כבישים עם הכלי.
שורת המושבים האחורית מציעה שלושה מקומות, אם כי ההרכב המקסימלי יהיה שני מבוגרים וילד, או שלושה נערים לא גדולים. מרווח הרגליים עצום ויש אפילו יציאות 12V לחיבור מטען או מקרר נייד, מוט האחיזה יכול לשמש להתקנת מנשאים או תיקים. אלו רק הצלתות הקטנות יחסית והמפתח המצומצם שקצת מקשים על יציאה וכניסה
אבל לא הכל מושלם. זה די צפוי כאשר רכיבים טכנולוגיים עדינים חוברים לרכב שטח קיצוני, אז לא הופתענו מאוד שרכיב הבלוטות' הרבה להתנתק ולהיתקע, ובשלב מסוים מסך המולטימדיה "קפא" עד כיבוי והנעה של הכלי. ההנחה שלנו היא שמדובר בבאג נקודתי, כזה שניתן לפתור בעדכון תוכנה.
היינו גם שמחים לתפעול פחות גס של ידית ההילוכים, לפעמים נדרש ממש כוח לדחוף אותה ממצב למצב.
ואחרון אבל ממש לא חביב: היה מעט מאכזב לגלות פה ושם ראשי ברגים "ג'ינג'יים" בתא עם נקודות חלודה עליהם. לא לעניין בשום רכב, בטח לא של פולריס, בטח לא במחירו.
תא מטען: על נשיאת המטען אחראי רשמית ארגז במידות של 77 ס"מ אורך, 120 ס"מ רוחב וגובה הדפנות הוא 34 ס"מ. כושר ההעמסה הוא חצי טון. אני כותב "רשמית" כי בקטלוג האביזרים תוכלו למצוא שלל אפשרויות עיגון על גבי המסילות האינטגרליות (אליהן ניתן לחבר תאי אחסון, מנשאים או טבעות קשירה), סגירה לארגז לטובת הגנה על הציוד מלכלוך או גשם, גגון עם אביזרי קשירה ועיגון ואפילו אוהל גג ליוצאים למסעות החוששים מחיות, רמשים ורטיבות ולא רוצים לישון על הארץ. זה בעיקר אומר שבאריזה נכונה, אפשר לזווד אותו בלי להתפשר על ציוד לטיול של יומיים ואפילו שלושה לארבע נפשות.
אבזור: חלק מהקסם בכלי כמו האקספדישן הוא היכולת לאבזר ולהתאים אותו במדויק לצרכים ולהעדפות. נגענו כבר בנושא האפשרות לסגור אותו קומפלט, להתקין בו מזגן או חימום ועוד, נראה שניסיון להקיף את כל קטלוג האביזרים יהיה בלתי אפשרי, שמנו פה כמה תמונות של כלים מזוודים למהדרין רק כדי שתבינו את הכיוון. על הכלי "שלנו" הותקנו מיגונים מלאים (חשוב מאוד), פנסי הצפה לתאורת צד (שימושי בהתארגנות לילה או בישול בחשכה), כננת (הכרחי אם אתם מטיילים לבד, וגם אם לא, תמיד טוב שתהייה אחת בשיירה), מצלמה קדמית ואחורית ועוד.
ביצועים: המנוע האחורי של האקספדישן מותקן מתחת לארגז. הוא מסדרת prostar של היצרנית, משפחה ענפה שמניעה אצלה שלל כלים, מאופנוע שלג ועד ה-RZR בגרסה מוגדשת טורבו שלו. כאן ויש לו שני צילינדרים בנפח 999 סמ"ק שמספקים 114 כ"ס ועוברים דרך תיבה רציפה עם הילוך גבוה למהירות או נמוך לעבירות. ההנעה היא אחורית עם דיפרנציאל פתוח, אחורית עם דיפרנציאל נעול או כפולה כאשר הדיפרנציאל האחורי והמרכזי נעולים (ויסקוזי).
מבחינת כוח, הוא בדיוק מה שצריך מכלי כזה, מישהו פה ידע לעצור בנקודה שבה יש פה מספיק כוח כדי לסחוב 4 מבוגרים עם ציוד בקצב מהיר מאוד, אבל בלי להשתגע עם כוח מוגזם. המנוע גמיש, וניתן לבחור בין שלוש מפות הצתה (ספורט, רגיל ונוחות) כדי לשלוט באופן שבו הוא מתרגם לחיצה על הדוושה לתגובת המנוע. למצב תיור נינוח מצב הנורמל הוא מדויק, את מצב הנוחות המאולחש מעט העדפתי בקטעי העבירות הטכנית, מצב הספורט עצבני וחד מדי.
לא שכלי כזה נמדד בצריכת דלק, וטוב שכך, הוא צמא מאוד ובנהיגת שטח לא היינו מצפים ליותר מ-7 ק"מ לליטר וזה במצב הכי חסכוני שתוכלו לנהוג. בקצב מהיר יותר, עם משקל ואתגרי עבירות, ראינו גם 5 ק"מ לליטר. עם מיכל של 47 ליטרים זה אומר שאתם בין 250 ל-300 וקצת ק"מ בין תדלוקים. זה טווח טוב מאוד ולפני שציידתם אותו בג'ריקן נוסף.
שטח: מכיוון שהוא מבטיח כל כך הרבה ועולה כל כך הרבה, החלטתי שאת הנסיעה איתו אני לא מגביל למבחן קצר, אלא יוצא למשהו מקיף יותר. אז פיניתי יומיים, העמסתי את הכלי ויצאתי למסע מים אל ים וחזרה. מהארובות של קיסריה לקיבוץ האון בכינרת. זה אתגר נהיגה לא מבוטל של כ-120 ק"מ לכיוון בנהיגה שהיא אך ורק בשטח למען מעברי כביש הכרחיים. הוא מאתגר כי הוא דורש בניית ציר ניווט ארוך וצורך לאלתר בשטח על בסיסו, וזה אומר שככל שהכלי יהיה קל יותר לנהיגה, המוח יוכל להישאר פנוי לזה.
היתרון השני של המסלול הזה, הוא האפשרות לאתגר את האקספדישן בכמעט כל תא שטח אפשרי בישראל. דיונות, סלעים בהר חורשן, שבילי יערות ברמות מנשה, שבילים מהירים מאוד בעמק יזרעאל, מעברי מים בנחל תבור, הטיפוס הארוך לרמת סירין והירידה התלולה משם לירדן ואז לכינרת.
אלא שהתברר שזו הייתה טעות גדולה מאוד. היומרה שזה מה שיאתגר את האקספדישן, הייתה כל כך מוגזמת מצידי. הוא די לעס הכל, בלע בקלות ולפעמים גם נחר לעברי בבוז. המנוע החזק אפשר לו לרחף בדיונות, גם כאשר נאלצתי להאט בדילמה בין שבילים הוא הצליח שלא להתחפר ואפשר תחילת נסיעה קלילה וכל זה בלי להוריד אוויר מהגלגלים. בנקודות הקיצון כאשר החול היה עמוק והטמפרטורה גבוהה, היה לי חשש קל מאימוץ ממושך שלו, אבל הוא צלח את זה בשלום.
על קטעי העבירות הוא בעיקר גיחך. אם נוהגים אותו נכון ומטפסים תוך בניית ציר התקדמות זה בכלל לא מאתגר אותו. גם אם תשימו שני גלגלים על שולי הציר ותנו לשניים האחרים להתמודד עם הבורות זה לא יפריע לו. למעשה פשוט תכוונו אותו למעלה, תנעלו דיפרנציאל ופשוט תנו גז, עם מתלים נפרדים ומהלכים של 35.6 ס"מ מלפנים ו-38.1 ס"מ מאחור הוא פשוט שולח את צמיגי ה-30 אינץ' שלו לקרקע בכל מצב. זוויות הגישה והנטישה שלו - 85 ו-84.4 בהתאמה הן מספרים דמיוניים לגמרי גם ברכבי שטח סדרתיים. זה מאפשר גמישות יוצאת דופן באפשרות לתכנון התיקול של מכשולים. למעט קטעי טיפוס תלולים מאוד, עם קרקע דרדרתית ומדרגות, מספיקה נעילת דיפרנציאל אחורית כדי לדלג אותו למעלה. המגבלה המשמעותית היחידה שלו היא זווית הבטן - עם 297 ס"מ בין הגלגלים במעברים קיצוניים הוא חיכך גחון בסלעים, מזל שהוא ממוגן באופן מסיבי שם למטה.
אם בדיונות זה היה המנוע, בעבירות זוויות הגישה והעברת הכוח, אז בשבילים אלו הבולמים שעשו את העבודה המרשימה. בולמי פוקס פרפורמנס (2.0 Podium QS3 מלפנים ו-2.5 מאחור) עם מיכל חיצוני מאפשרים שליטה מעולה בזוויות הגלגול של הגוף, כאלו שהייתם מצפים ממנו לפתח עם מהלכי מתלה כמו שלו. ככל שנצברים הקילומטרים המהירות עולה ומ-60-70 קמ"ש שזה די מהיר לשבילים, אני מטפס ל-80 קמ"ש ונושק ל-100 קמ"ש במקומות בהם היה שדה ראיה טוב, כדי לשלול איזו הפתעה בדמות טרקטור שיוצא מבין המטעים. אגב, גם אז זה היה באמת מעבר לגבול האחראי והסביר. בכמה סיטואציות כאשר הגעתי הרבה יותר מדי מהר לחריץ או סדרת בורות והייתי בטוח שזה הולך לכאוב לכלי ולי - הוא פשוט ריחף בזלזול על העסק. והייתה גם את התעלה ההיא שהדבר היחיד שהספקתי לעשות זה לומר "שיט! שיט!" לפני שהאקספדישן צלל פנימה וזינק החוצה, בניתוק צמיגים ונחת בכבדות בצד השני, הופך את ה"שיט" ל"הולי שיט!" מתפעל.
לאלו תוסיפו הגה מהיר ואת בסיס הגלגלים הארוך מאוד שלו שגם מסדר לו יציבות כיוונית נהדרת וגם מקל מאוד על העניין הזה של להחליק אותו לתוך, בתוך ומחוץ לפניות בהיגוי יתר המעלה חיוך על פני הנהג ואימה על פני הנוסעים. אבל בשבילים גם צצה הבעיה הגדולה של הכלי הזה - הוא רועש באופן משבית שמחות. כל הכלים מסוגו הם רועשים, אבל בכלי שממש מגדיר "טיולים ארוכים" בתיאור האופי שלו - זה רעש שבאמת מחרב את החוויה. לא רק לנוהגים, אלא גם לסביבה שלהם. במאמר מוסגר - יצרניות הכלים האלו צריכות להתחיל לחשוב גם על הסוגייה הזו אם הן לא רוצות למצוא את עצמן על המוקד.
השורה התחתונה
למרות שאנחנו מרבים להתלונן, ישראל היא בסך הכל מקום מדהים למי שאוהבים טיולי שטח. היא מרכזת המון סוגים של תאי שטח וסגנונות, רוב השבילים והשטחים פתוחים לקהל הרחב, בסופי שבוע ותחת תיאום יש גם לא מעט שטחי אש בהם ניתן לטייל. מהבחינה הזו, כלים כמו פולאריס אקספדישן הם פתרון מעולה למי שרוצה לטייל בשטח בלי פשרות. הוא שימושי יותר מכל כלי ספורטיבי בלי להתפשר יותר מדי על היבט ההנאה והנוחות. הוא עביר יותר מכל כלי חקלאי או תפעולי בלי להתפשר על כושר העמסה. בניכוי רמת הגימור שצריכה להשתפר והרעש שהוא מייצר - הוא קרוב מאוד לשלמות.
אלא שיש את העניין ההוא של המחיר, הייתי אומר העניין הפעוט - אבל הוא לא. לאקספדישן בתצורה הנבחנת מוצמד תג מחיר של 250 אלף שקלים, שזה רבע מיליון שקלים, שזה הרבה לא משנה איך קוראים לזה. נכון, לא רק בארץ, גם בארצות הברית הכלים האלו חיים בגזרת ה-32-34 אלף דולר לבסיסיים שבהם, מזנקים ל-44 אלף דולר לגרסה שנבחנת פה. אלה מחירים של רנגלרים ורנגלר רוביקון שם, בארץ האקספדישן זול יותר מהג'יפ.
הוסיפו לכך את העובדה שהכלים האלו צריכים אחסון, הובלה לשטח על כל המשתמע מכך בהיבט הלוגיסטי (רכב גורר, עגלה, מקום לעגלה והעלויות הנלוות) בגלל שאסור להם לנסוע בכביש,. ויש לכם 250 אלף סיבות להגיד - לא תודה. מה גם שבשוק יש כלים שאמנם נחותים ממנו משמעותית ברמת הביצוע (וב"נחותים" אני ממש עדין לגבי הפער) אבל זולים ממנו ב-100 אלף שקלים הפולאריס ריינג'ר 1000 CREW והקאן אם קומנדר MAX XT כשתי דוגמאות.
אז למי זה טוב? קודם כל ובאופן טבעי למי שיש כסף. נכון ש-250 אלף נשמעים הרבה, אבל אלו גם המחירים של הכלים הספורטיביים הקיצוניים בעולמות ה-SBS (אלו של הזכרים השואגים מתחילת הכתבה) - ובלי עין הרע, יש בישראל לא מעט אנשים שקונים את הצעצועים האלו. אבל אני רוצה להציע עוד לפחות שני כיווני חשיבה לפני שאתם פוסלים אותו לגמרי. הראשון הוא קנייה משותפת, השני הוא אלטרנטיבי.
לגבי קניה משותפת, בואו, אתם לא תשתמשו בכלי הזה בכל סוף שבוע, כל השנה. בכל זאת לוגיסטיקה בכל זאת לו"ז. אבל מה אם קונים אותו עם שלושה או ארבעה שותפים? פתאום העלות הופכת לכזו שבהחלט מצדיקה את התמורה. זה פורמט מקובל ביאכטות ומכוניות מירוץ, אין סיבה שלא יעבוד פה.
לגבי האלטרנטביה, זה קצת חתרני, אבל תהיו איתי - אם מה שאתם מחפשים זה משהו לטייל איתו בשטח - יש אולי שתיים שלוש מכוניות מורשות כביש שמסוגלות לעשות מה שהוא עושה, הן כולן עולות פי 2 או 3 ממנו. אפילו לנד קרוזר מתחיל היום ב-400 אלף שקלים, אז עכשיו תהיו מספיק כנים עם עצמכם ותשאלו למה לכל הרוחות בשביל פעם בכמה זמן שתטיילו באמת, אתם צריכים להסתובב ביום יום עם רכב שטח כבד, גדול ויקר, שיתפרק לחתיכות אם תנסו לעשות איתו את מה שעשינו עם הפולריס, ולא לקנות אקספדישן לשימוש ייעודי בשטח ועוד מכונית נהדרת לשימוש השוטף במחיר של ברונקו, ג'יפ רנגלר רוביקון או לנד קרוזר מאובזר?
על הצד הטכני: פולריס אקספדישן אולטימייט
מנוע, הנעה: בנזין, 999 סמ"ק, אחורית/כפולה
הספק (כ"ס): 114
תיבת הילוכים: רציפה, יחס העברה נמוך
מידות:
אורך (מ'): 3.87
רוחב (מ'): 1.63
גובה (מ'): 1.9
בסיס גלגלים (ס"מ): 297
מידות ארגז (א/ר/ג): 34/120/77
מרווח גחון: 35.6 ס"מ
משקל (ק"ג): 1,243
צמיגים: ק'- 30X10-15, א' - 30X11-15
צריכת דלק (מבחן): 6-8 ק"מ לליטר
אחריות: שנתיים/400 שעות